הידד, מספרנו פוחת

זה כבר קרה. בגדול. סין, המדינה שכבר שנים היא המאוכלסת ביותר בתבל, דיווחה לאחרונה על ירידה ראשונה בגודל האוכלוסייה שלה מזה שישה עשורים, נטייה שכמעט בטוח כי היא אינה הפיכה. על פי תחזיות באו״ם, יתכן כי בסוף המאה הנוכחית יחיו בסין רק כמחצית מ-1.41 מיליארד בני האדם שחיים בה כיום, ויתכן כי עד אז אוכלוסיית הודו תהיה גדולה משלה.

החדשות התקבלו בפסימיות קודרת, הנובעת מהתפישה שלפיה מדובר בראשית שקיעתה הברורה של סין, ובמובן רחב יותר, בתופעה המבשרת על ״פצצת זמן״ דמוגרפית וכלכלית שתעמיד בספק את היכולת של העולם לתמוך באוכלוסיות מזדקנות.

אין ספק כי אוכלוסיית העולם המצטמקת – נטייה שאמורה להתקבע בסוף המאה הנוכחית – מציגה בפני האנושות אתגרים חסרי תקדים

אין ספק כי אוכלוסיית העולם המצטמקת – נטייה שאמורה להתקבע בסוף המאה הנוכחית – מציגה בפני האנושות אתגרים חסרי תקדים. סין היא רק האחרונה בין המדינות הגדולות שהצטרפה למועדון הכולל כבר את יפן, דרום קוריאה, רוסיה, איטליה ואחרות. גרמניה הייתה כנראה חווה גם היא התכווצות אלמלא ההגירה, ומדינות רבות נוספות עשויות להצטמצם בשנים הקרובות. (בארצות הברית צפוי גידול מתון של האוכלוסייה בעשורים הקרובים, בעיקר בגלל הגירה). הערך החציוני של התחזיות של האו״ם מצביע על שיא במספר בני האדם בכדור הארץ באמצע שנות השמונים של המאה, אז תמנה האוכלוסייה יותר מ-10 מיליארד, אבל אם קצב הילודה יוסיף לקטון, הירידה עשויה להתחיל עשרות שנים לאחר מכן.

אבל האזהרות המפחידות הן לעתים קרובות פשטניות ומוקדמות מדי ולמצב ישנם גם יתרונות. התכווצות של אוכלוסיות היא לעתים קרובות חלק מתהליך טבעי ובלתי נמנע, ובמקום להתמקד במיוחד בבעיות כמו מחסור בעובדים ותמיכה בפנסיות, עלינו לראות איך הדבר יטיב עם העולם.

אין צורך להיבהל; כבר עשינו את הטעות הזו בעבר.

במחצית השנייה של המאה ה-20, העולם נתקף חרדה נוכח גידול בלתי פוסק באוכלוסייה. מספר בני האדם בכדור הארץ גדל ויותר משילש את עצמו במהלך שבעה עשורים, מ-2.5 מיליארד בשנת 1950 לכמעט שמונה מיליארד בשנת 2022. מתברר כי זה היה שלב מעבר, שבו שיעור התמותה ירד בקצב מהיר משיעור הילודה בגלל שיפור בתזונה בבריאות הציבור, ובזכות שלום יחסי.

אבל החרדה יכולה להוביל לקביעה חפוזה של קווי מדיניות ולטרגדיה אנושית. הדבר בא לידי ביטוי בצורה הבוטה ביותר בקמפיינים הקיצוניים של סין לצמצום הילודה שהחלו בשלהי שנות השבעים, וגרמו לסבל עצום, בעיקר לנשים, באמצעות הפלות כפויות או קנסות וענישה אחרת למי שהפרו את הכללים שהגבילו כל זוג לילד אחד בלבד. עד שהמגבלות הללו בוטלו בשנת 2015, מאות מיליוני נשים סיניות עברו הליכי עיקור או נאלצו להתקין התקנים תוך רחמיים.

הירידה במספר התושבים שאנו רואים כיום במדינות מסוימות נובעת ברובה מסיבות משמחות של אריכות חיים וחירות

הירידה במספר התושבים שאנו רואים כיום במדינות מסוימות נובעת ברובה מסיבות משמחות של אריכות חיים וחירות. שיעור הפריון בעולם כולו ירד מיותר מחמש לידות לאישה בראשית שנות השישים, ל-2.3 בשנות 2020. הסיבה לכך היא השקעה רבה יותר בבריאות הילד והאם בכל מקום: אם שיולדת ילד בריא השורד את ילדותו מקטינה את שיעור הילודה כי לעתים קרובות הורים אינם חשים צורך לנסות שוב. זמינות גדולה יותר של אמצעי מניעה בחינם או במחיר נגיש צמצמה גם היא את מספר הלידות הלא רצויות.

