לאיזו מוזיקה את מקשיבה בתשומת לב כזאת

לגיטימית לגמרי

הכדורסלנית הצעירה ירדן גרזון, בת 18, סיכמה את שאיפותיה: "אני רוצה למצוא את מה שאני הכי טובה בו. המטרה שלי זה להגיע ל-WNBA ולהיות שם לגיטימית". השחקנית הכישרונית נושאת עיניה אל פסגת הכדורסל הנשי, הליגה המקצוענית בארצות הברית. כל זה טוב, יפה, מובן וראוי, אבל העין נמשכת לפרטים: ירדן גרזון רוצה "להיות שם לגיטימית".

מה פירוש "להיות לגיטימית"? מהמשפט שצוטט מפיה בכתבה בעיתון "הארץ" אפשר להבין שגרזון רוצה שני דברים: להגיע ל-WNBA, ו"להיות שם לגיטימית", ונראה כי מדובר בשתי מדרגות שהיא רוצה לעלות בהן. לא די להגיע לליגת כדורסל הנשים הטובה והיוקרתית בעולם, אלא שהיא רוצה להיות "לגיטימית" – מן הסתם, לגיטימית מבחינת הליגה והכדורסל המשוחק בה.

המונח "לגיטימי" עשה דרך ארוכה עד שהגיע אלינו, לעברית הישראלית. בלטינית lēgitimus פירושו "חוקי", והמובן המקורי הוא "שנקבע לפי חוק, שתואם את החוק", כשיסוד העניין הוא פועל לטיני שמובנו "להפוך לחוקי". לאנגלית הגיע המונח דרך הלטינית של ימי הביניים, והמסלול של המלים והצורות ישיר בהחלט: התואר legitimate, הפועל legitimize ועוד. במילונים של השפה האנגלית מדובר בהקשר הזה על התאמה לחוק, לעקרונות ולכללים ומאוחר יותר גם על "אמיתי" ו-"אותנטי", משהו legitimate הוא דבר שמקורו מוסכם ומוכח. בנוסף לכך, ישנו עניין חוקיותו של ילד שנולד לזוג הורים הנשואים על פי חוק: ילד כזה הוא legitimate child, ואת תשומת הלב מושך בעיקר המצב האחר, ההפוך, שבו ילד נולד מחוץ למסגרת הנישואין והחוק והוא מכונה אז illegitimate, כלומר "בלתי חוקי" – עניין שבמערב של ימינו הולך ונעלם מן השיח ואולי גם מן המציאות.

מה לכל אלו ולשאיפותיה של הכדורסלנית הישראלית? למראית עין, לא כלום. ירדן גרזון לא דיברה על עמידה בדרישות של חוק כלשהו, וגם לא על חוקיותה כבת להוריה, כמובן. אין מדובר כאן בשום שאלת יסוד של היותה חוקית, אלא בעניין הקשור להצלחתה העתידית, המקווה, בליגת הכדורסל האמריקנית WNBA. ובכל זאת, מה רוצה בעצם ירדן גרזון?

השימוש שהיא עשתה ב"לגיטימית" נפוץ מאוד בעברית המשמשת בעולם הספורט התחרותי, ואין להתפלא שהוא כבר חרג מגבולותיו. מדובר ביבוא ישיר מארה״ב, לא מאנגליה ולא ממילון "אוקספורד" הגדול. באנגלית האמריקנית, בהקשרים דומים, כשאומרים על אדם שהוא legitimate, אומרים שהוא נמצא במקום או משתייך למסגרת "בזכות ולא בחסד". כלומר, שהוא הוכיח שרמתו מתאימה למקום שהוא ניסה להתקבל אליו, הצליח להיכנס אליו וכעת גם עמד במבחנים הממשיים והוכיח לכל שאין לו במה להתבייש, שהוא ברמה של הסובבים אותו. כך אנו מוצאים ששחקן כדורגל שקודם מקבוצת הנוער והחל לשחק בקבוצת הבוגרים ונזקק לתקופת התאקלמות, זוכה שיאמרו עליו "היום הוא הוכיח שיש פה חלוץ לגיטימי לליגת העל" – כלומר, לאחר שהבקיע שער או שניים והשתלב בקרב חבריו הבוגרים והמנוסים ממנו, הוא ראוי להיחשב חלוץ כאחד החלוצים.

על פי רוב התואר "לגיטימי" בעברית הישראלית מוצמד לבני-אדם, ובהקשרים של השגיות שנבחנת באורח חשוף, לעיני כל. היבוא מהאנגלית האמריקנית הושלם ללא שינויים, והשימוש בעברית הישראלית זהה בכל לשימוש האמריקני.

אלא שבכך לא תם הסיפור. "לגיטימי" העברי נושק ל"לגיטימציה" ו"לגיטימיות" שקשורים בטבורם לענייני חוק, כללים ותקנות, והיבוא שלו במובן האמריקני הספורטיבי מותיר אותו מבודד מבחינת השימוש אך בכל זאת מהדהד מובנים אנגליים-לטיניים אחרים בהחלט. בנוסף לכך, דוברי עברית עכשווית משתמשים ב"לגיטימי" במובן של "מוצדק" ו"סביר", כמו כ"לגיטימי שהוא ירצה לדעת איך הגיעו למחיר כזה", ללא כל תהודה של lex הלטיני, המונח שמובנו "חוק", וגם לא של נגזרותיו. אכן, זאת המהמורה המזומנת מיבוא של מונחים משפות אחרות: שהם נוטים להיספח לגוף הלשון אך להישאר בו זרים, מנותקים למדי, מוגבלים בשימוש. במובן הזה, ראוי להזכיר שיותר ממה שהעברית הישראלית ייבאה את legitimate מן האנגלית האמריקנית, העברית הישראלית של עולם הספורט עשתה זאת מהאנגלית של תקשורת הספורט האמריקנית. רבים הם ערוצי הייבוא הללו, והלשון אינה מקשה אחת, לא העברית הישראלית ולא האנגלית האמריקנית. פועלים בהן כוחות שונים באזורים שונים – בדיאלקטים למיניהם, בסוציולקטים (הדיאלקט של קבוצה חברתית), בדיאלקטים של בעלי מקצוע או של מי ששייכים לתחום עיסוק מסוים ועוד.

בינתיים, "לגיטימי" מתגלה כשחקן לגיטימי במגרש העברי העכשווי, פשוט מכוח השימוש התדיר שנעשה בו, בלי דראפט, בלי צורך להוכיח שום דבר. סיפור הצלחה מקומי.