האמן הסיני-לונדוני קאן סון (Can Sun) אוהב לשחק. מתפוחי עץ מגלף מהם צורות, מחבר אליהם שרשרות וצירים, חורץ ומנקב. סיגריות, חדשות או מעושנות, הוא אורג לכדי קעריות או מאפרות. במקום נרות, הוא מקשט עוגה בסביונים. הוא משתמש במחוגה כדי לשלוט בבועות סבון. הוא מייצר חזייה מחוטי תיל. בראיונות שונים הוא אומר שהוא מנסה לגרום לקהל לפקפק בציפיות שלו, לראות דברים שגרתיים לכאורה בצורה אחרת.
עבודותיו של קאן סון מוצגים בימים אלה בסין, אבל אפשר לראות אותם גם כאן.
מתוך כ-170 שפות ילידיות שעדיין נמצאות בשימוש בברזיל, ההערכה היא שכארבעים עומדות בפני הכחדה, כלומר מספר הדוברים אותן כיום אינו עולה על מאה. בין אלה כלולות גם שפות שייכות למשפחת השפות טופי-גוארני, אבל הן קיבלו לאחרונה חיזוק ותמיכה בדמותה של להקת מטאל, המשתמשת בכלים מסורתיים (שבמקור לא נועדו לסוג כזה של מוזיקה, כמובן) ושרה את שיריה בשפות אלה בלבד, כדי לעודד צעירים לחזור ולהשתמש בהן.
את הלהקה, Arandu Arakuaa (״ידע קוסמי״) הקים ז׳אנדיו אקינו (Zhândio Aquino), מוזיקאי מברזיליה שהשלים תואר בפדגוגיה, ומתארח עם להקתו בבתי ספר שונים כדי לחשוף את התלמידים לצלילים ולמילים.
עוד על הלהקה, כאן, וסרטונים נוספים עם שיריה, כאן.
אם נזקקנו להוכחה נוספת לכך שהבינה המלאכותית ספוגה בסטריאוטיפים שלנו - וכי בעצם אין דרך לברוח מזה - באה סדרת התמונות הזו וסיפקה אותה. אנג׳ליקה מרטינז (Angelica Martinez), כתבת האתר ״באזפיד״, ביקשה מ-Midjourney לייצר תמונות של אנשים על פי המקצועות שהם עוסקים בהם. את הגיל, שאולי נדרש לצורך תובנות החיים, התוכנה העניקה לגברים במקצועות המדע וההוראה (נשים הן תמיד צעירות וחייכניות ורזות. גם שם), לאסטרונאוטים היא נתנה הבעה נחושה, הבריסטות מעוטרים בכתובות קעקע, ובמילים אחרות: ליהוק צפוי, אבל דרך מעניינת להתבונן בדעות הקדומות שלנו.
רואי חשבון
אסטרונאוטים
בריסטות
עיתונאים
חברי הקולקטיב האיטלקי Carmagheddon מפנטזים מכוניות אחרות לגמרי מאלה שאנו פוגשים בכבישים, וגם מייצרים אותן. מדובר בשלושה חברים, שמגדירים את עצמם ״משוגעים למכוניות שמנסים לבדוק את הדברים הכי מטורפים שאפשר לעשות בהן״. את התוצאות אפשר לראות באינסטגרם וגם בערוץ היוטיוב שלהם, שם הם מציגים גם סרטונים מאחורי הקלעים כמו אלה שבהם תיעדו לאחרונה את יצירתה של המכונית הנמוכה ביותר בעולם (שניתנת לנהיגה), את המכונית עם צינור המפלט העצום, מכונית שהיא בעצם מיטה ענקית לשינה אגב נסיעה, מכונית עם מצנח, מכונית שהופכת לסירה ודברים אחרים שהם עוללו לפיאט פנדה ומכוניות איטלקיות אהובות אחרות.
האמן הבריטי מארק אוליבר (Mark Oliver) מלקט פריטים קטנים שהושלכו: קלפי משחק, מניפות פלסטיק שבורות, פיסות מתכת, חלקי מנעולים, חלקים של לוחות אלקטרוניים, גלגלי שיניים, הרגים ונתיכי חשמל, והוא הופך את כל אלה לחרקים זעירים ויפהפיים.
לפסלי הקולאז׳ האלה שלו אוליבר קורא Litter Bugs (״חרקי אשפה״), ולדבריו הוא עוסק ב-Urban entomology (חקר חרקים אורבני), במעין מחווה לאיסוף החרקים שהיה נפוץ ואהוב כתחביב בתקופה הוויקטוריאנית. הוא, להבדיל מן האספנים ההם, אינו צד והורג את חרקיו אלא מייצר אותם ממה שאחרים משליכים ומשאירים לו ברחובות העיר.
עבודות נוספות של מארק אוליבר תמצאו כאן.
האמן הגרמני פולקר הרמס (Volker Hermes) אינו מכחיש שהוא רואה במאסטרים הגדולים של הציור ההולנדי במאות ה-17 ה-18 ובאמנות הרוקוקו מקור השראה. אלא שהוא משלב בעבודותיו טוויסט משלו, הומוריסטי, ביקורתי, חריף ומפתיע. בסדרת עבודותיו, הנושאת את הכותרת Hidden Portraits (דיוקנאות נסתרים), הרמס מקצין את הביגוד והתכשיטים של העשירים ושועי הארץ שצוירו אז עד שהתוצאה נראית אבסורדית, ובעצם הוא אומר: כבר אז, החשיבות העצמית, הגינדור, היהורה, היו מגוחכים לא פחות.
באתר שלו אפשר להכיר את המצוירים המקוריים שאת דיוקנאותיהם הוא עיבד מחדש. עבודות נוספות של הרמס אפשר למצוא גם כאן, ואם תזדמנו למוזיאון הלאומי של ורצלב, בפולין, אחרי ה-14 ביולי, תוכלו לראות את היצירות בתערוכה.
זיקוקים