היפנים שלנו יצירתיים יותר

יצירתיות זוכה להערכה רבה, ורבים מנסים להבין את מהותה, גם כדי לגלות כיצד להקנות אותה. אך האם היא אכן קיימת? או שמא היא תכונה תרבותית יותר מאשר אורגנית?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

רעיונות יצירתיים הקסימו את האנושות במשך אלפי שנים. ביוון העתיקה האמינו כי יצירתיות היא מתת האלים. לפי ההינדואיזם מדובר בביטוי רוחני, ובסין דווקא חיקוי וחזרתיות נתפשות כיצירתיות. מן האמבטיה של ארכימדס דרך התפוח של ניוטון ועד לאוזנו של ואן גוך, יצירתיות תמיד הכילה רכיב מיתי הנשגב מבינתנו. יצירתיות מיוחסת בדרך כלל לאמנים, מוזיקאים או מדענים גאונים, אבל למעשה, היא תכונה המשותפת לכל בני האדם ומתייחסת ליכולת ליצור משהו חדש. בשנים האחרונות, מייחסים חשיבות רבה גם לביטויים "יומיומיים" של יצירתיות. עובדים יצירתיים מוערכים, מצליחים ונחשבים לנכס כלכלי וחברתי. יצירתיות אף נחשבת לא פעם לאחת מן היכולות החשובות ביותר הדרושות כדי להצליח במאה ה-21, אך מכיוון שמדובר ביכולת קוגניטיבית מורכבת, עדיין יש מספר שאלות בלתי פתורות ביחס אליה. האם יצירתיות היא מוּלדת או נרכשת? מה משפיע על היצירתיות שלנו? בית הספר, המשפחה הקרובה או גנטיקה בלבד? האם ניתן לשפר יצירתיות וכיצד?

דיוקן עצמי, אוזן, ון גוך, מקטרת

"דיוקן עצמי עם אוזן חבושה ומקטרת" (1889), וינסנט ון גוך. תצלום: The Yorck Project, ויקיפדיה

מהי יצירתיות?

נראה כי למרות שיצירתיות דורשת עבודה קשה ואימון, יש בה מרכיב של תובנה שהוא בלתי מודע

רבים מאיתנו חוו פרצי יצירתיות במקומות או באירועים שונים: בעבודה, במטבח, בנסיעה. אותו "רגע הגילוי" או חוויית "אהה". הרגע שבו הרעיון עובר מהבלתי מודע למודע הוא רגע פתאומי, מופשט וחסר הסבר הגיוני. חוקרים רבים התעניינו בחלק הלא מודע שביצירתיות וסברו כי למרות שיצירתיות דורשת עבודה קשה ואימון, יש בה מרכיב של תובנה שהוא בלתי מודע. במחקר המדעי, נעשתה הבחנה בין "c big" (כלומר Creativity) המתייחסת לגאונים יצירתיים וליצירתיות ברמה שמשפיעה על התרבות לבין " c small" (כלומר creativity) המתייחסת לחשיבה יצירתית יומיומית. מרבית המחקרים מתמקדים דווקא בסוג היצירתיות השני, מפני שיצירתיות כזו עוזרת לנו להבין טוב יותר כיצד רעיונות יצירתיים "יוצאים לאור" במהלך משימות יומיומיות. לפי ההגדרה הרווחת כיום, רעיונות יצירתיים צריכים לענות על שלושה קריטריונים: הרעיון אמור להיות חדשני ( (novel ויחד עם זאת גם שימושי (useful) ומותאם (appropriate).

כיצד מודדים יצירתיות?

