מדעית שוטפת

״כפי שאתה רואה, בחרתי לכתוב ביוונית, מפני שלדעתי, יוונית תמיד תישאר השפה הספרותית המרכזית של העולם, ואם רומא תדעך כפי שהסיבילה חזתה, האם שפתה לא תדעך עמה? מעבר לכך, יוונית היא שפתו של אפולו עצמו״.

(מתוך ״אני קלאודיוס״ מאת רוברט גרייבס)

כמדענים, אנו מבלים חלק ניכר מעבודתנו בכתיבה ובפרסום של ממצאי המחקר שלנו. את רוב המאמרים אנו כותבים בשפה האנגלית. על פי ההערכות  למעלה מ-75 אחוזים מהפרסומים המדעיים נכתבים כיום באנגלית, וישנם תחומים שבהם מדובר ביותר מ-90 אחוזים. אנגלית היא השפה המדעית השולטת באופן כמעט מוחלט בעולם האקדמי. מצב דומה ניתן למצוא כמעט בכל התחומים בהם יש צורך בתקשורת בין אנשים ממדינות שונות, כמו טכנולוגיה, הנדסה, דיפלומטיה, כלכלה ומסחר.

הכתיבה באנגלית נראית לנו מובנת מאליה, אך לא תמיד היה כך

הכתיבה באנגלית נראית לנו מובנת מאליה, אך לא תמיד היה כך. ניוטון, המדען האנגלי המפורסם, כתב את ספרו Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica (עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע) בלטינית. דקארט כתב את ספרו ״מאמר על המתודה״ בצרפתית, אף שדווקא הנוסח הלטיני של אחד המשפטים מספר זה, Cogito Ergo Sum (אני חושב משמע אני קיים) הוא הזכור ביותר. אלברט איינשטיין כתב כמעט את כל מאמריו בגרמנית, שהייתה שפת המדע המרכזית בתחילת המאה ה-20. מדוע, אם כך, הפכה האנגלית לשפת ההשכלה הבינלאומית בעשורים האחרונים?

חלם בצרפתית, כתב והסביר את עצמו לעולם בלטינית: רנה דקארט (דיוקן מאת פרנס האלס, המחצית השנייה של המאה ה-17), תצלום: ויקיפדיה

נכון ל-2019, כמעט מיליארד בני אדם (כ-11% מאוכלוסיית העולם) דוברים מנדרינית כשפה ראשונה, וכחצי מיליארד (כ-6% מאוכלוסיית העולם) הם דוברי ספרדית. השפה האנגלית נמצאת רק במקום השלישי, עם כ-380 מיליון הדוברים אותה כשפה ראשונה, כלומר פחות מ-5% מאוכלוסיית העולם – בתחרות צמודה עם השפה ההינדית. אם כך, הסיבה שהאנגלית היא השפה הבינלאומית המרכזית כיום אינה קשורה ישירות למספר הדוברים שהיא עבורם שפת אם. אם כן, עלינו למצוא סיבות נוספות – היסטוריות, תרבותיות וחברתיות – שיסבירו את המצב.

ההיכרות עם התרבות האנגלית משפיעה גם על עולם המושגים והערכים שלנו, גם אם איננו מודעים לכך, והיא אף מעצבת את התפישה המדעית שלנו, במודע או שלא במודע

