כסף ביד לא מספיק

אין כלי יחיד או מדיניות יחידה המסוגלים להילחם בעוני העולם. גישות רב-פניות, כאלה שמתמודדות גם עם מכשולים פסיכולוגיים וחברתיים, יכולות להיות בעלות השפעה חשובה על חייהם של אנשים עניים.

זאת המסקנה של מחקר שערכו לאחרונה דין קרלן (Karlan), פרופסור לכלכלה ומימון מבית הספר לניהול "קלוג" וכריס אדרי (Udry), פרופסור לכלכלה, שמנהלים יחד את המעבדה לחקר העוני הגלובלי.

קרלן ואדרי – ושותפיהם הרבים, ובהם הבנק העולמי – שיתפו פעולה עם ממשלת ניז'ר במחקר מבוקר אקראי, אשר השווה את היעילות של מספר תוכניות חברתיות עבור אלפי בתי אב בניז'ר החיים בתנאים של עוני קיצוני. "אלו תוכניות המנסות להגיע לאנשים העניים ביותר בעולם", אומר אדרי.

החוקרים התעניינו במיוחד בניסיון להבין כיצד אילוצים פסיכו-סוציולוגיים, כגון היעדר מודלים לחיקוי או תמיכה במאמצים עסקיים בקרב בני הכפר עלול ליצור מחסומים בפני האפשרות לנצל הזדמנויות כלכליות. הם רצו לדעת אם שילוב גורמים המתייחסים לאתגרים הללו בתוכניות החברתיות – כמו מפגשים קבוצתיים לצורך פתרון בעיות או שיתוף בסיפורי הצלחה – יוכל לשפר את התוצאות ברמה הכללית.

הספרות האקדמית מצביעה על בריאות הנפש, על שאיפות ועל תקווה כמה שמאפשר לאנשים ליהנות מהתערבויות כלכליות ולנצל היטב את ההזדמנויות

"הספרות האקדמית מצביעה על בריאות הנפש, על שאיפות ועל תקווה כמה שמאפשר לאנשים ליהנות מהתערבויות כלכליות ולנצל היטב את ההזדמנויות", אומר קרלן.

בסך הכול, התוצאות של המחקר שנערך מראות שתוכניות המנוהלות בידי הממשלה, אשר מאמצות גישה רב-פנית במאמץ להיאבק בעוני, מניבות שיפור משמעותי ברווחה הכלכלית והפסיכו-סוציאלית בקהילות שסובלות מעוני קיצוני.

חשוב לשים לב שהחוקרים גם גילו שגורמים פסיכו-סוציאליים תורמים להשפעה הכלכלית של התוכניות הללו ויש להם חשיבות מיוחדת בשיפור יחסי העלות-תועלת של תוכניות הסיוע.

"חייבים לעבוד בחזיתות רבות", אומר קרלן. "לא רק לומר: 'הנה כסף' או 'הנה הכשרה'".

התערבות רב-פנית

ממשלת ניז'ר הקימה בעבר תוכנית קבע של העברת כספים והחלה להפעיל אותה עבור כ-100 אלף מבתי האב העניים ביותר במדינה. הממשלה שיתפה פעולה עם הבנק העולמי, עם Innovations for Poverty Action ועם צוות של פרופסורים שכלל את קרלן ואדרי, כדי לתכנן ולהעריך התערבויות נוספות מעבר להעברת כספים.

ביתו של שומר הכפר, איזאוואטן, ניז'ר. תצלום: Eliminate Poverty Now

שלוש קבוצות קיבלו גם חבילה נוספת של הטבות שכללה מרכיבים חדשים אחדים שנועדו לשפר את פוטנציאל ההכנסות של נשים. המרכיבים כללו הדרכה בתחום היזמות וקרן חיסכון שיתופית שהמשתתפות יכלו לרכוש בה מניות

הם בחנו במיוחד מדגם של 4,700 בתי אב שכבר נכללו בתוכנית להעברת כספים. בתי אב שובצו בבמסגרת המחקר באקראי לאחת מארבע קבוצות. כולם קיבלו העברות כספים חודשיות, אבל שלוש קבוצות קיבלו גם חבילה נוספת של הטבות שכללה מרכיבים חדשים אחדים שנועדו לשפר את פוטנציאל ההכנסות של נשים. המרכיבים כללו הדרכה בתחום היזמות וקרן חיסכון שיתופית שהמשתתפות יכלו לרכוש בה מניות. בנוסף, כל אחת משלוש הקבוצות קיבלה תוסף ייחודי: (1) מענק כספי חד-פעמי מעבר להעברות החודשיות; (2) התערבויות פסיכו-סוציאליות; או (3) גם מענק כספי חד-פעמי וגם התערבויות פסיכו-סוציאליות.

כדי ליצור התערבות פסיכו-סוציאלית, הצוות עבד עם פסיכולוגים. אחדות מההתערבויות הללו כוונו לפתרון בעיות, לתקשורת בין-אישית ולקביעת מטרות.

למשל, בתי אב נטלו חלק באימון בן שבוע בתחום מיומנויות חיים ומשחקי תפקידים וכן בחקר מקרים לדוגמה. אלמנטים אחרים בהתערבות הפסיכו-סוציאלית כוונו לשינוי הנורמות בקרב נשים בכל הקשור לעבודה. למשל, חברי בית-האב הוזמנו לצפות בסרט קצר שהציג אנשים בסביבות של עוני קיצוני – כמו שלהם – ששיפרו את מצבם הכלכלי באורח משמעותי. כפי שניסח זאת קרלן: "רצינו לקבוע מודלים לחיקוי ולהראות מה הם עשו כדי לשגשג. הרעיון היה לבנות תקווה ושאיפות כדי לתמוך במוטיבציה שלהם לפעילות מייצרת הכנסה".