במעבדה, הערכת היכולת היצירתית נעשית בעיקר על ידי שני סוגים של מבחנים. אלו הבוחנים חשיבה מתכנסת (CT: Convergent Thinking) המתייחסת לפתרון יחיד לבעיה נתונה, לעומת מבחנים הבודקים חשיבה מסתעפת (DT: Divergent Thinking), הבאה לידי ביטוי ביכולת לחשוב על מספר תגובות שונות לפריט בודד. מבחני CT מורכבים מסדרת שאלות עם תשובה נכונה אחת, הדורשת חשיבה מחוץ לקופסה. דוגמה לכך היא מטלת ה-Remote Association Test, ובקיצור RAT, הדורשת מציאת אסוציאציה משותפת לשלוש מילים מעולמות תוכן שונים (לדוגמה: איזו מילה משותפת ל: בית, עם, פתוח?). מבחני DT לעומת זאת, מורכבים משאלות פתוחות שלהן מספר תשובות אפשריות. התשובות נמדדות בארבעה ממדים נפרדים: שטף (ריבוי רעיונות), מקוריות (יצירת רעיונות השונים מרעיונות אחרים), גמישות (רעיונות המשתייכים לעולמות תוכן שונים) והרחבה (רעיונות מפותחים ומדוקדקים). אחד המבחנים הנפוצים ביותר למדידת DT הוא מבחן השימושים החלופיים Alternate Uses Task (המכונה AUT) בו על הנבדק לחשוב על שימושים חלופיים לחפצים יומיומיים (נסו לחשוב על מספר רב ככל האפשר של שימושים לעיתון, כוס שתיה או צמיג של רכב). למרות שחשיבה מסתעפת (DT) אינה זהה לגמרי ליצירתיות, נמצא כי היא מדד אובייקטיבי ומהימן יחסית למדידת יצירתיות, והיא מנבאת יכולות יצירתיות רחבות בתחומים כגון ציור, נגינה וריקוד.

גולגולת, סיגריה, ון גוך

מהי יצירתיות? "גולגולת עם סיגריה בוערת" (1885-1886), וינסנט ון גוך. תצלום: Google Art Project, ויקיפדיה

יצירתיות והבדלים בין-תרבותיים

הפסיכולוגיה הבין-תרבותית היא פריזמה דרכה ניתן להעמיק את ההבנה של יכולות מורכבות, לרבות יצירתיות. עד שנות ה-80 של המאה העשרים נהוג היה לחשוב כי תופעות פסיכולוגיות הן אוניברסליות וכי הממצאים שנמצאו במערב (שכן מרבית המחקרים נערכו בארצות הברית) תקפים לגבי העולם כולו. אולם תופעות פסיכולוגיות שנמצאו כבולטות בתרבות המערבית לא הוכחו כקיימות בתרבויות אחרות. כך למשל, אחת התופעות הראשונות שאתגרו את התפישה האוניברסלית של הפסיכולוגיה המערבית הייתה הנטייה ל"האדרה עצמית". נסו לדרג את עצמכם ביחס לחבריכם, לאנשים שעובדים אתכם או לומדים אתכם. האם אתם יותר חכמים מהממוצע? יותר מתחשבים? נראים טוב יותר? מרבית האנשים ידרגו עצמם גבוה יותר מהממוצע ביחס לתכונות שונות. קיים כאן, כמובן, פרדוקס, שכן אם כולם נמצאים מעל הממוצע, מי נמצא מתחתיו? הנטייה הזו עונה על הצורך הטבעי של בני אדם לראות את עצמם באור חיובי, אך מפתיע לגלות כי צורך זה אינו אוניברסלי. ביפן, לא הצליחו לשחזר את ההטיה הזו, שכן הצורך להיות "ממוצע" ולהידמות לאחרים חזק מן הצורך להתבלט ולהיות ייחודי. התרבות שבה אנו גדלים משפיעה גם על האופן בו אנו מעבדים מידע. כך לדוגמה, נמצא כי בעת צפייה בסרטון קצר אמריקנים הצליחו לזכור טוב יותר את אובייקט המטרה (דגים באקווריום), ואילו יפנים זכרו טוב יותר את הסביבה שבה הדגים שהו. הבדלים אלו כה מושרשים, עד כי מחקרים התפתחותיים מצאו שבעוד שאימהות יפניות נוהגות לדבר עם ילדיהן על היחסים בין הצעצועים בשעת משחק, אימהות אמריקניות מתמקדות בצעצוע עצמו.

