המומחים לעצות

כשאתם זקוקים לעצה כיצד להשיג מטרה כלשהי, ממי תעדיפו לבקש: מן האדם המצטיין בתחום, או ממי שבקושי מצליח להתקיים בו? מרבית האנשים יבחרו במצטיינים בתחום. אלא שלא תמיד עצתם של אלה תהיה המועילה ביותר.

״אנשי ביצוע בעלי כישורים והוראה של אותם כישורים אינם בהכרח קשורים, לכן אל לנו לצפות שהמצליחים ביותר בכל תחום יהיו תמיד גם המורים הטובים ביותר״, אומר דוד לבארי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד, שהוביל את צוות החוקרים החתומים על מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Psychological Science.

בארבעה מחקרים שביצעו הוא ושותפיו, חבר אגודת הפסיכולוגים האמריקנית דניאל ט. גילברט (מהארוורד) וטימותי ד. וילסון (מאוניברסיטת וירג׳יניה), הם גילו כי המצטיינים בתחום לא העניקו עצות טובות יותר מאנשים אחרים, לפחות במספר תחומים. הם פשוט נתנו יותר עצות.

לפחות בחלק מן המקרים, אנשים מייחסים ערך רב מדי לעצות שניתנות ממצטיינים בתחומם

״אנשים כנראה מבלבלים בין כמות ואיכות״, כתבו החוקרים. ״המחקרים שלנו מראים כי לפחות בחלק מן המקרים, אנשים מייחסים ערך רב מדי לעצות שניתנות ממצטיינים בתחומם״.

במחקר הראשון, לבארי ועמיתיו ניסו לקבוע אם אנשים סבורים שביצועיהם של המייעצים מעידים בבירור על איכות עצותיהם.

ליותר מאלף משתתפים, שלקחו חלק במחקר באמצעות Amazon Mechanical Turk, נאמר כי הם ישחקו משחק בשם ״בחישת מילים״ ולאחר מכן יתבקשו לענות על שאלות בנוגע אליו. בפני המשתתפים הוצג לוח אותיות וניתנה להם דקה כדי ליצור מילים רבות ככל האפשר. המשתתפים שיחקו שלושה סיבובים ובכל פעם השתמשו בלוח אותיות שונה.

לאחר מכן ביקשו מהם החוקרים לבחור ממי היו מעדיפים לקבל עצות כדי להשתפר במשימה. המשתתפים העדיפו בבירור את המצטיינים ביצירת מילים, בלי קשר לאופן שבו נשאלה השאלה (כלומר בבחירה חופשית או בבחירה כפויה).

במחקר שני, החוקרים בדקו אם המבצעים הטובים ביותר אכן העניקו את העצות הטובות ביותר. הם ביקשו ממאה ״יועצים״ לשחק שישה סיבובים של ״בחישת מילים״, לכתוב עצות לשחקנים עתידיים ולדרג את עצותיהם שלהם. השחקנים הטובים ביותר האמינו שהם אכן ייעצו את העצות המוצלחות ביותר.

באותו מחקר, 2085 משתתפים נוספים חולקו אקראית למי שיקבלו עצות או לא יקבלו עצות. לאחר ששיחקו סיבוב אחד של המשחק, המשתתפים שסומנו כמקבלי עצות קיבלו הנחיות מיועץ אקראי ואז שיחקו סיבובים נוספים. המשתתפים שלא קיבלו עצות שיחקו שישה סיבובים, ללא כל משוב. מקבלי העצות הפגינו ביצועים טובים יותר לאחר קבלת העצה, ונטו לביצועים טובים יותר אחרי כל סיבוב נוסף. אבל העצות מן השחקנים המצטיינים לא הועילו להם יותר, בממוצע, מאשר עצות משחקנים אחרים. החוקרים ערכו מחקר דומה שכלל משחק חצים, ועלו ממנו תוצאות דומות.

החוקרים ערכו שני מחקרים נוספים כדי להבין למה עצות ממבצעים טובים יותר נראות לנו טובות יותר. שני סטודנטים, עוזרי מחקר, שלא ידעו מהי מטרת הניסוי ומהי השערת המחקר, סיווגו את העצות על פי שבע תכונות: סמכותיות, הנחייה לפעולה, בהרות, המידה שבה העצמה ברורה מאליה, מספר ההצעות, עצות עשה ועצות אל-תעשה. כל תכונה נותנה כדי להבין עד כמה היא נתפשת כמועילה ועד כמה היא נתפשת כמשפרת ביצועים.

רק תכונה אחת – מספר ההצעות – ניבאה בעקביות את המידה שבה העצה נתפשה כמועילה ואת המידה שבה היא נתפשה כמשפרת ביצועים. אולם, לא הייתה התאמה בין מספר ההצעות והתועלת שהביאה העצה.

המבצעים המצטיינים לא כתבו עצות מועילות יותר, אבל הם כתבו יותר עצות ואנשים בניסוי טעו לחשוב שכמות היא איכות

״המבצעים המצטיינים לא כתבו עצות מועילות יותר, אבל הם כתבו יותר עצות ואנשים בניסוי שלנו טעו לחשוב שכמות היא איכות״, אמר לבארי.

אם כך, למה עצותיהם לא היו מועילות יותר? ללבארי ועמיתיו יש מספר רעיונות.

ראשית, מבצעים מיומנים עשויים להתעלם מעצות בסיסיות כי ״כישרון טבעי וניסיון רב מייתרים אצלם את השימוש במחשבה מודעת.... מי שהוא חובט מוכשר מלידה ושיחק בייסבול בכל יום מאז ילדותו, עשוי לא לחשוב כלל לספר לשחקן חדש משהו שעבורו הוא אינטואיטיבי לגמרי, כמו איזון ואחיזה״, כתבו החוקרים.

שנית, מבצעי-על הם לא בהכרח מתקשרים מוכשרים. ״אפילו כשיש ברשותו של איש מקצוע משובח מידע שניתן לחלוק אותו, הוא עלול לא לדעת איך לחלוק אותו היטב״, כתבו החוקרים. לבסוף, חלק גדול מהעצות עשויות לכלול הנחיות שלא ניתן ליישם במציאות.

״אנו מבזבזים הרבה זמן וכסף בחיפוש אחר עצות טובות, מעמיתים לעבודה או ממאמנים, מורים ומנחים, או חברים ובני משפחה״, אמר לבארי. ״בפעם הבאה שתקבלו עצות, כדאי לכם לחשוב פחות על הכמות ויותר על אילו מהן תוכלו בעצם ליישם״.

מקורות

Levari, D. E., Gilbert, D. T., & Wilson, T. D. (2022). Tips from the top: Do the best performers really give the best advice? Psychological Science, 33(5), 685–698. https://doi.org/10.1177/09567976211054089

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

 תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מה עושים עם ים של עצות? תצלום: דמיטרי רטושני, unsplash.com

Photo by Dmitry Ratushny on Unsplash