דון ריצ׳י גר כמעט חמישים שנה בסמוך לשפת הסלע שמאחוריה התהום צונחת אל הים. ״במקום שאליו אנשים באו כדי למות״, הוא אומר. ריצ׳י, ששירת כתצפיתן על ספינה בזמן מלחמת העולם השנייה, הכיר את הלכי הרוח שהביאו אנשים אל הצוק ונהג לצאת אליהם, לשאול בעדינות לשלומם ולהציע להם כוס תה. ״יש מצבים שבהם כוס תה היא הדבר האמיץ ביותר שאתה יכול להציע״, הוא אומר.
סרט האנימציה הקצר של אלק גרין ופינבאר ווטסון (Alec Green & Finbar Watson) הוצג בעשרות פסטיבלים בעולם וזכה בפרסים בעשרה מהם.
Teacups from and maps and plans on Vimeo.
תגובות פייסבוק
הפרטיות כאתגר סביבתי
דאגלס הבןספרו של ברוס שנייר סוקר את מאזן הכוחות הנוכחי במאבק על המידע...
X 4 דקות
לא מודע לא הכרחי
משה מנשהוףהלא מודע: התרגלנו אליו ואנחנו מזהים אותו בכל מקום. אבל אולי הוא...
X 22 דקות
תני לעיניי להיעצם
תני לעיניי להיעצם
ולרגע להפקיד את עצמן בשלך...
הביטי עבורי, הגני על שנתי
שמרי על מנוחתי והרחיקי אותי מכל המכאובים
כבי בנשיקותייך את הדמעות הזולגות
על פניי
עטפי אותי בזרועותייך ושמרי עלי
אני זקוק לתמיכתך, לחיבוקך, לתחושתך
תני לי לנוח
ולהירדם על חזך
תני לעיניי לישון
בשלך...
תני לי לחלום
תני לי לחלום על פיך
על ידייך, על נשיקותייך,
עם גופך על עורי
עם חומך השורף אותי בפנים
עם כל מה שאני רוצה ממך
תני לעיניי להתעורר
עם השמש כשהיא בוקעת בעינייך.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
אַלְבָּנו דיאש מַרְטִינְש (Albano Dias Martins) הוא משורר פורטוגזי שנולד ב-1930 והלך לעולמו ב-2018.