בקטריה יכולה לחסום אוטיזם בעכברים

לפי דיווח שהתפרסם בכתב העת המדעי Cell, הזרקת מיקרואורגניזמים שמקורם במעיים האנושיים עזרה להעלים בעיות התנהגותיות אצל עכברים שהפגינו תסמינים דמויי-אוטיזם. בנוסף, גרם הטיפול לשיפור בבעיות במערכת העיכול, הדומות לאלה המתלוות לעתים קרובות לאוטיזם בבני אדם.

העבודה מתבססת על מחקר קודם שנערך על-ידי פול פטרסון, מומחה למדעי המוח מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (Catletch) בפסדינה. הוא וצוותו יצרו ב-2012 עכברים עם תסמינים דמויי-אוטיזם, על-ידי כך שהזריקו לעכברות הרות מרכיב שמדמה זיהום נגיפי; צאצאיהן של העכבריות היו חברותיים פחות וחרדים יותר מעכברים רגילים. העכברים האוטיסטים סבלו גם מ"מעי דליף", תסמונת שבה נגרם נזק לדפנות המעי ועקב כך מתאפשרת דליפה החוצה של חומרים. בעבר מצאו מספר מחקרים כי לבני אדם עם אוטיזם יש סיכוי גבוה יותר לסבול מבעיות במערכת עיכול, והצביעו על קשר אפשרי בין השניים.

כדי לקבוע איך משפיע המעי על התסמינים שגילו העכברים, בדקו פטרסון ועמיתיו – המיקרוביולוג סרקיס מזמניאן והמומחית למדעי המוח איליין שאו -  את הרכב החיידקים במעי העכברים. הם מצאו שאצל עכברים שהראו תסמינים אוטיסטיים היו רמות נמוכות מהרגיל של חיידק בשם בקטרואידס פרגיליס. כשהחוקרים האכילו את העכברים בחיידק, התנהגותם נעשתה רגילה יותר ומצב מערכת העיכול שלהם השתפר.

חוסר איזון כימי

בהמשך, ניסו החוקרים להבין כיצד החיידקים "מדברים" עם המוח. לשם כך בחנו את ההרכב הכימי של הדם של עכברים אוטיסטיים ורגילים, במטרה לבדוק נוכחות של מרכיבים שמעידים על תפקוד התאים בגוף. הם מצאו שבדמם של העכברים שהראו תסמינים אוטיסטיים הייתה רמה גבוהה פי ארבעים ושישה של מרכיב בשם 4-ethylphenylsulphate (4EPS), מאשר בקבוצת הביקורת. החומר הזה דומה במבנהו למרכיב בשם para-cresol, שקיים בכמות גדולה אצל אנשים הסובלים מאוטיזם.

כאשר הזריקו החוקרים את החומר לעכברים רגילים, התחילו אלה להתנהג כמו עכברים אוטיסטיים: הם חזרו על פעולות מסוימות באופן אובססיבי, וצייצו באופן שונה כשנתקלו בעכברים אחרים. שאו אומרת שאף על פי שלא ברור עדיין אם 4EPS מורכב מבקטרואידס פרגיליס, נראה שהוא מורכב מחיידקי מעיים.

 "מדהים לגלות שדי להחזיר סוג אחד של חיידקים למעי כדי להפוך את כל השינויים רחבי ההיקף האלה," אומר ג'ון קריין, פרמקולוג מאוניברסיטת קולג' קורק באירלנד. מחקרים קטנים ודיווחים נקודתיים רבים אמנם העלו כי חיידקים פרוביוטיים (כמו אלה שאפשר למצוא ביוגורט) ואנטיביוטיקה יכולים לעזור לטפל בתסמיני אוטיזם, אך קריין אומר שיש צורך במחקרים נוספים. מכיוון שיש מספר סוגים שונים של אוטיזם בבני אדם, חשוב לבדוק איך תסמינים שונים מושפעים ממיקרואורגניזמים שונים. שאלה נוספת היא האם המיקרוביום של העכברים - שתסמיניהם נובעים מזיהום אצל האם -  שונים מאלה של עכברים בעלי נטייה גנטית לתסמינים דמויי אוטיזם, מוסיף קריין.

"אני חושב שדי בממצאים אלה כדי שנתחיל לבחון שימוש בחיידקים פרוביוטיים כדי לשפר את תפקוד המוח בבני אדם", אומר הגסטרואנטרולוג סטיבן קולינס מאוניברסיטת מקמסטר באונטריו, קנדה. הוא אומר שהצעד הבא יהיה להבין ביתר דיוק איך חיידקים שונים משתמשים במערכת החיסונית, מערכת חילוף החומרים ומערכת העצבים כדי להשפיע על המוח.

הדיווח בכתב העת Nature

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי שרה רירדון Nature.


תגובות פייסבוק