מה יכול יצור לעשות
בין יצורים, אם לא לאהוב?
אם לא לאהוב ולשכוח,
לאהוב ולאהוב רע,
לאהוב, לאבד אהבה, לאהוב?
אם לא תמיד, ואפילו בעיניים זגוגיות, לאהוב?
מה יכול, אני שואל, היצור המלא אהבה,
הבודד, החג לו ביקום, אם לא
לחוג גם הוא, ולאהוב?
לאהוב את מה שהים מביא אל החוף,
את מה שהוא קובר, ואת מה שברוח הימית,
הוא מלח, או צורך באהבה, או פשוט כמיהה?
לאהוב חגיגית את הדקלים במדבר,
את מה שהוא התמסרות או סגידה מלאת ציפייה,
ולאהוב את מה שאינו מסביר פנים, את הקשה,
אגרטל ללא פרח, רצפת ברזל,
ואת החזה שאינו זז, ואת הרחוב הנראה בחלום, וציפור טרף.
זהו גורלנו: אהבה ללא חשבון,
מחולקת בין הדברים הבוגדניים או חסרי הערך,
נתינה ללא גבולות לכפיות טובה מוחלטת,
ובקונכיה הריקה של האהבה, החיפוש המהוסס,
הסבלני, של עוד ועוד אהבה.
לאהוב את עצם החוסר שלנו באהבה, וביובש שלנו,
לאהוב את המים המרומזים, את הנשיקה הדוממת, את הצמא האינסופי.
קרלוס דרומונד דה אנדרדה (Carlos Drummond de Andrade), שנולד ב-1902 והלך לעולמו ב-1987, היה סופר ומשורר, ונחשב לאחד מגדולי המשוררים הברזילאים במאה העשרים.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
תגובות פייסבוק
הנשיא המבוטל
דייוויד פרוםהשמאל של היום רואה בו גזען בזוי והימין רואה בו רודן, אבל...
X חצי שעה
המצאת הדמיון
בר חיוןאמנות, דת ומדע -- שלושה שהיו פעם אחד. כדי להבין כיצד, צריך...
X 21 דקות
כשאני אינני אני
מה קורה כשחלק מהותי בנו נעלם או משתנה באורח קיצוני? האם אנחנו עדיין אנחנו?
בכך עוסק הפרק Me Minus Me של הפודקאסט This American Life, והפעם במושב הטייסת יושבת בים אדוונמי (Bim Adewunmi) שמחליפה זמנית את המנחה הקבוע איירה גלאס.
אדוונמי משוחחת בפתיח עם מונה צ׳לבי, אמנית, עיתונאית העוסקת בנתונים ומידע (בעיקר ב״גארדיאן״ הבריטי), שאם עדיין לא ביקרתם באינסטגרם שלה, כדאי לכם למהר. אבל הסיפור המעניין ביותר בארבעת חלקי הפרק הוא סיפורו של סנדי אלן. סנדי הוא טרנסג׳נדר שעבר את השינוי רק בשלהי שנות העשרים לחייו, ובילדותו, כילדה, היה לו קול בדולח. הוא החל לשיר בגיל צעיר ממש, ואט אט השירה והמופעים על הבמה הפכו לחלק מרכזי מחייו ולחלק עצום מן ״העצמי״ שלו. הוא ידע שזריקות טסטוסטרון ישפיעו באופן דרמטי על קולו, ולפני שהתחיל להשתמש בהן הקליט שירים שנהג לבצע, שירים שאהב בנעוריו ושירים שחלם לבצע כשקולו יישמע גברי יותר. הקלטת נשמעת - לדבריו - כמו טקס זיכרון, ובעצם סוג של טקס פרידה, בימים שבהם היה בטוח שלא יוכל יותר ליהנות משירה. תהליך ההסתגלות היה מורכב מאוד וארוך, ובמהלך הראיון עמו אפשר לשמוע את השינוי מתרחש - פיזית ובעיקר נפשית.