לא בזכותנו ולא בגללנו

בפעם הבאה שבה תארחו חברים לארוחה, אם תחושו צורך פתאומי לעורר אימה קיומית באורחים שלכם, תוכלו לעשות זאת בקלות עם תעלו את מושג הדטרמיניזם. על פי תפישה זו, כל האירועים, ובכלל כל הפעולות שלנו, נקבעות מראש על ידי גורמים קודמים. דטרמיניסטים טוענים, בהתאם, כי מושגי הרצון החופשי המקובלים אינם אלא אשליה, משום שתוצרי התודעה שלנו הם רק תוצר של שרשרת סיבתית שהחלה לפעול עם המפץ הגדול.

לא קשה לראות מדוע אנשים עשויים להזדעזע מרעיון כזה. אם הוא נכון, אנו כנראה לא יותר מבובות על חוט ביקום שאין בו שמץ של אנושיות, ואין לנו חירות אמיתית לבחור מה לאכול לארוחת בוקר, ובוודאי לא את מי לאהוב. יתרה מכך, נראה כי הדטרמיניזם פוער למרגלותינו תהום מוסרית: כיצד נוכל להאשים את ג׳פרי דאהמר ולברך את האם תרזה אם שניהם אינם אלא תוצרים של נוסחה קוסמית שאינה בשליטתם?

ואכן, קשה למצוא בין המפקפקים בדטרמיניזם מי שאינם חרדים להשלכות המוסריות או הרגשיות. אומר בגלוי: מעולם לא נתקלתי במה שנראה לי כטיעון משכנע לטובת קיומו של רצון חופשי. וכפסיכולוג, איני יכול אלא לתהות אם מכחישי הדטרמיניזם מוּנָעים, לפחות באורח חלקי, על ידי רתיעתם מן הרעיון. במקרה כזה, אולי תיאור של היתרונות האישיים של הדטרמיניזם יכול להיות משכנע יותר מהצגה נוספת של טיעונים מושגיים, בכל הקשור להיותו של הדטרמיניזם הכרחי.

במקום מקור לפחד, הדטרמיניזם עשוי להיות עבור רבים טרנספורמטיבי וחיובי ברמה האישית. אף שיתכן כי קשה מאוד להשלים עימו, הוא עשוי, אם הוא מובן לעומק, להביא למגוון יתרונות רגשיים, כמו סוג של כדור הרגעה מטפיזי

פירוט ההיבטים המנחמים ביקום מכאני אינו רק תרגיל אקדמי. בעבודתי כמטפל, ראיתי מטופלים שאימצו תפישת עולם דטרמיניסטית והפכו כך לאמפתיים יותר, כעוסים פחות ובעלי מודעות חברתית גדולה יותר ונטייה מועטה יותר להתמודד בקושי ללא צורך עם תהפוכות החיים. במקום מקור לפחד, הדטרמיניזם עשוי להיות עבור רבים טרנספורמטיבי וחיובי ברמה האישית. אף שיתכן כי קשה מאוד להשלים עימו, הוא עשוי, אם הוא מובן לעומק, להביא למגוון יתרונות רגשיים, כמו סוג של כדור הרגעה מטפיזי.

חיים פחות כעוסים

ההכרה כי פעולותיהם של בני אדם קבועות מראש עשויה להביא לתגובה רגועה יותר כלפי מה שנראים לנו כעוולות. הכעס מקורו בהנחה כי מישהו יכול היה לפעול אחרת מכפי שפעל (ולכן אנשים כועסים להוטים כל כך להורות לכם כיצד יכולתם לנהוג אחרת). אולם, לאורו של הדטרמיניזם, ההנחות שבבסיס הכעס מתפוגגות בדיוק כמו גלידה שהונחה בשמש.

כעס ותסכול: הרי אני בחרתי להיות כפי שאני, אז למה אתם לא יכולים לבחור להיות יותר כמו שצריך? תצלום: ז'וליין ל'

מטופל במרכז שלנו, דייוויד, עבד בארגון בינלאומי ונודע כעובד נפלא אבל חמום מוח. (שמו ומספר פרטים במקרה זה ובמקרים אחרים שאביא שונו כדי להבטיח אלמוניות). הוא כל כך התעצבן תכופות על מה שנראה לו כחוסר יכולת של עמיתים לעבודה, עד שהוא נהג לחשוב על כך בדרכו הביתה ולא הצליח לישון טוב בלילות. כיצד הם יכלו להיות כל כך גרועים בעובדה, לא מקצועיים וגם פשוט טיפשים?