לאחר מכן, החוקרים מדדו את התוצאות הכלכליות, הפסיכו-סוציאליות וכן את התוצאות מבחינת ההעצמה, כגון תפישתם של המשתתפים באשר לשליטה שלהם בקבלת החלטות ובהכנסות. הם עשו זאת בתחילת הניסוי וכן כעבור חצי שנה וכעבור שנה וחצי מן ההתערבות. החוקרים גם אספו נתונים על עלות ההתערבויות הללו כדי לבחון את היחס בין עלות לתועלת.

השפעה גדולה, עלות נמוכה

המחקר הניב תוצאות מבטיחות.

בבתי אב שקיבלו חבילת הטבות מעבר להעברות הכספים החודשיות ניראו תוצאות משופרות על פי מספר מדדים, כולל צריכה משופרת של פריטים ביתיים ברמה היומיות, ביטחון תזונתי, הכנסות מעסקים ופעילויות עסקיות והכנסות מחוץ למשק החקלאי בהנהגת נשים.

נשים דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים ויעילות אישית (היכולת להשיג תוצאות מקוות), וכן על תחושה מוגברת של ערך חברתי וציפיות גבוהות יותר לעתיד מבחינת רווחתן ורווחת ילדיהן

יתרה מכך, לכל שלוש החבילות הייתה השפעה משמעותית על תוצרים פסיכו-סוציאליים אחדים. למשל, נשים דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהחיים ויעילות אישית (היכולת להשיג תוצאות מקוות), וכן על תחושה מוגברת של ערך חברתי וציפיות גבוהות יותר לעתיד מבחינת רווחתן ורווחת ילדיהן.

פרויקט "חקלאיות לעתיד" - הקמת בית גידול לשתילי עצים שאימהות ינטעו ויטפחו, ניז'ר. תצלום: Pencils for Kids

חצי שנה לאחר תחילת המחקר, בבתי אב שקיבלו הן את המענק הכספי והן את ההתערבויות הפסיכו-סוציאליות ניכרה ההשפעה הכלכלית המשמעותית ביותר, ואחריהם דורגו בתי האב שקיבלו רק את המענק הכספי ולבסוף אלו שקיבלו רק את ההתערבות הפסיכו-סוציאלית. אך ההבדלים מבחינת ההשפעה בין שלוש הקבוצות היו בסך הכול קטנים. ויש לציין שהתועלת הכלכלית לאותם בתי אב שקיבלו רק את ההתערבות הפסיכו-סוציאלית המשיכה לגדול בטווח הזמן שבין 6 ל-18 חודשים, מה שמורה על כך שלהתערבות יש ערך מתמשך.

"לא ציפיתי שמרכיבים פסיכו-חברתיים יהיו בעלי השפעה כה גדולה", אומר אדרי. "ככלכלן, אני חושב על התנאים שאנשים מתמודדים איתם מבחינת גישה לגורמי יצור כמו הון, עבודה ואדמה. וכך אני רואה רק עתה כמה מכריעים המאפיינים הפסיכולוגיים והחברתיים של העוני".

החוקרים גילו גם שמענקי הכסף היו בעלי השפעה פסיכו-סוציאלית חיובית על מי שקיבלו אותם, בעוד שהתערבויות פסיכו-סוציאליות השפיעו לטובה מבחינה כלכלית. מכאן עולה שההתערבויות הללו השפיעו במידה ניכרת, מעבר להשפעתן המצופה.

החוקרים גילו שחבילות ההטבות היו אפקטיביות מבחינת עלות-תועלת, כשסך כל העלויות נע בין 263 דולר לחבילה שכללה התערבות פסיכו-סוציאלית, ל-584 דולר לחבילה שכללה הן התערבות פסיכו-סוציאלית והן התערבות בצורת הון. שתי החבילות שכלל רכיבים פסיכו-סוציאליים הראו יחסי עלות-תועלת טובים במיוחד. "ההתערבויות פועלות היטב כמו מתן כסף לאנשים, אך בעלות נמוכה יותר, כך שהיחס עלות-תועלת גבוה בהרבה", אומר קרלן.

קריאה לפעולה

התוצאה מצביעה על היעילות הן של הכיוון הכלכלי והן של הכיוון הפסיכו-סוציאלי כדרך לשיפור הרווחה של בתי אב עניים באורח קיצוני.

אין התערבות אחת שמתאימה לכולם: יש להתאים את התוכניות לקהילות שהן אמורות להועיל להן

החוקרים ממהרים לציין שאין התערבות אחת שמתאימה לכולם: יש להתאים את התוכניות לקהילות שהן אמורות להועיל להן. "אילו לקחתם בדיוק את אותה התוכנית ויישמתם אותה באתיופיה, היא לא הייתה פועלת באותו האופן", אומר אדרי.

יחד עם זאת, החוקרים טוענים שלגישה המציעה כלים מעבר לחלוקה של כספים יש סיכוי להצליח במקומות רבים. כדי לאשש גישה זו, הטוענת שיש להשתמש במפתחות שונים ומשלימים כדי לשחרר את הפוטנציאל הכלוא בקהילות ולשפר את רווחת חבריהן, החוקרים מצפים לתוצאות ממדינות נוספות.

מעל לכל, החוקרים מעוניינים שהתערבויות האפקטיביות ביותר יגיעו לקהילות הזקוקות להן – ושהדבר יקרה בקנה-מידה גדול.

סצ'ין וויקאר (Waikar) הוא כותב עצמאי מאוונסטון, אילינוי.