קצת חושך, בחייכם

לעתים קרובות מדברים על זיהום אור כעל נושא ״רך״ בתחום איכות הסביבה. התפישה הזו צריכה להשתנות. אור בלילה הוא פגיעה קשה באקולוגיה של כדור הארץ ובכלל זה בנו. יש לו גם השלכות עקיפות, מאחר שבעוד ש-20 אחוז מהחשמל שלנו משמש לתאורה ברחבי העולם, לפחות 30 אחוז מכלל התאורה הזו מבוזבזים. לאור מבוזבז אין כל שימוש, ובמקרים רבים נשעה שימוש בתאורה רבה מכפי שאנו צריכים לשם נהיגה, קניות או פוטבול בשישי בערב.

נורת החשמל הביאה עמה את חיסולו של הלילה במרבית העולם המודרני, בערים ומחוץ להן, וגם בפנים הבית במהלך מה שהיה פעם ״לילה״ על פי מיקומה הטבעי של השמש.

נורת החשמל מוצגת כהישג הטכנולוגי החשוב ביותר של המין האנושי. היא מדורגת שם למעלה, לצד הגלגל, השליטה באש, אנטיביוטיקה ודינמיט. אבל כמו לכל טכנולוגיה חדשה ומרהיבה, גם לה יש סדרה של השלכות לא מכוונות. נורת החשמל הביאה עמה את חיסולו של הלילה במרבית העולם המודרני, בערים ומחוץ להן, וגם בפנים הבית במהלך מה שהיה פעם ״לילה״ על פי מיקומה הטבעי של השמש.

החיים התפתחו במשך מספר מיליארדי שנים על רקע מעגל קבוע ואמין של אור בוהק מן השמש במהלך היום וחשיכה בלילה. הדבר הוביל להתפתחות של מקצב צירקדי פנימי בגופנו. המקצב הצירקדי הזה תלוי במחזוריות הלילה והיום כדי להמשיך ולתפקד בדייקנות. במהלך הלילה, בערך מהשקיעה, טמפרטורת הגוף יורדת, קצב חילוף החומרים מואט, הרעב שוכך, הישנוניות מתגברת ורמת ההורמון מלטונין בדם עולה באורח דרמטי. למעבר הפיזיולוגי הטבעי הזה אל הלילה ישנו מקור קדום, והמלטונין חיוני ביותר כדי לאפשר למעבר להתרחש כראוי.

מחזור האור הטבעי, בין שמש וחושך - עניין של בריאות וחיים. תצלום: דוד זווילה

אנו יודעים היום שאור עז, בעל אורך גל קצר – אור כחול – מדכא את המלטונין בצורה יעילה ביותר ומעכב את מעבר הגוף למצב לילה. לעומתו, אור עמום יותר, באורך גל ארוך יותר – צהוב, כתום ואדום, ממדורה או נר למשל – כמעט אינו משפיע על המלטונין. אור עז מן השמש מכיל אור כחול, וביום יש בכך יתרון, כיוון שאנחנו צריכים להיות ערניים. אבל בין אם אנחנו בבית או בחוץ, חשיפה לאור כחול אחרי שעת השקיעה, גורמת לגוף לחשוב בטעות שעדיין יום.

רמות נמוכות של מלטונין (כאלה הנגרמות מתאורת יתר) קושרו לרמות גבוהות מדי של אסטרוגן (לפחות במכרסמים), אשר ידועות כמגדילות את הסיכון לסרטן שד