החברה המערבית מאופיינת באינדיבידואליזם, התבלטות ונטילת סיכונים ולכן היצירתיות מתבטאת במקוריות. לעומת זאת, התרבות של המזרח הרחוק מאופיינת בשמירה על הרמוניה חברתית, הימנעות מחוסר ודאות, סמכותיות וקולקטיביזם

למאפייני התרבות יש השפעה גם על אופן הביטוי היצירתי. מדוע זה כך? החברה המערבית מאופיינת באינדיבידואליזם, התבלטות ונטילת סיכונים ולכן היצירתיות מתבטאת במקוריות. לעומת זאת, התרבות של המזרח הרחוק מאופיינת בשמירה על הרמוניה חברתית, הימנעות מחוסר ודאות, סמכותיות וקולקטיביזם. לכן, יצירתיות בתרבויות המזרח הרחוק מתבטאת ברעיונות שימושיים, שמבוססים על טכניקות קיימות ואשר מחזקים את רעיון ההרמוניה ולא סותרים את הנורמות התרבותיות. מכיוון שבתרבות המזרחית הנורמות בלתי ניתנות לשינוי, על האדם היצירתי לפעול במסגרתן ולשפר רעיונות קיימים מבלי לסתור את הנורמות הקיימות. דוגמה מובהקת לביטויי היצירתיות השונים ניתן לראות בתעשיית הרכב. אמנם היפנים והקוריאנים לא המציאו את הגלגל, אך הם שיפרו את אופן הנסיעה שלו עשרות מונים. המכונית הומצאה במערב ומאז שוכללה והתייעלה על ידי חברות כדוגמת טויוטה היפנית ויונדאי הקוריאנית, אשר הפכו לחברות הרכב המובילות בעולם. פרופסור מרים ארז מהטכניון הדגימה כיצד ההבדלים הבין-תרבותיים מועצמים בהקשר חברתי. במחקרה, ארז השוותה את האופן שבו ישראלים וסינגפורים מבצעים מטלה זהה, פעם אחת באופן יחידני ופעם בקבוצה. היא הראתה שרמת היצירתיות הייתה דומה בקרב ישראלים וסינגפורים כשכל נבדק ביצע את מטלת היצירתיות לבדו. לעומת זאת, כאשר נדרשו לבצע את המטלה בקבוצה, תנאי המדגיש את הנורמות התרבותיות, נמצאו הבדלים בין-תרבותיים ביכולת היצירתית. כשפעלו בקבוצה, הישראלים הציעו רעיונות יותר חדשניים ומקוריים, בעוד שהסינגפורים הציעו רעיונות יותר מפורטים ושימושיים. מכאן שההקשר החברתי מחזק את הערכים התרבותיים על פני הערכים האישיים ומבליט את הבחירה בחדשנות או בשימושיות בתהליך היצירתיות.

טויוטה, פריוס

טויוטה פריוס בלונדון. תצלום: ג'וש אדגוס

גם צורת החשיבה היא פועל יוצא של הבדלים בין-תרבותיים. בעוד שבתרבויות המזרח הרחוק, אופן החשיבה הוא אינטואיטיבי, הדגש הוא על השגת שלווה פנימית ועל הנאה מהקיים, בתרבות המערבית סגנון החשיבה הוא לוגי, והדגש מושם על חידוש הידע הקיים על ידי הוספת מידע חדשני. לכן, בתרבויות המזרח לא קיים הצורך בחדשנות ובהוספת מידע בתהליך היצירתי, אלא יש ניסיון לבסס ולארגן מחדש את הידע הקיים ולהגיע לשלמות. במערב, לעומת זאת, הניסיון הוא לנוע לעבר הקדמה, באמצעות פתרון בעיות וחדשנות. לפיכך, יתכן כי פתרון יצירתי בתרבויות המזרח יתבטא בחזרתיות, דקדקנות והרחבה, ולאו דווקא יקבל ביטוי מערבי של חדשנות.

באחד הניסויים שערכנו באוניברסיטת חיפה, נתנו לנבדקים ישראלים וקוראנים דף ועליו 30 עיגולים וביקשנו מהם לצייר ציורים מקוריים רבים ככל שיוכלו, שבהם העיגול מהווה חלק אינטגרלי מהציור (לדוגמה, שמש, עיניים, בלון וכדומה). הנבדקים הישראלים ציירו יותר ציורים מקוריים, אך הציורים של הנבדקים הקוראנים היו מפורטים יותר ורבים מהם איחדו מספר עיגולים לכדי ציור אחד, והיו אף מי שהשתמשו בכל העיגולים ליצירת ציור הדומה לקומיקס. לפי הקריטריונים היבשים להערכת המטלה, הנבדקים הישראלים אמנם קיבלו ציון גבוה יותר, אך ברור שהביצוע של הנבדקים הקוראנים היה יצירתי לא פחות.

