על כתפי ענקים

הסופר האיטלקי אומברטו אקו זכה לפני כמה שנים לאצור במוזיאון הלובר תערוכה יוצאת דופן. התערוכה, "אינסופיותן של רשימות", היא מסע בעולמות האמנות, הספרות והמוזיקה בהשראת הקסם שמהלכות רשימות על אקו. בריאיון לדר שפיגל הגרמני הסביר הסופר כי מקורה של התרבות בצורך האנושי להפוך את האינסופי למובן. לדבריו, כדי לתפושׂ את הבלתי נתפשׂ אנו משתמשים ברשימות, בקטלוגים, באוספים שונים, במילונים ובאנציקלופדיות. מאחורי כל רשימה, טוען אקו, עומד למעשה הקושי למצוא ביטוי מילולי מדויק. הוא מספר בריאיון כי הומרוס היה בעבורו נקודת המוצא לתערוכה כולה. כאשר התקשה המשורר האפי הקדום לתאר באיליאדה את גודלו המרשים של הצבא היווני, הוא פתר את מגבלות התיאור המילולי באמצעות רשימה ארוכה של שמות מצביאים, מוצאם ומספר הספינות שהם מביאים לקרב - רשימה המשתרעת על פני לא פחות מ-350 שורות. כמחווה מחויכת למקומן של רשימות בהיסטוריה התרבותית שלנו נקראת אחת מתערוכות המשנה של התערוכה שאצר Mille e Tre) 1,003), כמספר השמות ברשימת הנשים שדון חואן התייהר לכבוש בספרד.

רשימת רבי-המכר הראשונה התפרסמה ב-1895 בכתב העת האמריקאי The Bookman, ומאז איננו מפסיקים לצרוך רשימות: חמישים הספרים שעליכם לקרוא לפני שתעברו מן העולם, עשרים ושישה סוגי אנשים ורהיטים שיש להציל מבית בוער המדורגים על פי החשיבות שמעניק להם מרק טוויין (ראשונות: ארוסות, אחרונים: הכבאים והחותנת), אחת-עשרה המשרות הגורמות לכם לעלות במשקל, עשרת התירוצים השכיחים שנשים משמיעות כדי להימנע מיחסי מין, חמש סיבות להיעתר לערפד ולהפוך כזה ושלוש דרכים לצפות ביונק הדבש.

הדבר היחיד שאנו אוהבים יותר מסתם רשימות הוא רשימות דירוג. בעולם הטובע במידע, דירוגים מייצגים סיכוי קלוש כלשהו להכניס סדר בהפגזה האכזרית של שמות, אירועים ומוצרים שאנו אמורים לרכוש. עורכי עיתונים משתגעים על רשימות דירוג ומגדילים בעזרתן את התפוצה, ושחקני שוק ההון שמחים לעמוד בראש כזאת המדרגת את ביצועיהם של מנהלי כספים. אחד מחובבי הרשימות הוא סטיבן סקיינה, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סטוני ברוק וראש המעבדה למדעי המידע בה. סקיינה מנתח טקסטים עתירי מלים כדי להגדיר יחסים כמותיים בין אנשים, מקומות ודברים שונים. עמיתו, צ'רלס וורד, הוא מהנדס בקבוצת הדירוג של גוגל ומתמחה בניתוח כמותי של טקסטים, כמו שרק גוגל יודעת לעשות. וורד הוא גם פסנתרן מחונן ושחקן אדוק של משחקי אסטרטגיה בעלי רקע היסטורי.

השניים נפגשו כשוורד עבד כמפתח במעבדתו של סקיינה, ומאותו רגע הולדתה של רשימה אולטימטיבית - דירוג המשפיעים בתולדות האנושות -הפכה לבלתי נמנעת.

החידוש החשוב בגישתם להכנת הרשימה היה ההנחה המקדימה שלהם כי דמויות היסטוריות מתנהגות כממים (meme), המונח שטבע ריצ'רד דוקינס בספרו הגן האנוכי. על פיו, רעיונות וגֶנים מופצים באותו אופן, וכל שנותר לנו כדי להבין כיצד רעיונות שונים קונים אחיזה בחיינו הוא לדַמות "גֶנים" שאינם נושאים מטען גנטי כי אם תרבותי או פסיכולוגי, ואשר מצליחים לשרוד את הברירה הטבעית (במקרה זה בסביבה התרבותית, להבדיל מהטבע) ומוטציות שונות בדרך הדומה לזו של הגנים הנושאים מטען ביולוגי. סקיינה וורד מביאים כדוגמה מם שהם מכנים "אליל הפופ של בני העשרה", כיום זהו ג'סטין ביבר. המם מתרבה בכל פעם שמישהו קורא את הערך המוקדש לו בוויקיפדיה או מדור רכילות המזכיר אותו. מם זה ימשיך להיות דומיננטי, עד שיפסיד בקרב הישרדות עתידי למם של כוכב פופ אחר שיכבוש את "הנישה התרבותית" הזאת.

דוגמה אחרת: המם המגדיר את "הקדוש החשוב ביותר שעדיין חי בינינו" היה שייך באמצע המאה הקודמת לאלברט שווייצר, בסוף המאה לאמא תרזה וכיום, לדלאי לאמה. גישה זאת של החוקרים מסבירה כיצד ייתכן שדמויות מסוימות שלא נהנו מתהילה משמעותית בחייהן זכו לה בתודעה האנושית שנים רבות לאחר שעברו מן העולם, וכיצד אישים חשובים לזמנם נעלמים מדפי ההיסטוריה כאשר מם אנלוגי חזק יותר החליף אותם.

רבע ממאה הראשונים ברשימה הם הוגי דעות או אנשי דת חשובים, שמונה הם מדענים או ממציאים, שלושה-עשר הם ענקי ספרות ושלושה מייצגים את גדולי האמנים שידע העולם

כיצד ניתן אפוא להעריך מי חשוב יותר, אייזיק ניוטון או ג'סטין ביבר? האם אפשר ליצור בסיס משותף להערכת החותם שהותירו שתי דמויות שחיו ופעלו בתקופות שונות כל כך? וורד וסקיינה, שאינם היסטוריונים, מודים כי אינם יכולים לאמוד את חשיבותן הממשית של הדמויות שבדקו על פי הישגיהן ותרומתן לאנושות. כתחליף, ראוי בעיניהם, הם רותמים את יכולת ניתוח הנתונים שלהם ומפעילים אלגוריתם סטטיסטי מורכב לזיקוק דעתם של מיליוני גולשים ברשת, כפי שהיא משתקפת בדרך שבה הם מחפשים כיום מידע.

ההנחה שעליה מבוסס הניתוח היא כי גיבורי עבר מותירים עדות סטטיסטית מובהקת לחשיבותם בערכי הוויקיפדיה המתעדים את פועלם. הצמד ניתח את הערכים של יותר מ-800 אלף איש ואישה, כשהם מאמצים את העקרונות שבהם נוקטת גוגל לדירוג הדפים ברשת (PageRank), ובתוך כך בחנו את מספר הקישורים להם זוכה כל ערך בוויקיפדיה המתאר את האנשים שבדקו לערכים של אחרים.

הם גם הניחו כי לדמויות המשמעותיות יותר יהיו ערכים ארוכים יותר באנציקלופדיית הרשת המובילה, וכי הידוענים של היום יזכו לביקורים רבים יותר של הגולשים, גם אם ברור לחלוטין כי רובם ישקעו בתהום הנשייה מקץ כמה דורות. את הקצב שבו נשחק פרסומם של הידוענים מכנים החוקרים "זמן מחצית החיים של התהילה" (בהשאלה מעולם המדע, שבו המונח מתאר את פרק הזמן הנחוץ למחציתו של חומר להתפרק ). את כל הגורמים לעיל עיבד האלגוריתם שבנו השניים לכדי מספר אחד המייצג את דירוג המשמעותיות ההיסטורית של כל דמות. תוצאות עבודתם המסקרנת מופיעות בספר Who’s Bigger-Where Historical Figures Really Rank, שראה אור לאחרונה.

בתיאור המפורט של שיטת הדירוג מודים הכותבים כי האתגר הסטטיסטי המרכזי שעמד בפניהם היה כפול: להבחין בין תהילה (fame) ומשמעות (significance) וליצור מדד שיעריך במונחים היסטוריים את התהילה שממנה נהנים ידועני ההווה. סקירת הרשימה מבהירה כי לפחות במובן זה החוקרים לא התרשלו בתפקידם: ג'סטין ביבר מדורג במקום ה-8,633, ואפילו הנשיא אובמה אינו מצליח להיכנס למועדון מאה הגדולים ומסתפק במקום ה-111. ניוטון, לעומתם, מדורג במקום ה-21 המכובד.

להלן רשימת חמישים האנשים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האנושית, על פי סקיינה וורד:
1. ישו
2. נפוליאון
3. מוחמד
4. ויליאם שייקספיר
5. אברהם לינקולן
6. ג'ורג' וושינגטון
7. אדולף היטלר
8. אריסטו
9. אלכסנדר מוקדון
10. תומס ג'פרסון
11. הנרי השמיני
12. צ'רלס דרווין
13. אליזבט הראשונה מלכת אנגליה
14. קרל מרקס
15. יוליוס קיסר
16. המלכה ויקטוריה
17. מרטין לותר
18. יוסף סטלין
19. אלברט איינשטיין
20. כריסטופר קולומבוס
21. אייזיק ניוטון
22. קרל הגדול
23. תיאודור רוזוולט
24. וולפגנג אמדאוס מוצרט
25. אפלטון
26. לואי הארבעה-עשר
27. לודוויג ואן בטהובן
28. יוליסס ס' גרנט
29. לאונרדו דה וינצ'י
30. אוגוסטוס קיסר
31. קרל לינאוס
32. רונלד רייגן
33. צ'רלס דיקנס
34. השליח פאולוס
35. בנג'מין פרנקלין
36. ג'ורג' בוש הבן
37. וינסטון צ'רצ'יל
38. ג'ינגיס חאן
39. צ'רלס הראשון, מלך אנגליה
40. תומס אדיסון
41. ג'יימס הראשון, מלך אנגליה
42. פרידריך ניטשה
43. פרנקלין רוזוולט
44. זיגמונד פרויד
45. אלכסנדר המילטון
46. מהאטמה גנדי
47. וודרו וילסון
48. יוהאן סבסטיאן באך
49. גלילאו גליליי
50. אוליבר קרומוול