הבעתי את חששותיי העמוקים באשר להשלכות האפשריות של אור החשמל על הבריאות כבר לפני 30 שנה, כששאלתי אם תאורת יתר עלולה להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן שד. זה היה בשנות השמונים, בדיוק כשחוקרים גילו שהתזונה המערבית עתירת השומן אינה בהכרח משנה את סיכוייהם של יחידים לחלות בסרטן שד, ואז חבר ממכון הצ׳ינסון (Hutchinson) לחקר הסרטן בסיאטל הפנה את תשומת לבי למחקר העוסק בהשפעות המלטונין. רמות נמוכות של מלטונין (כאלה הנגרמות מתאורת יתר) קושרו לרמות גבוהות מדי של אסטרוגן (לפחות במכרסמים), אשר להבדיל מתזונה עתירת שומן, הן ידועות כמגדילות את הסיכון לסרטן שד. מן הראיות עולה כי הפרעה לשעון הצירקדי כתוצאה מחשיפה מוגברת לתאורה בלילה עשויות להיות קשורות גם להשמנת יתר חולנית ולדיכאון. למעשה, יתכן כי ממש כל היבטי הבריאות והרווחה תלויים, במידה כזו או אחרת, בסנכרון של המקצב הצירקדי עם המעגל הטבעי של ימים מוארים ולילות חשוכים.

״האטלס החדש לתאורת שמי הלילה באור מלאכותי״ שראה אור ב-2016 בוחן את הנושא בדקדקנות. האטלס משתמש בנתונים מלוויין של נאס״א הקרוי Suomi NPP כדי להעריך את בוהק השמים ברחבי כדור הארץ. התמונות באטלס הן מדהימות או מבעיתות, תלוי בנקודת המבט שלכם. במפות הצבעוניות של הערים והמדינות, המשתמשות בצבעים עזים יותר כדי לציין בוהק גדול יותר, אירופה וצפון אמריקה נראות כאילו הן עולות באש. על פי האטלס, שליש מתושבי כדור הארץ אינם מסוגלים כלל לראות את שביל החלב. באירופה, 60 אחוז מבני האדם אינם יכולים לראות אותו, ובצפון אמריקה מדובר בלא פחות מ-80 אחוז.

מפרץ מקסיקו בלילה: זיהום האור מתפשט. תצלום: נאס"א

״סיוט האור״ הנוכחי החל כבר בשנות החמישים, כשקדחת סלילת כבישים, ובכלל זה בניית מערכת הכבישים המהירים בין מדינות ארה״ב, ביקשה לפתור את בעיית הפקקים הקשה. אבל אז התברר שהכבישים הגדילו את עומס התנועה ואת רמת הזיהום, ובכלל זה את זיהום האור. במבט לאחור, התוצאה הייתה צפויה מראש: סוללים כביש מהיר גדול יותר, ויותר אנשים ישתמשו בו, עד שעומס התנועה יגיע לרמה שהייתה טרם סלילת הכביש החדש.

ייצור ושימוש יעילים יותר באנרגיה, בלי ללמד את הציבור להפחית את הצריכה, עשויים להחריף את בעיית הזיהום

כדי להבין את התופעה, כלכלנים פיתחו את רעיון הביקוש המושרֶה – לפיו היצע של סחורה הוא שיוצר ביקוש לסחורה זו. לכן, ככל שסוללים יותר כבישים, יותר אנשים נוסעים בהם וכתוצאה מכך יש יותר פקקים. בספרו The Conundrum (משנת 2012), דייוויד אואן (Owen) מרחיב ברהיטות רבה את רעיון הביקוש המושרה מתחום הכבישים הרחבים יותר אל סכנות היעילות המוגברת בכלל. ייצור ושימוש יעילים יותר באנרגיה, בלי ללמד את הציבור להפחית את הצריכה, עשויים להחריף את בעיית הזיהום. הוא מביא לדוגמה את נורות החשמל היעילות יותר, שהן לכן גם זולות יותר. ככל שאנשים משתמשים בנורות יעילות יותר, סך האנרגיה הנדרש כדי להפעיל אותן גדל ועמו גם זיהום האור.

דו״ח רחב היקף שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Science Advances הראה כי משנת 2012 לשנת 2016 הייתה עלייה דרמטית בבוהק של האזורים העירוניים בעולם וגם בשטחים המזוהמים באור. ממש כפי שחזה אואן. זאת על אף שמאז 2012, ביותר ויותר חלקים של העולם המתועש הותקנו נורות LED בפנסי רחוב, כדי ״לחסוך״ באנרגיה. בשל השימוש המוגבר, התוצאה היא כנראה הפוכה לגמרי.

