שירים

הַמֵּתָה

הודעה, נשיקה וכתובת מצבה
המתינו לי בעינייך העצומות
בארות של ילדותי.

בגופך, הו גבירה בכחול, פרח אחרון של חורשת הבִּיצה,
לא היה ענן ולא מוזיקה,
רק שלך מימי נעורייך, שלאחר מכן כיסו באספלט.
אך באזורים האפלים של עירומך
אני ניכשתי במקום שבו האהבה החלה.

גופך כעת היה נשמתך שלך,
שלא תתקיים שלווה, אלא פראית
ומחוספסת כנפשה של זאבה.

היית החול של חוף הים שמרוקן את קרבי המוזיקה
הלילה המרקיב, המערב של הדברים,
נוכחות חמקמקה שאינה מוכתמת
עירומה בלי שהייתה עלמה.

לדו איוו (Lêdo Ivo) היה משורר, סופר עיתונאי ומסאי, ברזילאי. הוא נולד בשנת 1924 בעיר Maceió, בירת המדינה Alagoas שבצפון-מזרח ברזיל, והלך לעולמו ב-2012.

תרגום מפורטוגזית: יורם מלצר

הדיוקן

אני אוהבת את התצלום,
את העיניים המלאות בדמעות תחת העדשות,
הולכות בחליפה ובעניבה,
בזרועות שלובות עם הבת.
אני רוצה בכל פעם להביט ולומר:
היה בכי. ולבכות.
אני אוהבת את כאבו של האיש במסיבת החתונה,
את פסיעתו המדודה, כשהוא חשב:
החיים מרים ומתוקים?
אני רוצה את מה שהוא ראה וקיבל באומץ,
את העיניים המלאות בדמעות תחת העדשות.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

אדליה פראדו (Adélia Prado) היא משוררת וסופרת ברזילאית ילידת 1935. בת לפועלי רכבת, אדליה פראדו הייתה הראשונה במשפחתה שלמדה באוניברסיטה.

על אנדרטה לאספירין

בבירור: הפרקטית מבין כל השמשות,
השמש של כדור אספירין:
קלה לשימוש, ניידת וזולה,
ריכוז של שמש באבן מצומצמת.
בעיקר כיוון שכשמש מלאכותית,
שדבר אינו מגביל אותה לפעול ביום,
שהלילה אינו מדיח, מדי לילה,
שמש חסינה בפני חוקי המטאורולוגיה,
בכל שעה שיש בה צורך
היא משכימה ובאה (תמיד ביום בהיר):
דולקת, כדי לייבש את משקע הנפש,
לארוז אותה יפה באריגים של צהריים.

מתלכדים: המראה וההשפעה,
של עדשת כדור האספירין:
הגימור המוקפד של הגביש הזה,
מלוטש באבן טוחנת ושוב מלוטש באבן משחזת,
מבשר את האקלים שבו הוא מחיה
ואת הקרטזיאניות של כל הדברים באותו אקלים.
מצד אחר, כיוון שזוהי עדשה פנימית,
לשימוש פנימי, מאחורי הרשתית,
היא אינה משמשת רק עבור העין,
העדשה או כדור האספירין:
היא ממקדת מחדש, עבור הגוף כולו,
את מה שמטושטש מסביב, ושבה ומכיילת אותו.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

ז'ואאו קברל דה מלו נטו (João Cabral de Melo Neto), משורר ודיפלומט ברזילאי, יליד העיר רסיפה בצפון מזרח המדינה (1920-1999). מגדולי המודרניסטים בשפה הפורטוגזית, זוכה פרס קמואש (1990), פרס נוישטדט לשירה (1992), ושנים רבות היה מועמד לפרס נובל לספרות.

ולמה שתרצה

ולמה שתרצה את נשמתי
במיטתך?
אמרתי מלים נוזליות, מלאות עונג, מחוספסות,
מגונות, כי כך אהבנו.
אך לא שיקרתי על עונג תענוג זימה
לא הסתרתי שהנשמה נמצאת מעבר, מחפשת
את אותו אחר. ואני חוזרת ואומרת לך: מדוע
שתרצה את נשמתי במיטתך?
עלוץ בזכרם של משגלים ודברים נכונים.
או נסה אותי שוב. הכרח אותי

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

הילדה הילסט (Hilda Hilst) הייתה משוררת, סופרת ומחזאית ברזילאית (1930-2004)

להתעורר מאוחר

אתה נוגע בפרחים הנבולים שמישהו נתן לך
כשהנהר הפסיק לזרום והלילה
היה כה מואר כמו הקטנוע שהחמיץ
את הסיבוב – ושירות הדואר לא פעל
למחרת היום.

אתה מחפש בשקיקה את מה שהים לא טרף
ואתה מעביר את הלשון על גב הבולים שלוקקו
על ידי רוצחים – וידך אוחזת בסכין
שלהבו החד מכיל את קטלניות הדם הנגוע
של המאהבים האקראיים – אין מה לעשות.

תלך לבדך לעומק החיים
בידיים פשוטות כאילו אתה נכנס לַמים
הגוף בקשת של אבן, מתוח, מדמה
את הבית
שבו אני מוצא מחסה מהבוהק הממית של הצהריים.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

אל ברטו (Al Berto) הוא שם העט של Alberto Raposo Pidwell Tavares, משורר, צייר, עורך ומפיק בתחום התרבות, שנולד בפורטוגל ב-1948 והלך לעולמו ב-1997.

משפחה מוכרת הכול

משפחה מוכרת הכול
סבא משומש מאוד
עץ לימון
כלב עיוור שתום עין
משפחה מוכרת הכול
תמורת מעט מאוד כסף
ספה לשלושה
שלוש מסגרות עגולות
משפחה מוכרת הכול
אבא מעונב
לאחר מכן מובטל
ואמא שכל פעם שמנה יותר
מצדה
משפחה מוכרת הכול
מספר טלפון
שנותק כל-כך הרבה פעמים
עגלת סופרמרקט
משפחה מוכרת הכול
משרתת בפטיסטית
בת-דודה סוראליסטית
מוצא איטלקי ותומך-הפיכה
משפחה מוכרת הכול
שלושים פגרים של תרנגולי הודו (של חג המולד)
והסרט שבו קשרו את רגלו של הקטן
בבית החולים
משפחה מוכרת הכול
הילדים גדלו ולמדו
האב פשט את הרגל
הוא חייב כסף לבנק של ברזיל
זאת תהיה ערימה גדולה
הבית היה של הסבא
אבל הסבא עם רגל בקבר
משפחה מוכרת הכול
אז כבר ראיתי
בסוף חמש מאות אלף
לכל אחד
הקטן ישפץ את הבריכה
האבא יפתח עסק שחור
וישלם על הווילה האלפינית
עבור אביו המשומש מאוד
משפחה מוכרת הכול
מחירים מתחת למקובל בשוק

אנז'ליקה פרייטס (Angélica Freitas) היא משוררת ומתרגמת ברזילאית, ילידת 1973

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר