לאיזו מוזיקה את מקשיבה בתשומת לב כזאת

לאיזו מוזיקה את מקשיבה בתשומת לב כזאת
שאינך מבחינה בי?

לאיזה יער, או נהר, או ים?
או שמא בתוכך
הכל עדיין שר?
הייתי רוצה לדבר איתך,
לומר לך רק שאני כאן,
אך אני פוחד,
פוחד שכל המוזיקה תחדל
ושאת לא תוכלי עוד להביט בוורדים.
פחד לקרוע את החוט
שבו את אורגת את הימים ללא זיכרון.
עם אילו מלים
או נשיקות או דמעות
מתעוררים המתים בלי לפצוע אותם,
בלי להביא אותם אל הקצף השחור הזה
שבו גופים וגופים חוזרים על עצמם,
ברוב טקס, בלב הצללים?
תני לעצמך להיות כך,
הו, את המלאה במתיקות,
יושבת, מביטה בוורדים,
וכל-כך רחוקה
שאינך מבחינה בי.

אאוז׳ניו דה אנדרדה (Eugénio de Andrade) - שם העט של ז׳וזה פונטיניאש (José Fontinhas) - היה משורר פורטוגזי שנולד ב-1923 והלך לעולמו בשנת 2005. נחשב לאחד המשוררים הבולטים של פורטוגל במאה ה-20.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

שיר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אאוז׳ניו דה אנדרדה.

תגובות פייסבוק