לוטו זכויות

האזרחות משמשת למטרות לא ראויות ומנציחה אפלייה, אי-שוויון וחוסר כבוד לאדם
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

מדוע אנו ממשיכים להיאחז במושג האזרחות?

כדי להגן על זכויותיכם אין כלל צורך באזרחות. אנו חיים בעולם של זכויות אדם, שבו העבדות הוצאה אל מחוץ לחוק, הומואים רשאים להתחתן, ומחשבה עצמאית (במקום ציות לסמכות) זוכה להערכה. אז למה, בחברות המבוססות על אידיאל של שוויון בין בני אדם, עדיין קיימת אזרחות?

אזרחות מוצדקת לרוב במונחים רומנטיים – הגדרה עצמית, דמוקרטיה, שימור ערכים. אבל בבסיסה, אזרחות אינה יותר ממעמד חוקי מסוים, בתוך מערכת משפטית מסוימת

אזרחות מוצדקת לרוב במונחים רומנטיים – הגדרה עצמית, דמוקרטיה, שימור ערכים. אבל בבסיסה, אזרחות אינה יותר ממעמד חוקי מסוים, בתוך מערכת משפטית מסוימת. כיוון שהאזרחות מגדירה את הזכויות והפריבילגיות הנלוות אליה ככרוכות במדינה מסוימת, היא עצמה מפרה את האידיאל הנשגב של ערך האדם. לעומת זאת, האזרחות משמרת מערכת מעמדית, בתוך מדינות וביניהן.

במרבית המקרים, אזרחות מוענקת באורח פחות או יותר אקראי, על סמך מקום המוצא של משפחתך או המקום שבו גדלת. רשויות ציבוריות מעניקות אזרחות. לאזרח עצמו אין לרוב כל חלק בהחלטה. מרגע שניתנה, לא ניתן לסרב לאזרחות – או לשנות אותה, לפני שמקבלים אזרחות כלשהי אחרת – בלי להסתכן בהפיכה לאדם ״חסר מדינה״, נטול זכויות אזרחיות בכל מקום בעולם.

אזרחות נוצרה כדי להכריז באופן חוקי על שוויון בין מי שיש להם ומי שאין להם. היא אינה מסלקת את אי-השוויון הסוציואקונומי. היא רק מטשטשת, באמצעות הבטחה לא שלמה ל״אדם אחד, קול אחד״. הדבר הקל על האפשרות לתבוע מן האוכלוסייה ציות, ועודד את הלאומנות. היום, אפילו המערכות הפוליטיות האיומות ביותר, מתפארות במעמדה המהולל של האזרחות שלהן.

לאורך מרבית ההיסטוריה, אזרחות הייתה שימושית מסיבות מכוערות במיוחד. האזרחות מאפשרת לנו להתעלם מהעקרונות הבסיסיים של תנועת ההשכלה – מן ההנחה כי בני האדם הם שווים – בלי שנידרש להצדיק את עצמנו. די לומר, ״היא אינה אזרחית״, כדי להצדיק את שלילתן של זכויות, של התחשבות ושל כבוד לאדם.

משום כך, אזרחות יכולה לשמש גורם מפריד ממש כפי שהיא מאחדת. אנו רואים זאת בארצות הברית, בכל הקשור לילדי DACA, ה-Dreamers, שמעליהם מרחף האיום בגירוש מארצם, רק כיוון שאין להם אזרחות. וארצות הברית אינה לבדה בכך. אזרחות לא רק חוצצת בין תושבי אותה מדינה, היא גם מעניקה מעמד לא שוויוני, בהתבסס על מעמדן העדיף של מדינות אחדות על פני אחרות. חשבו על מי שבידם אזרחות-על כל-יכולה של מדינות צפון כדור הארץ, לעומת המגבלות המוטלות על אנשים המגיעים מן הקולוניות לשעבר – ברור כי הסטטוס-קוו בכל הקשור לאזרחות הוא גזעני.

גזענות היא רק אחת מאבני הבניין היסודיות של האזרחות. סקסיזם היא אבן בניין נוספת שלה, משום שמסורתית אזרחות נמנעה מנשים וממיעוטים, גם במאה העשרים

גזענות היא רק אחת מאבני הבניין היסודיות של האזרחות. סקסיזם היא אבן בניין נוספת שלה, משום שמסורתית אזרחות נמנעה מנשים וממיעוטים, גם במאה העשרים.

האזרחות נמצאת כעת בצומת דרכים: הנרטיב השליט, המספר על שוויון כלל עולמי בין בני האדם המובטח בתוך מדינות, הולך ונשחק במציאות. אזרחויות שונות אינן שוות, והחלוקה של זכויות אזרחיות בעולם אינה הגיונית וגם לא ברורה.

ברמת המקרו, אזרחות מאפשרת את המשך קיומם של מבנים מעמדיים טרום-מודרניים קשיחים. בנו של אמריקני הוא אמריקני, ובקרב ההינדים - בנו של ברהמין הוא ברהמין. איננו שואלים את עצמנו האם הדבר צודק. ברמת המיקרו, הטענות בעד אזרחות הן מבלבלות וסותרות לחלוטין. מעמד של פרופסור בעל קביעות אינו רלוונטי כלל לאזרחות בגרמניה, אבל היה מהותי להבטחה מידית של אזרחות באוסטריה, עד שנת 2008. ״פעילות בקרב הקהילה בגולה״ אינה רלוונטית באוסטריה, אבל עשויה להקנות לכם אזרחות פולנית. אם לבנונית אינה חשובה לקבלת אזרחות לבנונית, אבל אם יהודייה, גם אם מעולם לא הייתה לה אזרחות ישראלית, יכולה לתת לכם אזרחות ישראלית.

