מהר מהר אבל לאן

הרצון שלנו לסיים משימות מוקדם ככל האפשר עלול להזיק לנו: זה לא הזמן להַקְדמנות
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

אומרים שזמנים קשים מפיקים מאנשים את המיטב, וגם את הגרוע ביותר. האמירה מתייחסת למוסריות, אך יש דרך נוספת שבה זמנים קשים מדגישים צדדים בטבע האנושי, שבתנאים אחרים הם נוטים לבלוט פחות. ההיבט שאני מתייחס אליו כאן הוא מה שאכנה [באנגלית] "precrastination"  [בעברית נכנה זאת "הַקְדמנות" – א"ה], מונח שעמיתיי ואני טבענו בשנת 2014 כדי לציין נטייה למהר לעשות דברים מהר ככל האפשר, אפילו על חשבון מאמץ נוסף. מדוע יש טעם להקדיש תשומת לב לתופעה דווקא כעת? לדעתי, היא רלוונטית לימי מגפת ה-Covid-19.

כדי להבין מה היא הקְדמנות, חשבו על משימה יומיומית: הכנסת קניות מהמכולת אל המטבח שלכם. אתם יכולים לעשות זאת במספר סבבים, כך שבכל סבב תסחבו שקית אם שתיים, או שאתם יכולים לסחוב את כל השקיות בבת אחת. אם תחברו סבב אחד, תתאמצו יותר, אבל תשלימו את המשימה מיד ותוכלו להמשיך בענייניכם ולהתפנות לדברים אחרים.

האם בני-אדם מוכנים לעבוד קשה כדי להשלים משימות מהר ככל האפשר?

האם בני-אדם מוכנים לעבוד קשה כדי להשלים משימות מהר ככל האפשר? אכן כן. במאמר שהתפרסם בכתב העת Psychological Science בשנת 2014, לניון גונג (Lanyun Gong), קורי פוטס (Potts) ואני דיווחנו על מחקר שממנו עלה כי בני-אדם מעדיפים להרים ולשאת דלי שנמצא קרוב אליהם ולא דלי שנמצא במקום רחוק יותר, כשניתנה להם אפשרות לשאת כל אחד משני הדליים עד לקו סיום. ההוראה הייתה פשוט להרים את הדלי שנראה להם קל יותר לנשיאה. באורח מפתיע, רוב הנבדקים העדיפו את הדלי שהבחירה בו גרמה להם לשאת אותו למרחק רב יותר. על סמך ראיונות עם הסטודנטים ששימשו כנבדקים בניסויים הללו, ובעזרת ממצאים נוספים, שותפיי למחקר ואני הגענו למסקנה שהבחירה להרים את הדלי הקרוב העניקה לאנשים את התחושה שהם מתקרבים למטרה במהירות רבה יותר. את הנטייה הזאת כינינו "הקדמנות", ובכך טבענו את המונח האנגלי החדש pre-crastination, עם מקף.

אופנוע, מירוץ

זה לא תמיד רעיון טוב. תצלום: ריקרדו קופיני

מחקרים רבים אישרו שהקדמנות היא תופעה נפוצה, כפי שסוכם במאמר משנת 2019 בכתב העת Current Directions in Psychological Science.  הקדמנות נצפתה במספר ניסויים אחרים, הן בקרב בני-אדם והן בקרב בעלי חיים. במחקר אנושי דרמטי במיוחד, ליסה פורנייה (Fournier) מאוניברסיטת וושינגטון סטייט ועמיתיה ביקשו מאנשים לגשת אל קצה הסמטה ולהביא שני דליים שניצבו לפניהם בטור. רוב האנשים הרימו את הדלי הקרוב, נשאו אותו לקצה הרחוק, ולאחר מכן חזרו עם שני הדליים. הם עשו זאת במקום לעשות את הדבר ההגיוני יותר: לחלוף ליד הדלי הקרוב, להרים את הדלי הרחוק ואז להרים את הדלי הקרוב בדרכם חזרה. כשלנבדקים היה עומס נוסף על הזיכרון, ההסתברות שירימו את הדלי הקרוב הייתה גבוהה עוד יותר, ותאמה את ההשערה שהרמת הדלי הקרוב הונעה מרצון להקטין את העומס על הזיכרון: הנבדקים רצו להיפטר מסעיף ברשימת המטלות המנטלית שלהם, ולא חשוב כמה קטנה המטלה. למסקנות דומות הגיעו אמה פטרסון (Patterson) וטוד קהאן (Kahan) מבייטס קולג', וכן דון מקברייד (McBride) ואחרים, במחקר שנעשה באוניברסיטת אילינוי סטייט.

