יורם (אדמין)

השיר השישה עשר

על פי "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן"

חָלְפוּ הָעֲנָנִים. זוֹרַחַת קֶשֶׁת מְשַׂמַּחַת.
כָּל הָעֶצֶב נֶעֱלָם. עוֹלָמֵנוּ זוֹהֵר בְּנַחַת.
שִׂמְחַת הַלֵּב הִיא אוֹר טָהוֹר שֶׁל חֶסֶד עֶלְיוֹן.
אִם חָלְפוּ הַחֹשֶׁךְ וּשְׁאוֹן הָרוּחַ שֶׁל יוֹם יוֹם.
הוֹ, הָעוֹלָם הַמְּפַתֶּה! אַתָּה הָאוֹקְיָאנוֹס שֶׁלִּי, הַתְּהוֹם.
אַתָּה הַחֹשֶׁךְ, הֶעָנָן, הַמְּעַרְבֹּלֶת, הַתּוּגָה, הַדְּאָבוֹן
הִנֵּה, הַקֶּשֶׁת הַיָּפָה זוֹרַחַת לִי בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן.
כְּמוֹ יוֹנָה לְבָבִית מַגֶּדֶת לִי שָׁלוֹם.
הֱיֵה שָׁלוֹם, הוֹ עֶצֶב! הֱיֵה שָׁלוֹם, הֲֶרֶחֶם הָרָע!
קַמְתִּי עַל רַגְלַי, קַמְתִּי מֵאֲפֵלַת הַקֶּבֶר הַשְּׁחֹרָה.
הוֹ, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד! אַתָּה הַסֶּלַע עֲבוּרִי, הַחוֹף, הַבַּיִת,
הַקֶּשֶׁת, הַחַיִּים, הָאוֹר, הַחֶסֶד, עֲלֵה הַזַּיִת.

תרגום: גלי-דנה ונקודא זינגר

התרגום התפרסם בכתב העת "נקודתיים", באפריל 2022.

מתחילת חודש מרץ 2022, כשבועיים אחרי פרוץ המלחמה הנוראה במזרח אירופה, פרסם כתב העת "נקודתיים" בעריכתם של גלי-דנה ונקודא זינגר מדי יום יצירות עכשוויות וקלאסיות שתורגמו במיוחד עבור הפרויקט ממגוון השפות שבהן מתקיימת הספרות באוקראינה. הגיליון החדש מורכב מפרסומים אלה. הפרויקט יימשך.

הריגורי (גריגורי) סביץ' סקובורודה (1722, העיירה צ'רנוכי, מחוז קייב – 1794, אחוזת איוונובקה, מחוז חרקוב) – פילוסוף נודד, משורר, כותב משלים ומחנך אוקראיני. נחשב לפילוסוף המקורי הראשון של האימפריה הרוסית, אבי הפילוסופיה הדתית. הריגורי היה ילד שני במשפחתו של קוזאק אוקראיני ובתו של צאצא מבני הטטרים של קרים.
בין מקומות מגוריו הרבים – סנקט פטרבורג, קייב, חרקיב, מוסקבה, ערי מזרח ומרכז אירופה וערי מחוז רוסיות. שפתו הספרותית היא תופעה מיוחדת במינה. הוא ביקש ליצור לשון אחת, מזרח סלאבית, ל"רוּס'" כולה – עם יסודות אוקראינים, רוסיים וסלאביים משותפים.

ערמונים

עַל דֶּרֶךְ חֲלָקָה מוּאֶרֶת 
הֵם מֻטָּלִים, וְכָל אֶחָד עָיֵף, אָבוּד, 
חוּמִים, חַיְכָנִיִּים, פִּיּוֹת רַכִּים,
עֲגַלְגַּלִּים וּמְפַתִּים, מְלֵאִים וּמַבְרִיקִים, 
הֵם נִשְׁמָעִים כְּמוֹ פְּנִינֵי אֶטְיוּד

וּכְשֶׁאֲנִי בְּיָד אֶחָד מֵהֶם אוֹצֶרֶת
מִשְׁיִי, עָדִין וְתַם כְּמוֹ יַלְדּוֹן קָטָן,
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הָרוּחַ שֶׁבַּגַּן
כֵּיצַד הִיא שָׁרָה חֲרִישִׁית בֵּין הֶעָלִים,
הַשִּׁיר הָרַךְ הַזֶּה, כְּמוֹ עַרְמוֹנִים,
יַזְכִּיר לִי קַיִץ שֶׁעָבַר מִבְּלִי מֵשִׂים
וְרַק הִשְׁאִיר לְאוֹת פְּרִידָה אֶת הַצְּלִילִים

וְהָעַרְמוֹן הַזֶּה בַּיָּד שֶׁלִּי
אֵינוֹ כְּמוֹ אֲחֵרִים חוּם וְזָרוּחַ,
כְּמוֹ גַּרְגִּירִים שֶׁל חוֹל מִתְגַּלְגְּלִים,
אִתּוֹ בֵּין אֶצְבָּעוֹת, רָדוּם הוּא וְעָמוּם
לְאַט, פְּסִיעָה אַחַר פְּסִיעָה, כְּמוֹ בְּהִמּוּם
הִרְשֵׁיתִי לְרַגְלַי לָשׂוּחַ.

מגרמנית: גלי-דנה ונקודא זינגר

התרגום התפרסם בכתב העת "נקודתיים", באפריל 2022.

מתחילת חודש מרץ 2022, כשבועיים אחרי פרוץ המלחמה הנוראה במזרח אירופה, פרסם כתב העת "נקודתיים" בעריכתם של גלי-דנה ונקודא זינגר מדי יום יצירות עכשוויות וקלאסיות שתורגמו במיוחד עבור הפרויקט ממגוון השפות שבהן מתקיימת הספרות באוקראינה. הגיליון החדש מורכב מפרסומים אלה. הפרויקט יימשך.

זלמה מרבאום-אייזינגר (ילידת צ'רנוביץ 1924) – מתרגמת ומשוררת יהודייה שכתבה גרמנית.
אביה מקס מרבאום היה סוחר, אייזינגר היה שם המשפחה של אביה החורג. המשפחה התגוררה בצ'רנוביץ עד לפלישת הצבא הגרמני לברית המועצות ביולי 1941. החלה ללמוד ספרות בגיל צעיר מאוד. יצירתה הושפעה מהיינריך היינה, ריינר מריה רילקה, אלפרד הנשקה, פול ורלן ורבינדרנת טאגור.
בשנת 1939 החלה לכתוב שירה. יצירתה של מרבאום-אייזינגר כוללת 57 שירים שנכתבו בעפרון וצורפו בכתב יד לכרך Blütenlese ("קציר הפריחה"). הכרך של המשוררת הצעירה הוקדש בעיקר לאהובה שהיה מבוגר ממנה בשנה. החל משנת 1941 המשפחה שהתה בגטו צ'רנוביץ ובשנת 1942 גורשה למחנה העבודה מיכאילובקה בטרנסניסטריה (היום אוקראינה) שם נפטרה מטיפוס.