שיתוף פעולה בין מדינות, תרבויות ועמים שונים, בעיקר בתוך אימפריה גדולה הכוללת לאומים שונים, מצריך שימוש בשפת תקשורת רשמית לצרכי דיפלומטיה ומסחר, כמו גם לשיתוף ידע מדעי. שפה זו זכתה לשם (שמקורו באיטלקית) - Lingua franca. השימוש בשפה כלינגואה פרנקה, כמו באנגלית, אינו תמים. הוא מלווה במתן עליונות מסוימת לתרבות שממנה היא באה, ובמקרה הזה התרבות האנגלו-סקסית והאמריקנית. מחזותיו של ויליאם שייקספיר מוכרים כיום לרבים מאוד, בכל רחבי תבל. חלקם עברו עיבוד קולנועי או מוסיקלי, ורבים יודעים לצטט משפט או שניים,  למשל את "להיות או לא להיות?״ מתוך ״המלט״. לא כך בנוגע ליוצרים חשובים בני תרבויות אחרות, כמו גתה הגרמני או דנטה האיטלקי, שאיכות כתיבתם אולי אינה נופלת מזו של שייקספיר. ההיכרות עם התרבות האנגלית משפיעה גם על עולם המושגים והערכים שלנו, גם אם איננו מודעים לכך, והיא אף מעצבת את התפישה המדעית שלנו, במודע או שלא במודע. לדוגמה, המושג ״שדה״ במתמטיקה, המתייחס לקבוצת מספרים בעלי תכונות הדומות לקבוצת המספרים הממשיים במתמטיקה, הוא תרגום ישיר של המונח Field האנגלי, בעוד שהמונח המקביל לאותו אובייקט בשפה הגרמנית והצרפתית הוא ״גוף״ (Körper).

האנגלית לא הייתה תמיד השפה הבינלאומית המרכזית. התבססותה ככזו היא בעיקר תוצר של מלחמות העולם שהביאו לדומיננטיות של התרבות האמריקנית. האנגלית נפוצה במאות ה-18 וה-19, בימי התפשטותה של האימפריה הבריטית, אך היו אימפריות נוספות ששלטו באותה תקופה, כמו הצרפתית והספרדית, שהשפות שלהן היו מאוד מרכזיות גם הן. דווקא הגרמנית זכתה באותה תקופה להכרה כשפת ההשכלה, אף שהקיסרות הגרמנית לא חלשה על קולוניות רבות כמו בריטניה או צרפת, בעיקר בזכות איכותם של המדענים והפילוסופים הגרמנים הגדולים, ביניהם קאנט והגל. אינטלקטואלים יהודים רבים, כמו מרטין בובר, שהתחנך בסביבה דוברת פולנית, אימצו את הגרמנית וחיברו את מיטב יצירותיהם בשפה זו.

הרומאים הכירו בעליונותה של התרבות היוונית וכללו את לימוד השפה ומורשתה כחלק מתוכנית הלימודים המוקבלת לבני המעמד הגבוה

בציטוט המופיע בתחילת המאמר, הקיסר הרומי קלאודיוס מתואר כמי שבוחר לכתוב את יצירתו ביוונית, מתוך אמונה שיוונית תהיה לעד שפת ההשכלה. כנראה שכך היו פני הדברים באימפריה הרומית. אתונה, מרכז היצירה היוונית הקלאסית, הייתה מעצמה מקומית קטנה יחסית ששלטה על מספר איים ושטחים בתוך טורקיה של היום. היא הייתה רחוקה מאוד מלהיות אימפריה, בוודאי בהשוואה לגודלה ועוצמתה של האימפריה הרומית. המקדונים שחיו מצפון, כבשו את יוון והפיצו את שפתה ותרבותה על פני המזרח התיכון כולו, וכאשר הרומאים השתלטו על האזור, לא הייתה להם כוונה לשנות את המצב. הרומאים הכירו בעליונותה של התרבות היוונית וכללו את לימוד השפה ומורשתה כחלק מתוכנית הלימודים המוקבלת לבני המעמד הגבוה. לא לחינם כתב פילון מאלכסנדריה את הביוגרפיות של דמויות מן המקרא, ויוספוס פלביוס כתב את ספריו על מלחמות היהודים וקדמוניות היהודים בשפה היוונית עבור קהל הקוראים ברומא.

