כאבי בחירה

מיכל מימרן טיילה יום אחד באבנסטון ונתקלה ברופא הילדים של משפחתה, שעמו פצחה בשיחה ידידותית – מפגש מקרי שהוליד פרויקט מחקר חדש.

מימרן, מרצה לשיווק בבית הספר קלוג למנהל עסקים, עסקה משך מספר שנים בחקר קבלת החלטות אצל ילדים. ולכן אוזניה הזדקרו כשהרופא הזכיר שהוא הבחין בהורים המציבים בפני הילדים הרבה אפשרויות בנוגע לפעילויות יומיומיות: בפארק, האם הילדה מעדיפה לשחק במגלשה או בנדנדות, או לשחק בכדור, או אולי לשחק בפריזבי, או לטפס על עץ? בבית, איזה מעשרות הספרים שבספרייה היא רוצה לקרוא?

הגישה הזו הטרידה את הרופא, ומימרן ידעה שמחקרים מראים כי שפע של אפשרויות בחירה עלול להיות דבר רע – לפחות עבור מבוגרים.

פסיכולוגים ואנשי שיווק מצאו בעבר הוכחות לכך שאפשרויות מרובות עלולות להקשות מאוד על הבחירה או לגרום לנו להתחרט בדיעבד על מה שבחרנו לבסוף – תופעה המוכרת כ"עומס אפשרויות". אבל איש לא ממש בחן את השפעת שפע האפשרויות על ילדים, ובעיקר את האופן שבו השפע הזה משפיע על הדרך שבה הם מתייחסים לאפשרות שבה הם בוחרים בסופו של דבר.

מימרן החלה להרהר באפשרויות שהיא מציעה לילדיה שלה, ותהתה איך הם בעצם מתייחסים למה שהם בוחרים לבסוף. אחרי הכול, היא אומרת, "הכי חשוב הוא מה עושים עם מה שבוחרים".

וכך נולד לו פרויקט מחקרי חדש.

היא גילתה כי כשנותנים לילדים לבחור מתוך שפע אפשרויות, יתכנו השלכות שליליות. היא הדגימה באמצעות מספר מחקרים שכשילדים בוחרים מתוך מגוון רחב של אפשרויות, הם מקדישים פחות זמן למה שבחרו בו, לעומת בחירות שביצעו מתוך מגוון אפשרויות מצומצם יותר.

במשך הזמן, אומרת מימרן, בחירה מושכלת של אפשרויות יכולה להשפיע על סוג הפעילויות שייראו לילדים מעניינות ומהנות, ואולי כדאי להורים לזכור זאת.

למשל, אם אתם רוצים שהילדים שלכם ישקעו בקריאת ספר, יתכן שכדאי לכם לתת להם לבחור מבין שניים או שלושה כותרים בלבד, במקום להציג בפניהם ערימה גדושה. וכך גם בכל הקשור לפעילויות מועילות כמו משחקים חינוכיים או משחקים בחוץ. מצד שני – אם כי הדבר טרם נחקר ישירות על ידי מימרן – ניתן אולי לקצר את משך הזמן שהילדים מבלים בפעילויות לא רצויות כמו משחקי מחשב, בלי לשדל אותם אלא פשוט על ידי הצעת מבחר גדול יותר של משחקים שמהם יוכלו לבחור.

מימרן זכתה לסיוע במחקרה מצד קוף חביב ואיש שחבש כובע צהוב.

יוצריו של ג'ורג' הסקרן בוודאי לא התכוונו לזה, אבל הם כתבו סדרה המתאימה בדיוק לחקר קבלת החלטות אצל ילדים: סדרת הספרים שנכללה במחקר כוללת ספרים שבכל אחד מהם בדיוק 24 עמודים, והכריכות שלהם מעוצבות באופן דומה. ויש לה יתרון נוסף: הסדרה אהודה במיוחד בקרב בנים ובנות, ולכן אין חשש שהבחירה במקרה זה מערבת שיקולי מגדר.

באחד המחקרים, תלמידי גן התבקשו לבחור ספר מבין שניים או שבעה ספרים בסדרת ג'ורג' הסקרן. לאחר מכן, הילדים שטרם למדו לקרוא, הוזמנו להתבונן בספר ככל שרצו.

מימרן גילתה כי הילדים שבחרו ספר מבין שני כותרים בסדרת ג'ורג' הסקרן בילו פחות זמן בקבלת ההחלטות ויותר זמן בהתבוננות בספר, בהשוואה לילדים שבחרו ספר מתוך שבעה כותרים.

