נישן, נשכח

שינה עשויה להיות מפתח למחיקת זיכרונות
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

על אף שזיכרונות שליליים הם בלתי נעימים, אין ספק שהם חיוניים לצורך למידה, וזאת יודע כל מי ש"נכווה ברותחין ונזהר בצוננין". אולם כאשר זיכרון שלילי "נחרט" עמוק מדי – כלומר, כאשר מתקבעים מסלולים נוירולוגיים מסוימים באופן פתולוגי – חוסר הנעימות הופך למטרד כרוני עם קושי להבחין בין מצבים בטוחים למאיימים, כמו במקרה של טראומות והפרעות חרדה למיניהן. בשנים האחרונות מתרבים והולכים המחקרים המתחקים אחר מנגנוני הזיכרון והלמידה, תוך ניסיונות להכחיד סוגים שונים של זיכרון.

בגישות ההכחדה הקונבנציונליות חושפים את הנבדק פעמים רבות לגירוי המאיים לכאורה, ללא האפקט השלילי הנלווה אליו. כמו, למשל, מורָה (בתפקיד החוקר או המטפל) שתפגיש בין ילד (בתפקיד הנבדק/מטופל) לבריון (הגירוי המאיים) ותראה לו בכל פעם מחדש שאין לו סיבה יותר לפחד מאלימות והצקות (האפקט השלילי). אך גישות אלה התגלו כבלתי אפקטיביות במיוחד משום שבטווח הרחוק, לזיכרון שלכאורה הוכחד יש נטיה להחלים, למשל כאשר אנחנו נחשפים לאותו גירוי רק בסביבה או בסיטואציה אחרת (בלי נוכחות המורה המגנה, למשל). ולמרות כל זאת, גם לזיכרון יש עקב אכילס. בעת למידת מידע חדש, או בשליפת מידע ישן, זיכרונות עוברים גיבוש שהתגלה כתהליך בלתי יציב. משמעות הדבר היא, שבכל פעם שאנו מנסים להיזכר במשהו מחדש, התוצאה אינה זהה לזיכרון המקורי שלנו. המשמעות הנוספת היא, שהתגלה חלון הזדמנות לפגוע בזיכרון באופן חמור יותר וכך להכחידו.

רוב המחקרים, אם כן, מתמקדים בפגיעה בזיכרון באמצעות תרופות, ברגעים בהם הוא שברירי במיוחד. מחקר שפורסם במאי השנה, למשל, הראה כי באמצעות תרופה החוסמת את קולטניהם של תאי-עצב מסוימים במוחותיהם של עכברים, החוקרים הצליחו למנוע התפתחות PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) ברגעים שלאחר החוויה הטראומטית. כיוון מחקרי מעורר השראה נוסף, הוא לנסות למחוק את הזיכרונות בעת השינה.

תופעת השינה היתה ונותרה אחת התעלומות הגדולות ביותר אך אחד הדברים שחוקרים מסכימים עליו באופן כללי, הוא חשיבות השינה בתהליכי למידה, כמו חיזוק וארגון זיכרונות רגשיים, הפיכת זיכרונות קצרי טווח לארוכי טווח ועוד. נראה כי בעת השינה, מסביר רוברט סטיקגולד מבית הספר לרפואה בהרווארד, "המוח חוזר לזיכרונות טריים ומחליט אילו להשאיר ואילו לא להשאיר". התגבשות הזיכרונות בעת השינה, הובילה חוקרים שונים לראות גם בה חלון זמן פוטנציאלי להכחדת זיכרונות ומחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Nature Neuroscience, הראה לראשונה כי הדבר אפשרי עם בני אדם וללא כל טיפול תרופתי.

חוקרי המוח מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת Northwestern עוררו פחד ומצוקה בנבדקים אנושיים באמצעות קישור בין שני פרצופים לבין שוקים חשמליים לא מסוכנים. בהמשך, הכוונה היתה לנסות להכחיד בעת השינה את זיכרון האיום שמעורר אחד הפרצופים. אך כיוון שאי אפשר להראות לנבדקים דבר בזמן שהם ישנים, החוקרים קישרו לכל אחד מהפרצופים גם ניחוח מסוים. לאחר שהנבדקים המסכנים התבוננו בתמונות הפרצופים, הריחו ריחות וחטפו שוקים חשמליים בעת ובעונה אחת, הם הלכו לישון. בעת שלב שנת גלים איטיים (שלב השינה העמוק ביותר), החוקרים חשפו את הישנים לאחד הניחוחות (ללא שוק חשמלי, למרבה המזל). לאחר שהתעוררו, נמצא כי הפרצוף שקוּשר לניחוח שהם הריחו בשנתם, עורר פחות פחד ומצוקה (שנמדדו באמצעות זיעה וסריקות fMRI).

למרות המדגם הקטן יחסית, החוקרים מקווים כי תוצאות המחקר מעידות על האפשרות כי שינה עשויה להיות כלי להכחדת זיכרונות. אם הם צודקים, היישום הפוטנציאלי אינו טמון רק בטיפול בזיכרונות שליליים, אלא גם בצד השני של המטבע, זיכרונות חיוביים המתקבעים ומובילים להתמכרות. הסיכון הגבוה ביותר עבור מכורים המנסים להיגמל, הוא כאשר הם נקלעים לסביבה או סיטואציה שגורמת לזיכרון החיובי להתעורר מחדש. מחקרים קודמים הראו הצלחה בהכחדת זיכרון הסם בעת התגבשותו מחדש, אך עד היום הניסיונות התמקדו בעיקר בטיפול תרופתי. ייתכן שניסויים בעת השינה עשויים לפתח כלים חדשים לגמילה.

מקורות"הכחדת פחד שקושר לגירוי-ספציפי במהלך שלב שנת גלים איטיים"- המאמר ב- Nature Neuroscience"מחקו את הזיכרונות הרעים במהלך השינה"- כתבה ב- Popular Scienceעל חשיבותה של השינה לתהליכי למידה וזיכרון

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

2 תגובות על נישן, נשכח

    I use my food processor with the chipping plate fixed to process my tomatoes then boil these and freeze into portions.My needs are for seven ladels per coerWinnt.ahen I need to use the portion I pass it through a sieve and use for sauces,soups and pizza toppings etc.