הדוגמאות לשונוּת הזו בחוקי האזרחות הן רבות מספור: מה שנתפש כמובן מאליו וראוי במדינה אחת, עלול להיראות כמעט שערורייתי במדינה אחרת. אבל הסתירות אמורות להאיר בפנינו את הבעיה הגדולה יותר בכל הנוגע לאזרחות: לא תיתכן שיטה ״טובה יותר״ או ״גרועה יותר״ לחלוקה לקאסטות. כל מערכת מעמדית תלויה בהנחות מתועבות ואינה ראויה להתקיים, לפחות לא בדמוקרטיות המודרניות.

כל האזרחויות מתוארות לעתים תכופות כבעלות ערך שווה – אולם זוהי הנחה מוטעית. שוויון בין אזרחויות שונות יכול להתקיים רק בעולם שבו הרשויות יכולות לכפות סטנדרטים של הגשמה עצמית והעצמה אישית בכל מדינה. בעולם כזה, אזרחות תבטיח זכויות ולא נטל.

ובעולם מופלא כזה, אזרחות גם לא תהיה רלוונטית.

הביטו מאירופה לעבר המזרח התיכון, או הציצו מארה״ב אל מעבר לחומה שהנשיא טראמפ בונה, ותראו סדר עולמי שבו שולטות אקראיות אכזרית וצביעות

אבל אנו חיים בעולם שבו ישנם פקיסטנים, אשר האזרחות שלהם מטילה עליהם כתם בינלאומי: הם חייבים בוויזה כדי לנסוע לכל מדינה אחרת, ואין להם זכויות מגורים בחו״ל; וישנם גם נורווגים, שנהנים מאינספור זכויות בביתם ומותר להם בפשטות להתיישב ביותר מארבעים מן הדמוקרטיות העשירות בעולם. בעולם שלנו, אזרחויות אינן מקנות יחס שוויוני. צבע הדרכון שלנו קובע את היחס שנקבל, והאזרחות שלנו מקנה לנו פריבילגיות אקראיות. הביטו מאירופה לעבר המזרח התיכון, או הציצו מארה״ב אל מעבר לחומה שהנשיא טראמפ בונה, ותראו סדר עולמי שבו שולטות אקראיות אכזרית וצביעות.

איכות האזרחות שלנו תואמת היטב את חלוקת העושר העולמית. רוב אנשי העולם הפסידו במה שהחוקרת אילת שחר מכנה ״הגרלת הלוטו של הזכויות מלידה״. הם אינם זכאים לניידות ולביטחון המתלווים לדרכון ממדינה מפותחת כלכלית, ומעמדם ניתן להם באקראי. האזרחות היא השולטת בגבולות בין מדינות, ולכן היא הכלי החשוב ביותר בעולם לשימור המצב הזה.

דימיטרי קוצ׳נוב (Kochenov) הוא פרופסור למשפט חוקתי אירופאי ואזרחות באוניברסיטת כרוניגן בהולנד, חבר צוות התוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת פרינסטון ומחבר הספר Citizenship. הוא ערך (ביחד עם Justin Lindeboom) את The Quality of Nationality Index.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

Published in Alaxon by special permission from Zócalo Public Square

תמונה ראשית: דרכון, ארוכה הדרך לשוויון. תצלום: mana5280, ב-unsplash.com

Photo by mana5280 on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי דימיטרי קוצ׳נוב, Zócalo.

תגובות פייסבוק

3 תגובות על לוטו זכויות

01
צבי

הכי פשוט:
יש מדינות "שוות" שדואגות לעתיד אזרחיהן ומשקיעות משאבים אדירים לחינוך בריאות חוק וסדר פנימי וחיצוני, נקרא להן מדינות A.
ויש מדינות מחורבנות שכל משאביהן מתועלים לחיזוק האליטה השולטת וביצור מעמדה, נקרא להן מדינות Z.

אדם בריא ברוחו ובנפשו יעשה הכל לעבור ממדינה Z למדינה A. ואם התמזל מזלו ונולד כבר במדינה A יעשה ככל שביכולתו לעזור כלכלית ופוליטית לאזרחי מדינה Z לשפר את מעמדם ע"י עזרה בכסף או בידע רפואי, כלכלי, פוליטי וכו'.

מה שמשתקף ממאמרו של הפרופ' הזה למרות שאינו כותב זאת במפורש זה שיש בעיה בעצם המושג של אזרחות ודרכון ועל כן יש לבטלם כליל ולשאוף לעולם אוטופי של מדינה אחת ודרכון אחד.
רעיון אוטופי שבוודאי יש רבים שואפי טוב שיתמכו בו. אבל מסוכן, מסוכן מאוד מאוד.
לא צריך הרבה דמיון על מנת להבין איזו קטסטרופות חברתיות מעשי ידי אדם יתרחשו בעולם כזה.

02
סמדר זאבי

בס"ד
ובנוסף לנרטיב האוטופי, יש להבדיל בין זכויות אדם פוליטיות לזכויות האדם טבעיות וחברתיות המוזכרות בערבוביה במאמר.
לדעתי אזרחות אינה כלי, כפי שמתוארת, אלא ערך שכולנו מחויבים לשמר את מהותו.
ושאלה למחשבה-האם מי שהכתיב את המערכת המשפטית בזמנו דאג שתתאים גם לימינו???

    03
    יאיר

    אם אזרחות היא ערך, היא ערך חדש מאוד מאוד. עד לפני 150 שנה לא הייתה בכלל אזרחות. ואם היא ערך חדש, איך "כולנו מחויבים לשמור את מהותו"? מהי בכלל מהותו? כבן לעם שהקים מדינה מתוך חלום אוטופי, אני דווקא נמשך לתעוזה של האוטופיה של המחבר.