הסבר נוסף לביטוי השונה של יצירתיות בתרבויות שונות קשור להבדלים במוטיבציה. אנשים משתמשים באסטרטגיות שונות כדי למקסם רווחים (הצלחות), או לחלופין להימנע כדי מהפסדים (כישלונות). נטיות אלו משפיעות על אופן עיבוד המידע: במערב קיימת נטייה לקידום, אשר מעודדת סגנון חשיבה המאופיין בלקיחת סיכונים והמתבטא בחיפוש פעיל אחר חלופות חדשניות ובגמישות מחשבתית. במזרח לעומת זאת, קיימת נטייה להימנעות, המעודדת סגנון חשיבה זהיר, המתבטא בפסילת חלופות שאינן מוכרות ובהעדפת הידוע על פני החדש. בעוד שסגנון חשיבה של לקיחת סיכונים (קידום) עשוי לעודד חדשנות, סגנון חשיבה זהיר (הימנעות) עלול לפגוע בה.

האם אנשים דו-תרבותיים יכולים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם? באילו תנאים? האם ניתן להחליף בין חשיבה מערבית לחשיבה שאינה מערבית?

תת-קבוצה מעניינת הרלוונטית למחקרים העוסקים ביצירתיות ובהבדלים בין-תרבותיים היא זו הכוללת אוכלוסיות דו-תרבותיות: אנשים שמשתייכים במקביל לשתי תרבויות שונות. ההשפעה של השתייכות כזו היא מעניינת במיוחד כאשר מדובר בחיבור בין שתי תרבויות מנוגדות (מערבית ומזרחית; קולקטיביסטית ואינדיבידואליסטית). חיבור שכזה מעלה שאלות הרלוונטיות למחקר הבין-תרבותי של יצירתיות: האם אנשים דו-תרבותיים יכולים לשנות את דפוסי החשיבה שלהם? באילו תנאים? האם ניתן להחליף בין חשיבה מערבית לחשיבה שאינה מערבית? מוק ומוריס (Mok & Morris) ניסו לענות על שאלות דומות במחקר שבדק אמריקנים ממוצא אסייתי. לנבדקים הוצגו סמלים תרבותיים (סיניים ואמריקניים) ולאחריהם נמדדה מידת היצירתיות שלהם. החוקרים מצאו שאסייתים אמריקנים, שאימצו את התרבות האמריקנית, היו בעלי רעיונות מקוריים יותר לאחר שנחשפו לסמלים אמריקנים בהשוואה לסמלים סיניים. לעומתם, אסייתים-אמריקניים שלא נטמעו בתרבות החדשה, חשבו על רעיונות פחות מקוריים לאחר שנחשפו לסמלים האמריקניים בהשוואה לסמלים הסיניים – מה שמרמז על דחייה או התנגדות לנורמות התרבויות החדשות.

יפני, אמריקני, שחור ולבן

יצירתיות ורב-תרבותיות באמריקה. תצלום: סיימון לוניי

המודל הדו שלבי

בסדרת מחקרים שערכנו באוניברסיטת חיפה בשיתוף עם אוניברסיטאות ביפן ובדרום-קוריאה, ניסינו להציע הסבר נוסף לאופן שבו התרבות משפיעה על היכולת היצירתית, ולראשונה אף להתחקות אחר הבסיס המוחי של הבדלים אלו. לפי המודל הדו-שלבי של יצירתיות, ניתן להתייחס ליצירתיות כאל יכולת המורכבת משני שלבים: הראשון הוא שלב של אסוציאציות חופשיות (שלב יצירת הרעיונות), שבו נוצר הרוב המוחלט של הרעיונות המופשטים, ביניהם גם רעיונות חדשניים. השלב השני מאופיין בחשיבה לוגית ושיפוטית (שלב שיפוט הרעיונות). בשלב זה, מתבצעות הרחבה ובחינה של הרעיונות ההתחלתיים באמצעות תהליך של שיפוט אשר במהלכו נבדקת המותאמות (appropriateness) של הרעיונות שנוצרו בשלב הראשון. שיערנו כי מקורם של הבדלים בין-תרבותיים ביצירתיות נעוץ באופן שיפוט הרעיונות. מאחר שבתרבויות מזרח אסיה מקוריות נתפשת כסטייה מן הנורמה, סביר להניח שרוב הרעיונות הייחודיים יישפטו כחריגים וככאלה שאינם מותאמים בשלב השיפוט של תהליך היצירה, ולכן ייפסלו ובמידת היצירתיות הנראית לעין שלהם תיפגע. במילים אחרות, יכול להיות שהיכולת ליצור רעיונות מקוריים דומה בתרבויות שונות, אך נורמות חברתיות מגבילות מביאות לכך שחלק מן הרעיונות בסופו של דבר אינם יוצאים לאור.