השיווק האגרסיבי להפליא של תאורת הרחוב הלבנה הבוהקת בנורות LED לערים ועיירות הגיע לרמה מדהימה ממש. משרד האנרגיה של ארה״ב (DoE) וקבוצה של שותפים בינלאומיים השיקו מיזם בשם Rise and Shine שנועד ״להאיר את העולם ב-10 מיליארד נורות LED״ במטרה ״להתקין 10 מיליארד מתקני תאורה ונורות (LED, למשל) יעילים, איכותיים וזולים, במהירות האפשרית״. עשרה מיליארד זה יותר ממספר בני האדם על פני כדור הארץ.

LED: הבעיה וגם הפתרון האפשרי. תצלום: ג'ייקוב רוזן

בתגובה למתקפה הבלתי פוסקת הזו על הלילה, איגוד הרופאים האמריקני נכנס לתמונה, והצהיר רשמית על עמדתו בשנת 2016. אני הייתי אחד ממנסחי נייר העמדה הזה, שבו עמיתיי ואני המלצנו לצמצם את העוצמה ואת רמת האור הכחול במוצרי LED המשמשים רשויות וגופים ברחבי המדינה.

בתגובה, משרד האנרגיה ואגודת מהנדסי התאורה של צפון אמריקה מיהרו לתקוף ולבקר קשות את חוצפתו של האיגוד, ולהצהיר כי איגוד הרופאים אינו כשיר להביע את עמדתו בנוגע לאור. אבל התגובה הזו לא הייתה כנה, משום שלולא נייר העמדה, האבזור מחדש של המדינה היה ממשיך ללא הפרעה, בלי להתחשב באיכות הסביבה ובבריאות בני האדם.

ניתן לשווק מוצרי LED שונים, שהם הרבה יותר ידידותיים לסביבה ולבריאות הצירקדית שלנו. יש לכך חשיבות עצומה, בעיקר בתאורה של מבנים שבתוכם אנחנו גרים ועובדים

אור החשמל יכול להועיל רבות לבני אדם כשמשתמשים בו בחוכמה. כדי לדעת איך בדיוק משתמשים בו בחוכמה, יש להיעזר בכל המחקרים המדעיים המתקיימים כיום. אבל יש צורך גם ברצון בשימוש יעיל באור חשמל מצד הממשלה והציבור. המִחזור הוא כיום עובדה קיימת, מאחר שאנו מגדלים ילדים מתוך מודעות חדשה. חיסכון במים הפך גם הוא לחשוב ומעטים בלבד ישאירו ברז פתוח ללא צורך. עם זאת, יש מי שמקלים ראש בשימוש ביותר חשמל מן הדרוש.

טכנולוגיית LED לכשעצמה אינה הבעיה. למעשה, הטכנולוגיה הזו תהיה בוודאי חלק גדול מהפתרון, בזכות הגמישות שלה. הבעיה בתאורת רחוב היא שהמוצרים המסוימים שחברות החשמל ומשרד האנרגיה מקדמים מפיקים אור כחול רב עוצמה – והדבר אינו הכרחי. ניתן לשווק מוצרי LED שונים, שהם הרבה יותר ידידותיים לסביבה ולבריאות הצירקדית שלנו. יש לכך חשיבות עצומה, בעיקר בתאורה של מבנים שבתוכם אנחנו גרים ועובדים.

בחיי הכוכב שלנו, הרס הלילה הוא נושא חשוב לא פחות כמו הרעלת המים והאוויר.

ריצ׳רד ג. ״באגס״ סטיבנס (Richard G ‘Bugs’ Stevens) מלמד רפואה קהילתית בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה של קונטיקט.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: להשתלט על האור, לכוון את התאורה. תצלום: אדיטיה ורדהנה, unsplash.com

Photo by Aditya Wardhana on Unsplash