יתכן שהקדמנות משקפת נטייה התנהגותית יסודית המעודדת מוכנות לכל תרחיש אפשרי

במחקר מדהים בקרב בעלי חיים, תומס זנטול (Zentall) ועמיתים מאוניברסיטת קנטקי הראו שיונים מנקרות באור ירוק ולא באור אדום בציפייה לאור הירוק שמסמן קבלת מזון. היונים אומנו לנקר באור האדום במהלך מספר קבוע של ניסיונות כדי לקבל פרס, ולאחר מכן לנקר באור הירוק באותו מספר ניסיונות כדי לקבל את אותו הפרס. אותו סדר הפעולות הוכתב פעם אחר פעם, אבל היונים לא התאפקו וניקרו מוקדם מדי. אילו הן חיכו וניקרו באור האדום עד שנפסק מתן המזון, הן היו מחמיצות את המזון רק בניסיון אחד. במקום זאת, הן החמיצו את הפרס בניסיונות רבים, וגילו נטייה ברורה להקדמנות. אותה הנטייה תוארה גם על ידי אד וסרמן (Wasserman) מאוניברסיטת איווה, שאף העלה את האפשרות שהקדמנות משקפת נטייה התנהגותית יסודית המעודדת מוכנות לכל תרחיש אפשרי.

ההעדפה לעשות דברים בהקדם האפשרי עלולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת. בתחום הפיננסי, הרצון לעשות את הדברים מיד כל כך חזקה, שבני-אדם מוכנים לוותר על פרסים כספיים כדי להשלים משימות עם תאריכי יעד קצרים במקום תאריכי יעד ארוכים, כפי שהראה צוות בראשות מנג ז'ו (Meng Zhu) בבית הספר לעסקים ע"ש קארי באוניברסיטת ג'ונס הופקינס – מה שהם מכנים "אפקט הדחיפות בלבד". מחוץ למעבדה ובהקשר הפיננסי, בני-אדם משלמים חשבונות מיד במקום לקבל ריבית על הכסף שמחכה בינתיים בבנק. האנשים המצפוניים הללו מנהלים יומן כדי לשלם חשבונות מיד ולסלק את המטלה הזו ממחשבותיהם.

לא חסרות דוגמאות אחרות להקדמנות. מספר עצום של הודעות אימייל נשלחות מוקדם מדי, לעתים קרובות תוך גרימה של פגיעה בלתי הפיכה במערכות יחסים ואף אובדן מקומות עבודה. אינספור סטודנטים מקבלים ציונים גרועים ומחברים רבים מספור המגישים מאמרים זוכים לתשובה שלילית, כיוון שהם נותנים לעצמם פחות מדי זמן לערוך ולערוך שוב את עבודתם – לא כיוון שהם מחכים עד לרגע האחרון, אלא כיוון שהם קובעים לעצמם רגע אחרון מוקדם מדי.

בבתי הכלא יושבים אנשים שהורשעו בחופזה בגלל לחץ פוליטי או אחר לפנות את התיקים שלהם מן המערכת, וניתוחים מבוצעים בלחצם של חולים חרדים מדי, כשלא פעם בדיקות שנערכות לאחר מכן מגלות שהניתוחים היו מיותרים.

ניתוח

בתקווה שההחלטה לנתח לא הייתה נמהרת. תצלום: Imad CODE

אנחנו רוצים שהעניין הזה ייגמר. הלחץ לגמור עם זה עצום. אנחנו רוצים לנסוע, לחזור לעבוד, להתערות בחברה כפי שנהגנו לעשות בעבר. יש לקוות שחיסון אכן יופיע, אך קשה לנו מאוד להמתין לרגע המיוחל