המודל הדו-שלבי של יצירתיות: תרבויות נבדלות זו מזו באופן שיפוט הרעיונות. מאחר שבתרבויות המזרח רעיונות מקוריים נתפשים כחריגים, סינון הרעיונות בשלב זה נרחב יותר. בתרבויות מערביות, לעומת זאת, קיים סיכוי גדול יותר שהרעיונות יעברו את הסינון, יישקלו מחדש ובסופו של דבר יצאו לאור.

אופן השיפוט המחמיר נמצא ביחס שלילי למידת היצירתיות: ככל שהשיפוט היה מחמיר יותר כך רמת היצירתיות הייתה נמוכה יותר ולהיפך

ואכן בהתאם להשערה, במטלת השימושים האלטרנטיביים סטודנטים ישראלים הפיקו יותר רעיונות מקוריים בהשוואה לסטודנטים יפנים וקוראנים. כאשר נדרשו לשפוט את הרעיונות שהציעו ולדרג את מידת המקוריות שלהם, הסטודנטים האסייתיים שפטו הן את הרעיונות של עצמם והן רעיונות שהוצעו על ידי סטודנטים אחרים באופן מחמיר יותר בהשוואה לסטודנטים ישראלים. אופן השיפוט המחמיר נמצא ביחס שלילי למידת היצירתיות: ככל שהשיפוט היה מחמיר יותר כך רמת היצירתיות הייתה נמוכה יותר ולהיפך.

הבסיס המוחי של הבדלים בין תרבותיים ביצירתיות

אחד האזורים במוח שעשויים להסביר הבדלים בין-תרבותיים ביצירתיות הוא ה-inferior frontal gyrus) IFG), אזור האחראי בין היתר על היכולת לעיכוב תגובה (אינהיביציה) ועל כן שוער כי הוא מעורב בשלב שיפוט הרעיונות. מספר מחקרי הדמיה (fMRI) הראו כי אזור זה פעיל בזמן ביצוע מטלות יצירתיות והציעו כי הוא מעכב רעיונות בנאליים, או כאלו שאינם מקוריים מספיק, וכך מאפשר לרעיונות מקוריים יותר, שפחות זמינים לנו, לצוץ על פני השטח. מנגד, מחקרים שבדקו פגועי ראש הראו כי פגיעה באזור זה, שיפרה במפתיע את היכולת היצירתית ועל כן שוער כי הוא "מדכא" את היכולת היצירתית. המטופלים שנפגעו באזור זה במוח חשבו על רעיונות מקוריים יותר בהשוואה למטופלים עם פגיעה באזורים אחרים במוח. במקרה מעניין במיוחד שתועד במעבדתנו, רואה חשבון אשר בעקבות שבץ באזור ה-IFG איבד את יכולת הדיבור (אפזיה), חווה לאחר הפגיעה פרץ של יצירתיות מפתיע שהתבטא בציור בלתי פוסק, אף שמעולם לא צייר קודם לכן. מעניין לציין כי כששב לדבר, הצורך שלו לצייר ירד בהדרגה. על כן נדמה שבעוד שמידה מסוימת של עיכוב תגובה מטיבה עם היכולת היצירתית, פעילות מוגברת של אזור זה במוח פוגעת ביצירתיות.

בהתחשב בממצאים אלו, ניתן להניח שאצל אסייתים קיימת פעילות רבה באזור זה והיא זו שגורמת לעיכוב רעיונות יצירתיים. ואכן, במחקר fMRI שערכנו ביקשנו מסטודנטים ישראלים ומסטודנטים קוריאנים לחשוב על רעיונות יצירתיים, תוך שהם עוברים סריקה מוחית. בזמן ביצוע המטלה, אזור ה-IFG היה פעיל יותר אצל הסטודנטים הקוריאנים. ככל שהפעילות באזור זה הייתה רבה יותר כך ציון המקוריות של הנבדקים היה נמוך יותר. במספר מחקרי המשך שנערכו במעבדתנו, הראנו כי גירוי חשמלי או מגנטי של אזור ה- IFG הוביל לשיפור היכולת היצירתית ולשיפוט פחות מחמיר של רעיונות.