בטיפול, התחלנו מההנחה שהתנהגותם של עמיתיו לעבודה, כמו כל התופעות ביקום, נובעת מסדרה של סיבות שהובילו אליה. דייוויד הבין כי הטעויות והכישלונות לכאורה של עמיתיו נובעים ממגוון של גורמים שאינם בשליטתם, כמו הכישרון הטבעי שלהם (או היעדרו), הרקע ההשכלתי, הרגישות ללחץ, עומס עבודה בארגון וכן הלאה. חלק מן הגורמים נבעו אמנם מבחירה – למשל, כולם בחרו לעבוד בארגון – אבל האם הם נבחרו מתוך רצון חופשי? כל בחירה תלויה במוטיבציה, ואף שאנו בוחרים, איננו יכולים לבחור את מה שמניע אותנו לבחור בחירה מסוימת.

אם פעולותיהם של אנשים אינן נעשות מתוך בחירה חופשית, לא הגיוני להתרגז עליהם. ואם אתם מונעים מכעס, סביר שתתמקדו בהענשת מי שנראה לכם כעבריין – לעתים קרובות תוך תשלום מחיר מצדכם – במקום להתמקד בתוצאה מועילה יותר מבחינה חברתית

אם פעולותיהם של אנשים אינן נעשות מתוך בחירה חופשית, לא הגיוני להתרגז עליהם – ממש כפי שלא הגיוני להתרגז על אדם בשל משהו שאינו בשליטתו, כמו העובדה שעיניו ירוקות או שהוא משהק. מכאן לא נובע שאינכם יכולים לנסות לשנות את העולם, וגם להצליח מדי פעם. אבל אם אתם מונעים מכעס, סביר שתתמקדו בהענשת מי שנראה לכם כעבריין – לעתים קרובות תוך תשלום מחיר מצדכם – במקום להתמקד בתוצאה מועילה יותר מבחינה חברתית.

תרופה לאשמה ולבושה

רגש האשמה נובע מהבנה שעשיתם משהו רע (שאולי פגע באחרים), ואילו הבושה מניחה שיש בכם אישית דבר מה פגום. אשמחה ובושה הן לעתים רגשות מועילים. אם בחרתם לצאת לבילוי במקום ללכת ליום ההולדת של דודתכם, יתכן שרגשות אלה ידחפו אתכם לקפוץ לבקר אותה ולהביא לה עציץ כדי להתנצל. אבל במרבית המקרים, אשמה ובושה מובילות להלקאה עצמית שאינה נחוצה.

קסניה היא מפתחת אתרים ופליטה מן המלחמה באוקראינה, שהפכה למטופלת ללא תשלום במרכז שלנו. המלחמה הייתה רק הטרגדיה האחרונה בשרשרת של אירועים קשים בחייה, ובכלל זה התמכרותם של הוריה לאלכוהול, רדיפה בגלל נטייתה המינית, מספר מערכות יחסים מתעללות והקשר חברתי שבו לא התאפשר לה למצות את הפוטנציאל שלה. קסניה הרגישה שהיא תת-הישגית חסרת תקווה, ולא פסקה מלבקר את עצמה. היא חשה אשמה משום שלא תמכה בהוריה. אם היא אכן הייתה חופשית תמיד לבחור את גורלה, הרי שהיא יכולה כנראה להאשים את עצמה בלבד על כך שאין לה ממון או הישגים בעבודה.

לעתים קרובות, אנשים מדמיינים – מתוך אשמה ובושה – שהם בעלי יכולת החלטה ופעולה חופשית, וכי הם בחרו את בחירותיהם מתוך תפריט עשיר של התנהגויות ותכונות אישיות אפשרויות – ולכן נובע כי הגורל המר שנפל בחלקם מגיע להם

לעתים קרובות, אנשים מדמיינים – מתוך אשמה ובושה – שהם בעלי יכולת החלטה ופעולה חופשית, וכי הם בחרו את בחירותיהם מתוך תפריט עשיר של התנהגויות ותכונות אישיות אפשרויות – ולכן נובע כי הגורל המר שנפל בחלקם מגיע להם. ברגע שקנסיה הטמיעה את הרעיון שלפיו החיים שלה היו מתרחשים בכל מקרה כפי שהתרחשו, הבושה והאשמה שלה נעלמו. אם תנאי הייקום לא אפשרו לה להפוך אלא למי שהיא בשלב זה, מה ההיגיון להאשים את עצמה על כך? ועל ידי שיבוץ חייה במפה סיבתית רחבה יתר, היא הבינה שהיא הצליחה במידה לא מועטה כאישה לסבית ממקום זנוח באוקראינה הפוסט-סובייטית. לקסניה יש אמנם עדיין בעיות המצריכות פתרון, אבל היא יכולה לפתור אותן ללא התוספת של הגינוי העצמי.