היא תגדל בעולם מרווח יותר, תחיה שנים רבות יותר, תשכיל יותר ותממש את עצמה באורח מלא יותר וברווחה אישית משופרת. תצלום: לאו ריווס

שיעור לידות קטן יותר נובע בחלקו מחירות אישית וחירות גדולה יותר בתחום הפריון, כמו הבחירה לא להינשא, שכר גבוה יותר והזדמנויות מקצועיות רבות יותר לנשים במדינות כמו סין, יפן ודרום קוריאה

סין, דרום קוריאה ויפן חוות כעת התכווצות של אוכלוסיותיהן, אבל הדבר נגרם בחלקו בגלל עלייה מהירה בהכנסה, בתעסוקה וברמת ההשכלה. שיעור הנשים בדרום קוריאה אשר רכשו השכלה על-תיכונית עלה מ-6 אחוזים בשנת 1980 ליותר מ-90 אחוזים בשנת 2020; גם בסין ויפן נרשמו יתרונות גדולים: שיעור לידות קטן יותר נובע בחלקו מחירות אישית וחירות גדולה יותר בתחום הפריון, כמו הבחירה לא להינשא, שכר גבוה יותר והזדמנויות מקצועיות רבות יותר לנשים במדינות אלה.

יותר נשים בכוח העבודה הוא מתכון לפריון עבודה ושגשוג רב עוד יותר, דבר העשוי להקל על המחסור בעובדים בקרב אוכלוסיות ההולכות וקטנות. יותר נשים מתמיד מגיעות לעמדות הנהגה בעסקים, בתקשורת ובפוליטיקה.

בהשוואה למצב לפני חצי מאה, אנשים במדינות רבות הם עשירים יותר, בריאים יותר ומשכילים יותר, ונשים מועצמות יותר. אוכלוסיית סין, למשל, מתכווצת ומזדקנת, אבל אנשיה הם משכילים יותר ותוחלת החיים שלהם ארוכה יותר מכפי שהייתה בתקופה כלשהי בתולדות המדינה. הזדמנויות רבות יותר לרכישת השכלה מבטיחות מקום באוניברסיטה כמעט לכל אדם שנולד כיום בסין, ובכלל זה יותר נשים מגברים.

תוחלת החיים הממוצעת בעולם עלתה מ-51 שנים בשנת 1960 ל-73 בשנת 2019, ובסין נרשמה עלייה גדולה עוד יותר: מ-51 בשנת 1962 ל-78 בשנת 2019. עליות בסדר גודל כזה מעצבות מחדש את החיים ופותחות הזדמנויות שאי אפשר היה להעלות על הדעת כשתוחלת החיים הייתה קצרה יותר, כגון עובדים שממשיכים להיות פוריים גם בשלבים מאוחרים בחיים ושווקים ההולכים וגדלים עבור צרכנים קשישים יותר בין השאר תחומים כמו תיירות, תוספי תזונה ומכשירים רפואיים.

מספר קטן יותר של בני אדם בכדור הארץ עשוי, כמובן, להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של האנושית ואת התחרות על משאבים סופיים. וככל שמדינות עשירות יצטרכו להסתמך על מהגרים ממדינות עניות יותר, המהגרים הללו יזכו לגישה קלה יותר לשגשוג הכלל עולמי שמרוכז כעת בעולם המפותח

מספר קטן יותר של בני אדם בכדור הארץ עשוי, כמובן, להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של האנושית ואת התחרות על משאבים סופיים. אפילו השלום עשוי להתרחב משום שממשלות ייאלצו לבחור בין הוצאת כספים על ציוד צבאי או על פנסיות. וככל שמדינות עשירות יצטרכו להסתמך על מהגרים ממדינות עניות יותר, המהגרים הללו יזכו לגישה קלה יותר לשגשוג הכלל עולמי שמרוכז כעת בעולם המפותח.

הדמוגרפיה החדשה הזו נושאת בחובה גם אתגרים, ובכלל זה הצורך להציע טיפול בילדים שיהיה בר השגה ואיכותי, להפוך את ההשכלה הגבוהה לבת השגה ושוויונית יותר, להבטיח הכנסה מינימלית ולדאוג לשוויון מגדרי רב יותר בחברה. ממשלות צריכות לנטוש את המרדף חסר ההיגיון אחר צמיחה כלכלית, לטובת רווחת האזרחים.

אין סיבה שאוכלוסיית העולם תהיה חייבת להמשיך לגדול או אפילו לשמור על גודלה. וממש כפי שהחרדה הקודמת שלנו הובילה לקביעת מדיניות מזיקה בסין ובמקומות אחרים, מאמצים להגביר את הילודה – העשויים להתגלות כחסרי תועלת – עלולים להביא לכך שנשים שוב ייתפשו כמכונות הולדה.

אוכלוסיית העולם תצטמצם בסופו של דבר. במקום לנסות להפוך את התהליך, עלינו להשלים עם כך ולהסתגל.

פנג וונג (Feng Wang) הוא סוציולוג, איש סגל באוניברסיטת קליפורניה באירוויין, המתמחה בסוגיות של דמוגרפיה בסין. המאמר הופיע כטור דעה אישי ב"ניו יורק טיימס".

מערכת "אלכסון" מודה לפרופסור וונג על הרשות לתרגם את המאמר לעברית.

תרגמה במיוחד לאלכסון: דפנה לוי.

תמונה ראשית: ניצן בודד, יגדל להיות פרח בודד. תצלום: kazuend, ב-unsplash.com

Photo by kazuend on Unsplash