הטבעה, כדורסל

גם בהטבעה לסל יש מי שמודד יצירתיות. תצלום: טים מוסהולדר

האם ניתן לשפר יצירתיות?

יותר ויותר מחקרים מאוששים את ההשערה לפיה יצירתיות אינה כישרון מולד אלא יכולת, הניתנת לשיפור על ידי אימון ותרגול ועל ידי תנאים מטביים18

הבנת המנגנונים המורכבים הנמצאים בבסיס היכולת היצירתית מסייעת לפיתוח דרכים חדשות, המאפשרות לשפר את החשיבה היצירתית. יותר ויותר מחקרים מאוששים את ההשערה לפיה יצירתיות אינה כישרון מולד אלא יכולת, הניתנת לשיפור על ידי אימון ותרגול ועל ידי תנאים מטביים. למשל, מצב רוח חיובי ומחשבות על העתיד (ולא על העבר) נמצאו כגורמים המשפרים את היכולת היצירתית. גם הגירה וחשיפה לתרבויות שונות לזמן ארוך משפרות את הגמישות המחשבתית, ועל כן יש להן השפעה מיטיבה על מידת יצירתיות. מחקרים אחרים מראים שבקשה מפורשת לחשוב על רעיונות יצירתיים העלתה את רמת היצירתיות של הנבדקים (בהשוואה למצב שבו לא צוינה במפורש המילה "יצירתיות"). במחקר שנערך במכון ויצמן, הראו כי מידת היצירתיות של הנבדקים עלתה לאחר שהריחו תמיסה אשר "משפרת יצירתיות", אף שלמעשה היה מדובר בפלסבו. במחקר שערכנו, נתנו למחצית מן הנבדקים לקרוא סיפור המתאר סטודנט אשר מבטא את עצמו בחופשיות ולמחצית השנייה נתנו לקרוא סיפור על סטודנט החושש לבטא את רעיונותיו. נבדקים ישראלים, יפנים וקוריאנים אשר קראו את הסיפור הראשון שפטו רעיונות באופן פחות מחמיר בהשוואה לנבדקים אשר קראו את הסיפור השני. אף שלא נמצאה עדיין שיטה מובטחת לשיפור היצירתיות, נעשו מספר ניסיונות מבטיחים במחקר הפסיכולוגי ובחקר המוח ולא ירחק היום בו נוכל להשרות על עצמנו "מצב רוח יצירתי" באופן יזום.

קרנף לבוש תחרה, סלוודור דאלי

"קרנף לבוש תחרה", פסל של סלוודור דאלי, ליד מרבייה, ספרד. תצלום: Manuel González Olaechea y Franco, ויקיפדיה

יצירתיות, תרבות ומה שביניהן

נוירופסיכולוגיה בין-תרבותית (cultural neuroscience) היא שדה מחקר חשוב לא רק לחקר הבדלים בין תרבויות, אלא גם בהקשר רחב המאפשר הבנה טובה יותר של תופעות פסיכולוגיות מורכבות. המודל המוצע כאן מדגיש את חשיבות שלב השיפוט כמקור אפשרי להבדלים תרבותיים בתוצר היצירתי. בעוד שאופן שיפוט מקל מסייע לרעיונות מקוריים "לצאת לאור", שיפוט מחמיר עלול לפגוע במידת היצירתיות על ידי עיכוב וצנזורה עצמית של רעיונות מקוריים, אך מנגד הוא מוביל לרעיונות שימושיים יותר ולתשומת לב רבה יותר לפרטים הקטנים. על כן, בכדי לאפשר ליצירתיות לפרוח, נדרשת מידה מאוזנת של שיפוט אשר אינו פוסל רעיונות מקוריים, אך גם מתייחס לאפשרות היישום שלהם. אם נאמץ את ההנחה שאין הבדל עקרוני בין בני תרבויות שונות ביכולת ליצור רעיונות מקוריים, הממצאים הנוכחיים מרמזים כי סביבה פחות מגבילה עשויה למזער הבדלים תרבותיים ביצירתיות ולסייע לשיפור היצירתיות באשר היא. ואכן, מדינות רבות במזרח אסיה כמו סין, יפן ודרום קוריאה משקיעות משאבים רבים לשיפור היצירתיות (כפי שהיא נתפשת במערב) ומעודדות הקמת סטרטאפים חדשניים לצד תאגידי הענק הטכנולוגיים.