נולדו כך, ואין פה שאלה של אשמה, בושה או החלטה. מצעד גאווה בקנדה. תצלום: לוי סונדרס

התפישה הנאורה של גאווה ופריבילגיה

מי שצועדים בנתיב הדטרמיניזם זקוקים למידה של ריחוק לא רק ממגרעותיהם אלא גם מן המעלות שלהם. ללא קשר להישגים שלכם בחיים – בין אם מדובר בצל״ש או בפרס על הכנת פאי הדלעת הטוב ביותר ביריד המקומי – אתם חייבים להכיר באלה כשילוב של גורמים שמעבר לשליטתכם.

התובנה הזו הייתה שימושית עבור יוּ, שגדל בעיירה בחגורת החלודה של ארצות הברית והתקדם למשרה מכניסה מאוד בתחום הטכנולוגיה. ההישגים שלו היו הוכחה, כך הוא טען, לכוח הרצון הנעלה שלו ולכישרונותיו יוצאי הדופן. אנשים שלא הצליחו להגיע לרמת ההצלחה שלו היו ראויים לגנאי, והוא סיפק גינויים כאלה בכמויות נדיבות.

מנקודת מבט דטרמיניסטית, עמדתו של יוּ אינה ניתנת להצדקה, כמובן. ואכן, חלק מן האנשים בעלי ההישגים הגדולים ביותר בהיסטוריה, שאולי ניתן לסלוח להם על ההתענגות הנרקיסיסטית שלהם בהישגיהם, הבינו את התפקיד הזכיר שהם מילאו בהצלחתם שלהם. בראיון משנת 1929 לעיתון The Saturday Evening Post, אלברט איינשטיין אמר: ״הקריירה שלי נקבעה ללא ספק מראש, לא על ידי רצוני שלי אלא על ידי מגוון גורמים שעליהם אין לי שליטה... איני זוקף דבר לזכות עצמי״.

תפישת עולם כזו מספקת בלם רב עוצמה לגאווה ויהירות. על ידי בחינה של המושגים הללו במהלך הטיפול, יוּ נותר עם משהו יקר ערך בהרבה מהתפעלות עצמית: תחושה של הכרת תודה. בתפישת עולם דטרמיניסטית, כל דבר טוב שקורה מעורר תחושה של הודיה – כאילו הוא מתנה פלאית שמוענקת לכם, במקום שכר שהרווחתם.

המאמצים והבחירות שלכם הם אירועים שלא ניתן לייחס בסופו של דבר לרצונכם החופשי, ולכן לא הגיוני לזקוף אותם לזכות עצמכם. לכן דטרמיניזם יכול לספק גם סטירה מצלצלת על לחי הפריבילגיה

באופן טבעי, אין בכך כדי להמעיט בערכם של מאמצים וקבלת החלטות מיודעות. הפעולות הללו ממשיכות להגדיל את הסיכוי של הגשמת המטרות ועיצוב חייכם כרצונכם. אולם, פירוש הדבר הוא שהמאמצים והבחירות שלכם הם אירועים שלא ניתן לייחס בסופו של דבר לרצונכם החופשי, ולכן לא הגיוני לזקוף אותם לזכות עצמכם.

דטרמיניזם יכול על כן לספק גם סטירה מצלצלת על לחי הפריבילגיה. ההבנה שמעמדכם בחברה אינו דבר שהרווחתם בכוחות עצמכם וגם לא דבר שמגיע לכם, אלא פשוט הוענק לכם על ידי היקום, פירושו לחשוב את רעד הנוף המוסרי תחת רגליכם. איזו הצדקה מוסרית יש, אם כך, לפריבילגיה שניתנת למעטים, ואינה נחלקת עם הרוב?