כשהיא חזרה על המבחן בקבוצות ילדים שונות, והשתמשה בקוביות צבעוניות במקום בספרים, התוצאה הייתה דומה: הילדים שבחרו קובייה אחת משתיים בילו יותר מזן במשחק בקוביות בהשוואה לילדים שבחרו מתוך שש אפשרויות.

למה זה קורה?

מימרן אומרת שיש לבצע מחקרים נוספים כדי להבין את המנגנון המדויק שבאמצעותו הבחירה מתוך מספר אפשרויות שונות משפיעה על מידת העניין בפריט הנבחר בקרב ילדים. אבל היא משערת שכשילדים מכלים את המשאבים הקוגניטיביים שלהם על הבחירה, נותרות להם פחות תשומת לב ואנרגיה ליהנות ממה שבחרו. בו זמנית, היא מציעה, בחירה מתוך מגוון גדול עשויה להיות משימה תובענית בפני עצמה, בעיקר עבור ילדים, והיא מותירה אותם עם פחות צורך להתעניין במה שבחרו לבסוף.

בחירה היא קשה, אבל מהנה

מעבר למידת העניין שגילו בפריט שבחרו לבסוף, מימרן ניסתה להבין גם כיצד ילדים חשים לגבי מעשה הבחירה עצמו.

במחקר אחר היא שאלה תלמידי גן אם הם חושבים שבחירה מתוך מגוון מצומצם קלה יותר או קשה מבחירה מתוך שפע אפשרויות, וכן מאיזה סוג של בחירה הם חושבים שייהנו יותר. היא גילתה הסכמה גורפת לפיה קל יותר לבחור מתוך פחות אפשרויות, אבל בחירה מקרב אפשרויות מרובות מהנה יותר.

רוב מוחלט של הילדים הצהיר כי היה מעדיף לבחור משפע של אפשרויות.

זוהי בחירה מפתיעה. למה שילדים יבחרו בפעילות שקשה להם יותר?

"יתכן שהתשוקה להשתעשע וליהנות גוברת על ההימנעות ממטלות קשות", מציעה מימרן.

ואולי הילדים הם פשוט מפגינים רציונליות. אחרי הכול, היא אומרת, ככל שיש לאדם יותר אפשרויות, יש לו סיכוי רב יותר למצוא את מה שמתאים ביותר לצרכיו, אפילו אם תהליך הבחירה קשה.

אבל נדמה שמציאת האפשרות המתאימה ביותר אינה מבטיחה ניצול מרבי של אותה בחירה.

יותר אינו תמיד טוב יותר

מן המחקר של מימרן עולה כי העמדת אפשרויות רבות מדי בפני ילדים גורמת להם להתעניין פחות באפשרות שהם בוחרים לבסוף. האם מבוגרים מגיבים באותו אופן?

ממצאים ממחקרים קודמים מעידים על כך ש"עומס אפשרויות" אצל מבוגרים עלול להוביל לפחות סיפוק מן הבחירה, או לאי יכולת לבחור. אך מאחר שרק מעט מחקרים בחנו עד כמה מבוגרים בעצם מנצלים את הבחירות הללו שלהם, מימרן מתקשה לנבא האם ההתנהגות שראתה בקרב ילדי גן תישאר עקבית גם בהמשך חייהם. אחרי הכול, מבוגרים, יותר מילדים קטנים, עלולים לחוש צורך להצדיק את תהליך הבחירה הממושך שלהם ועל כן להקדיש יותר תשומת לב למה שבחרו בו.

באשר לילדיה שלה, מימרן פועלת על פי תוצאות מחקריה.

לפני שהילדים שלה רוכשים משהו, היא מזהה מבחר מצומצם של אפשרויות ומניחה להם לבחור מתוכו. "קל יותר לעשות את זה ברשת מאשר בחנות", היא אומרת. "בחנות אפשר לעמוד מול שפע של אפשרויות על המדפים בלי שום אפשרות לבחור".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מיכל מימרן (Maimaran) היא עמיתת מחקר ומרצה בתחום השיווק בבית הספר למנהל עסקים Kellog

Previously published in Kellogg Insight. Reprinted with permission of the Kellogg School of Management

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

ילדים משחקים. תצלום: רוברט קולינס, unsplash.com

Photo by Robert Collins on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מיכל מימרן, Kellog Insight.


תגובות פייסבוק