הקיסר קלאודיוס: חקר את השפה האטרוסקית, כתב ביוונית, שפת התרבות הנצחית לדעתו. Altes Museum, ברלין. תצלום: Osama Shukir
Muhammed Amin, ויקיפדיה

תרומתה של האימפריה המוסלמית לשימור וקידום המדע והפילוסופיה הייתה עצומה. מפעל התרגום הונהג בעיקר בתקופת השושלת העבאסית, החל מהמאה השמינית לספירה, והתרכז באזור בגדד

בפרק הזמן הארוך שבין נפילת האימפריה הרומית לבין עלייתן של תרבויות מערב אירופה, תקופה המכונה ״ימי הביניים״, השפה הבינלאומית הייתה בעיקר ערבית. האימפריה המוסלמית השתרעה מסין ועד ספרד, כולל מרכז אסיה, המזרח התיכון, וצפון אפריקה. השליטים הערביים באותה תקופה הגדילו להבין שמי ששולט בידע שולט באימפריה כולה. הם הקימו את ״תנועת התרגום היוונית- ערבית״, מפעל תרגום עצום שנועד ללקט את כל הידע המדעי וההגותי הקיים ברחבי העולם המוכר, שכלל חיבורים ביוונית, סנסקריט מהודו וסינית עתיקה, ולתרגם אותם לערבית. תרומתה של האימפריה המוסלמית לשימור וקידום המדע והפילוסופיה הייתה עצומה. מפעל התרגום הונהג בעיקר בתקופת השושלת העבאסית, החל מהמאה השמינית לספירה, והתרכז באזור בגדד. מדענים, פילוסופים, והוגים רבים שחיו באותה תקופה כתבו בעיקר בערבית, ביניהם החכם הסופי אל חאלאג׳, הפילוסוף ואיש הרפואה אבן סינא, ורבים אחרים. באותה תקופה המדע התקדם רבות לקראת המדע המודרני המוכר לנו כיום, בעיקר בתחומי המתמטיקה, הכימיה, ההנדסה והאסטרונומיה. מעמדה של הערבית כשפת המשכילים היה כה מבוסס, שגם החכם היהודי יהודה הלוי מטולדו בחר בערבית, ולא בעברית, להיות שפת החיבור הפילוסופי המרכזי שלו ״הכוזרי״, משום שזו הייתה שפת הפילוסופיה בקרב קוראיו היהודים.

החל מהמאה ה-12 החלה לפעול תנועת תרגום חדשה באירופה, שהתרכזה באיטליה ובספרד: ״תנועת התרגום ללטינית״. מטרתה הייתה לאסוף את כל הידע מתקופת יוון העתיקה, שנשמר בעיקר בזכות התרגום לערבית, ולתרגמו ללטינית, שהייתה שפת ההשכלה המרכזית באירופה באותה תקופה. מהלך זה היה חלק מתהליך ההתנתקות מהאימפריה המוסלמית ששלטה בדרום אירופה במשך מאות שנים וחיזוק מעמדה של הנצרות. כך תרבויות קמות ונופלות, אך כל עוד ישנם מנהיגים הדואגים לתרגם ולשמר את הידע הקיים, מתאפשרת המשכיות והתפתחות של ידע על בסיס התשתית הקיימת.

בבסיס הסיפור על מגדל בבל ישנו הרעיון ששפה משותפת מאפשרת שליטה וקידום של הידע, מה שבהכרח מביא להתפתחות וצמיחה של החברה האנושית כולה

על פי סיפור מגדל בבל המקראי, בזכות השפה המשותפת של בני האדם הם יכלו לשתף פעולה ולבנות מגדל עצום, מה שהביא לכך שאלוהים הענישם על ידי יצירת בליל שפות והפצתם ברחבי תבל. בבסיס הסיפור הזה ישנו הרעיון ששפה משותפת מאפשרת שליטה וקידום של הידע, מה שבהכרח מביא להתפתחות וצמיחה של החברה האנושית כולה. הרעיון ליצור שפה אוניברסלית חדשה, הנפרדת מהשפות המדוברות הקיימות, אינו חדש כלל. לודוויג זמנהוף, רופא העיניים היהודי מביאליסטוק, פיתח את שפת האספרנטו בסוף המאה ה-19, כדי שתשמש גשר בין תרבויות ועמים. עוד לפניו, הפילוסוף ואיש הכמורה האנגלי בן המאה ה-17 ג׳ון וילקינס ניסה לקדם את רעיון השפה האוניברסלית. באחד מחיבוריו, וילקינס תיאר בפרוטרוט שפה זו, המורכבת מחלוקה של מילים לקבוצות וקטגוריות סימבוליות שונות. אך הרעיון לא צבר תאוצה, כנראה בגלל אינטרס ברור של כל מעצמה שולטת לכפות את השימוש בשפתה שלה באותה עת. עם זאת, אפשר לראות מאפיינים של שפה אוניברסלית בעולם המדע וההשכלה: שפת המתמטיקה.