כיצד עלולה הקדמנות להוביל למותם של מיליוני בני-אדם? אפשרות מחרידה אחת היא תסריט "ד"ר סטריינג'לאב": אצבע על ההדק עלולה לפתוח במלחמה. אפילו אם המלחמה אינה גרעינית, כמו בסרט, מזג חם עלול לגרום למהומה אדירה. אפשרות נוראה נוספת היא זאת שאנו עומדים בפניה כעת: משבר נגיף ה-Covid-19. הנגיף הורג אותנו, גם במובן המילולי הפשוט וגם במובן המושאל. אנחנו רוצים שהעניין הזה ייגמר. הלחץ לגמור עם זה עצום. אנחנו רוצים לנסוע, לחזור לעבוד, להתערות בחברה כפי שנהגנו לעשות בעבר, כולל האפשרות לגעת זה בזה בכל הדרכים שהופכות אותנו לאנושיים. יש לקוות שחיסון אכן יופיע, אך קשה לנו מאוד להמתין לרגע המיוחל.

קשה מאוד לתת לבעיה להימשך ולהימשך, כפי שעולה מתיעוד ההקדמנות. אנו, העוסקים בסוגיה, חייבים לחלוק את הידע שלנו עם אחרים, ולהשתדל מאוד להסביר להם, שעל אף שכולנו רוצים שדברים לא נעימים ייגמרו מהר, זירוז תוצאות כאלו אינו בהכרח הדבר הטוב ביותר מבחינתנו.

לפסיכולוגיה הניסויית יש לקח עמוק לעולם כולו בזמנים שאנו חווים כעת: אין זה הזמן להקדמנות.

מקורות:

DeMelo, J. (March 26, 2019). Precrastination: When the early bird gets the shaft. The New York Times. https://www.nytimes.com/2019/03/25/smarter-living/precrastination-when-the-early-bird-gets-the-shaft.htmlPatterson, E. E., & Kahan, T. A. (2020). Precrastination and the cognitive-load-reduction (CLEAR) hypothesis. Memory, 28, 107–111.
https://doi.org/10.1080/09658211.2019.1690001
Rayburn-Reeves, R. M., Molet, M., & Zentall, T. R. (2011). Simultaneous discrimination reversal learning in pigeons and humans: Anticipatory and perseverative errors. Learning & Behavior, 39, 125–137.
https://doi.org/10.3758/s13420-010-0011-5
Richtel, M. (July 19, 2014). Sometimes, early birds are too early. The New York Times. http://www.nytimes.com/2014/07/20/business/sometimes-early-birds-are-too-early.html?src=twr&_r=0Rosenbaum, D. A., Gong, L., & Potts, C. A. (2014). Precrastination: Hastening subgoal completion at the expense of extra physical effort. Psychological Science, 25, 1487–1496. https://doi.org/10.1177/0956797614532657Rosenbaum, D. A., Fournier, L. R., Levy-Tzedek, S., McBride, D. M., Rosenthal, R., Sauerberger, K., . . . Zentall, T. R. (2019). Sooner rather than later: Precrastination rather than procrastination. Current Directions in Psychological Science, 28, 229–233. https://doi.org/10.1177/0963721419833652VonderHaar, R. L., McBride, D. M., & Rosenbaum, D. A. (2019). Task order choices in cognitive and perceptual-motor tasks: The cognitive-load-reduction (CLEAR) hypothesis. Attention, Perception & Psychophysics, 81, 2517–2525. https://doi.org/10.3758/s13414-019-01754-zWasserman, E.A. (2018). Precrastination: The fierce urgency of now. Learning & Behavior, 47, 7–28. https://doi.org/10.3758/s13420-018-0358-6Wasserman, E. A., & Brzykcy, S. J. (2015). Precrastination in the pigeon. Psychonomic Bulletin & Review, 22, 1130–1134.
https://doi.org/10.3758/s13423-014-0758-3
Zhu, M., Yang, Y., & Hsee, C. K. (2018). The mere urgency effect. Journal of Consumer Research, 45, 673–690. https://doi.org/10.1093/jcr/ucy008המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.תרגם במיוחד לאלכסון: אדם הרריתמונה ראשית: מהירות זה יופי, אבל לאן? תצלום: רוד לונג, unsplash.com

Photo by Rod Long on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי דייויד רוזנבאום, APS Observer.


תגובות פייסבוק

3 תגובות על מהר מהר אבל לאן

02
יוגב סלע

מעניין. בוודאי יש להקדמנות סיבה אבולוציונית, כמו רפלקס. מעין היוריסטיקה שבה החלטה עכשיו עדיפה ע''פ המתנה ליותר מידע אח''כ.