והערה לסיום: בעוד שקיימים הבדלים בין תרבותיים ביצירתיות יומיומית, במונחים של "big c", נראה כי גאונות יצירתית קיימת בכל התרבויות. אמנות עכשווית ואדריכלות ביפן או תעשיית הקולנוע הדרום-קוראנית נחשבות חדשניות ומסקרנות. שתי התרבויות הן מהמובילות בכל הנוגע לחדשנות טכנולוגית, ולכן יש להן השפעה רבה על העולם כולו. כפי שברורה "ההתמערבות" של ארצות מזרח אסיה והרצון לאמץ חשיבה יצירתית ומקורית, אי אפשר להתעלם מ"ההתמזרחות" שחלה במערב ומההשפעות הזן בודהיזם על אופן החשיבה המערבי. מאחר שרב-תרבותיות נמצאה כאחד הגורמים אשר משפרים חשיבה יצירתית, ארגונים רבים מתחילים להקים צוותים בין-תרבותיים, כדי ליהנות הן מהמקוריות המערבית והן מהשימושיות המזרחית ובעיקר מהשילוב הייחודי של שתי צורות המחשבה. עידוד של השפעות הדדיות אלו, יעשיר את העולם שלנו על מגוון התרבויות הכלולות בו.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

טל איבנקובסקי השלימה דוקטורט בפסיכולוגיה, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותולדות האמנות ותואר שני בנוירופסיכולוגיה קלינית. כיום עושה פוסט דוקטורט במרכז גונדה למדעי המוח באוניברסיטת בר אילן וחוקרת יצירתיות וסקרנות

המאמר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלי שנעשתה בהנחייתן של פרופ' סימון שמאי צורי ופרופ' ג'ני קורמן מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. המחקר נעשה בשיתוף עם אוניברסיטת יונסיי בדרום-קוריאה ואוניברסיטת קנסאי ביפן ובמימון הקרן הישראלית למדע (ISF).

תמונה ראשית: בד, צבע שמן ומרית. תצלום: סטיב ג'ונסון, unsplash.com

Photo by Steve Johnson on Unsplash

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי טל איבנקובסקי.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על היפנים שלנו יצירתיים יותר

מאמר מעניין מאד. אבל העולם הוא גדול ואיננו רק מתחלק בין מדינות מערביות למזרח אסיה. מה עם הודו, אפריקה, העולם הערבי, או דרום אמריקה? איך הן משתלבות בסכמות הללו?

03
ברק טפא

תודה.
כאדריכל אני יודע שתהליך יצירה הוא השיפוט. רעיונות יש כמו גרגרים. רק שיפוט עצמי ושיפוט של הקולגות יכול לברור רעיון. ככול שהשיפוט חמור יותר והמגבלות קשות יותר היצירה החדשה מעניינת יותר. הבעיה המרכזית היא לדעת להבחין בין האני ובין היצירה. היצירה היא לא אני. שיפוט האני מדכא אבל שיפוט היצירה עצמה הוא המפתח...לפחות בשבילי..

    04
    עוזי

    ברק, תגובתך מעניינת. גם מנסיוני תהליך היצירה נחווה בעיקר כשיפוט, אבל האם שאלת את עצמך היכן וכיצד נולדים הרעיונות שאותם אתה ועמיתיך שופטים?
    ככל הנראה תהליך יצירת הרעיונות הוא בלתי מודע ולכן אם בכלל אנחנו שמים לב לרגע הופעתם, זה נחווה כהתגלות פתאומית.
    התהליך הוא אכן דו שלבי, אבל השלב הראשון אינו נגיש לתודעה. ולכן הנטייה להמעיט בערכו.

07
סמדר זאבי

בס"ד
לא רק תרבות היצירה זהה בקרב ישראלים וסינגפורים, אלא תרבות היזמות, גם היא מן סוג של יצירתיות והעזה. לפי המחקרים האחרונים סינגפור מקום ראשון בעולם ואנו אחריהם בסטרטאפ.