לזר זמנהוף: המציא שפה בינלאומית, הביע עמדה עקרונית ויצר תנועה, אך המדע נותר אדיש. תצלום: Eugenio Hansen

יתכן שמדעני העתיד יצטרכו ללמוד שפת השכלה חדשה כדי להיות חלק מהקהילה המדעית הגלובלית, בין אם זו תהיה השפה המדוברת באימפריה הדומיננטית באותה תקופה ובין אם זו תהיה שפה אוניברסלית אחרת שאינה קשורה ללאום

אחד ההישגים הגדולים של המדע בתור הזהב של האימפריה המוסלמית היה דווקא פיתוח שפה מתמטית שאינה תלויה בתרבות, בזמן ובמקום. אם תקראו חיבור מתמטי יווני עתיק, תגלו שהטקסט מורכב בעיקר ממלל, כמעט ללא שימוש בנוסחאות ובמספרים. הספרות הרומיות, כמו X,V,I, לא היו מתאימות לחישובים מורכבים. אנשי ההשכלה בתקופת האימפריה המוסלמית יצרו סדרה של ספרות, בהשפעת המתמטיקה ההודית, ואף החלו בפיתוח של שיטות סימבוליות לתיאור פתרונות לבעיות, כגון האלגוריתם של אל חוואריזמי לפתרון משוואה ריבועית. כך הותנע תהליך ליצירת השפה המתמטית המודרנית, שהיום משמשת את כלל המדעים, לא רק בתחום מדעי הטבע, ואותה ניתן להבין ללא צורך בלימוד השפה המדוברת. המשך טבעי של מגמה זו הוא פיתוח שפות התכנות עבור מחשבים, שגם הן במידה רבה אוניברסליות ואינן תלויות בתרבות ובמקום. אמנם, ברוב שפות התכנות יש פקודות המתבססות על השפה האנגלית, כגון if ו-for, אך מעבר למספר זעום של מילות קישור אין צורך בשליטה באנגלית. מתכנתים בסין יכולים לכתוב קוד שעמיתיהם בניגריה יוכלו לקרוא ולתקן, והאנשים האלה יכולים לעבוד יחד גם אם אינם מסוגלים לתקשר זה עם זה כלל ברמת השפה המדוברת. עד לפני מאות שנים ספורות, אפשרות כזו הייתה נתפשת כבדיונית לחלוטין.

לעת עתה, אנו נמשיך לכתוב את מאמרינו המדעיים בשפה האנגלית. יתכן שמדעני העתיד יצטרכו ללמוד שפת השכלה חדשה כדי להיות חלק מהקהילה המדעית הגלובלית, בין אם זו תהיה השפה המדוברת באימפריה הדומיננטית באותה תקופה ובין אם זו תהיה שפה אוניברסלית אחרת שאינה קשורה ללאום. חשוב שהידע הרב הנצבר על ידי האנושות ימשיך להיות נגיש לציבור רחב ככל האפשר, כדי שנוכל להמשיך לשתף פעולה במחקרינו.

תום ביאליק הוא חוקר בתחום החינוך המדעי, בוגר המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. מתמחה בשילוב כלים דיגיטליים לקידום מעורבות פעילה של תלמידים בבית הספר ופיתוח מיומנויות חקר מדעיות. מורה, מרצה וכותב בתחומי חשיבה מדעית וביקורתית.

אדם צ'פמן הוא מתמטיקאי וחבר סגל בבית הספר למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-אביב-יפו. אדם עוסק בעיקר בתחום האלגברה, אך מתעניין בתחומים שונים, בהם היסטוריה, מוסיקה והגות.

תמונה ראשית: שומעת יוונית מדעית. תצלום: זאק יארוש, pexels.com