וורד וסקיינה שואבים עידוד רב מהבנליות של הרשימה. לדעתם, העובדה שהשמות בה צפויים היא הערובה האמתית לאמינותה: רבע ממאה הראשונים בה הם הוגי דעות או אנשי דת חשובים, שמונה הם מדענים או ממציאים, שלושה-עשר הם ענקי ספרות ושלושה מייצגים את גדולי האמנים שידע העולם. הוכחה נוספת לאיכותה של הרשימה מוצאים המחברים בהשוואה בינה ובין שתי רשימות מפורסמות אחרות שערכו מומחים אנושיים: האחת, של מייקל הארט בספרו The 100, והשנייה, הרשימה של המגזין טיים בשנת 2000 לציון הדמויות המשפיעות ביותר באלף הקודם. המתאם בין רשימתם של וורד וסקיינה ובין כל אחת מהרשימות האלה בנפרד גבוה יותר מהמתאם בין שתי הרשימות הישנות לבין עצמן. מי שמפקפק באמינות ויקיפדיה כמקור ישמח לגלות כי כתב העת הנחשב Nature מצא ששיעור "הטעויות הרציניות" בה דומה לשיעורן באנציקלופדיה בריטניקה היוקרתית.

בחינת הרשימה המלאה מגלה כי בין העומדים בראשה יש רבים שמזוהים כראשונים מבחינות מסוימות, כמו מגלי יבשות או נשיאים. מתברר גם כי המוניטין של חוקרי מדע וממציאים מאריך ימים יותר מזה של פוליטיקאים וגיבורי תרבות. נשים אינן זוכות לייצוג משמעותי: ברשימה לעיל מופיעות שתיים בלבד (אליזבט הראשונה והמלכה ויקטוריה) ורק אחת נוספת (ז'אן דארק) נמצאת ברשימת המאה. הרשימות גם מוטות תרבותית, שכן הן נסמכות על ויקיפדיה בשפה האנגלית, המדגישה באופן טבעי את גיבורי ההיסטוריה המערביים.

במהלך פיתוח הרשימה הכללית יצרו החוקרים רשימות משנה רבות, בהן של ציירים (בשליטה מוחלטת של ציירי הרנסנס), ספורטאים, אפיפיורים ושופטים. גם בדירוג הסופרים המשמעותיים הגיעו לחמישים המקומות הראשונים רק שתי נשים (ג'יין אוסטין במקום האחד-עשר ואמילי דיקנסון במקום ה-21). שלושים ותשעה מהסופרים שברשימה נמצאים גם ברשימה דומה שהכין, על פי קריטריונים אחרים, דניאל בארט, סופר ומבקר ספרות אמריקאי. וורד וסקיינה רואים גם בכך אישור חשוב לשיטת הדירוג הכמותית שאימצו. להלן עשרת הסופרים המובילים (בסוגריים - מקומם בדירוג הכללי):

1. ויליאם שייקספיר (4)
2. צ'רלס דיקנס (33)
3. מרק טוויין (53)
4. אדגר אלן פו (54)
5. וולטר (64)
6. אוסקר ויילד (77)
7. גתה (88)
8. דנטה אליגיירי ( 96)
9. לואיס קרול ( 118)
10. הנרי דיוויד תורו (131)

הסופר היחיד בן זמננו שהצליח להתברג לרשימת חמישים הסופרים הבולטים ביותר הוא סטפן קינג, שהגיע למקום העשרים.

כותבי הספר משועשעים מהאכזבה שמביעים בני לאומים שונים מנוכחותם הדלה של גיבוריהם הלאומיים ברשימה הכללית של "מאה האישים המשמעותיים ביותר". ברשימת החמישים שהוזכרו לעיל, אם כוללים את ישו ומשמיטים את מרקס (שנולד יהודי אך הוטבל לנצרות בגיל שש), נמצאים שלושה יהודים. אחד נוסף, דוד המלך, מופיע ברשימה הרחבה במקום ה-57, ובסך הכול מדובר בארבעה מתוך מאה. מי שמאוכזב ממידת הבולטות של בני עמו בהיסטוריה העולמית מחמיץ, כנראה, את המסר החשוב מכל שטמון ברשימה: התרבות האנושית עשירה ומגוונת דיה כדי ללמד את כולנו פרק בהלכות צניעות.