אלברט איינשטיין שנה לפני פרסום תורת היחסות, 1904. לימים יאמר "אינני זוקף דבר לזכות עצמי". תצלום: ויקיפדיה

אמפתיה רבה יותר כלפי אחרים

תוצר לוואי מספק אחד של הגישה הדטרמיניסטית, הוא תחושה עמוקה יותר של אמפתיה. אם טרחתם לבחון את הסיבות להתנהגותו של אדם, אתם עשויים ללמוד אגב כך הרבה מאוד על אודותיו

תפישה דטרמיניסטית של התנהגות אנושית היא תפישה מדעית, משום שהיא מנסה להבין תופעה מתוך הסיבות שהובילו אליה. תוצר לוואי מספק אחד של גישה זו, הוא תחושה עמוקה יותר של אמפתיה. אם טרחתם לבחון את הסיבות להתנהגותו של אדם, אתם עשויים ללמוד אגב כך הרבה מאוד על אודותיו.

פרספקטיבה כזו עזרה לנערה שטופלה אצלנו. ג׳ן, שהוריה עשו ככל יכולתם, ובכלל זה שליחתה לטיפול, כדי לגרום לה להפסיק לעשן מריחואנה עם חבריה. בעיני ג׳ן, הוריה היו פשוט עוכרי שמחות שאינם מבינים צעירים. בטיפול, חיפשנו את שורשי הדאגות של הוריה, כולל החינוך הקפדני והדחף הטבעי להגן על הצאצאים, שהורים אנושיים חולקים עם מרבית היונקים. ג׳ן אמנם עדיין לא הסכימה עם איסוריהם של הוריה, אבל היא הבינה שאלה מייצגים מעשה של אהבה, והדבר אפשר לה לפתוח דיאלוג פרודוקטיבי יותר עמם.

ההבנה הסיבתית של פעולותיהם של בני אדם עוזרת גם לאזן את ההטיה הקוגניטיבית הידועה בשם ״טעות הייחוס הבסיסית״ – נטייה להעריך הערכת יתר את המידה שבה התנהגותם של אחרים נובעת ממי שהם (למשל: ״הוא פשוט אדם מרושע״) ולהתעלם מתפקידם של גורמי ההקשר (למשל, הוא חש נעלב בגלל הערות שמישהו אחר העיר). תפישה דטרמיניסטית של התנהגות מעודדת אותנו להפגין כלפי כל בני האדם מידה של הבנה שלרוב אנו שומרים לעצמנו בלבד.

רצון חופשי מציב אותנו בנפרד מאחרים, בהנחה שכולנו ישויות נפרדות, שאנו מסוגלים לקבוע בעצמנו את גורלנו ואיננו כפופים לחוקים הרגילים של היקום

רצון חופשי, לעומת זאת, מציב אותנו בנפרד מאחרים, בהנחה שכולנו ישויות נפרדות, שאנו מסוגלים לקבוע בעצמנו את גורלנו ואיננו כפופים לחוקים הרגילים של היקום. אם אתם נפרדים באופן כזה משאר העולם, נראה שאפשר להסיק מכך שאתם יכולים לתמרן את העולם בלי שייגרם לכם נזק. אתם אפילו עשויים להאמין ברצון חופשי כבמין מרכיב סודי באידיאולוגיה של אינדיבידואליזם שמצדיקה ניצול של עולם הטבע, ושל אנשים אחרים.

נדרש אומץ אינטלקטואלי מסוים כדי להשלים, במקום זאת, עם הדטרמיניזם ועם תפישת העולם שלפיה ישנה מורכבות סיבתית. אבל הדבר גם מציע הבטחה אדירה: ראייה ברורה של מקומכם ביקום, חופש מכעס, גאווה, אשמה ובושה מיותרים, ואמפתיה עמוקה יותר לבני האדם וקשייהם. דטרמיניזם גם עשוי לעודד אותנו לראות את חיינו ואת האינטרסים שלו כקשורים באופן שאינו ניתן להתרה לאלה של אחרים – לגרום פחות נזק ולהועיל יותר.

פרנסיס מרסון (Merson) הוא פסיכולוג קליני, מנהל המרכז הפסיכולוגי של פריז ומרצה אורח באוניברסיטה של אמסטרדם ובאוניברסיטה של סידני. תחום מחקרו העיקרי הוא השפעתן של עמדות פילוסופיות על שגשוג נפשי. הוא מרצה ומגיש פודקאסט על מוזיקה קלאסית.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: החיים: גלגלי שיניים ומנגנון קבוע? תצלום: טים מוסהולדר, unsplash.com

Photo by Tim Mossholder on Unsplash