למה הצפון נמצא למעלה במפה?

המפות שלנו מכוונות תמיד לצפון, אבל למה בעצם? התבוננות במפות עתיקות ממקומות שונים בעולם מראה שזה לא תמיד היה כך.
בימי הביניים רוב המפות האירופאיות כוונו דווקא מזרחה. זהו הכיוון החשוב גם בתמונת העולם היהודית (קדם), ואילו מצפון, כידוע, תפתח הרעה. גם השורש של המילה orientation הוא orient, המזרח, ומצביע על חשיבותו של הכיוון הזה בניווט בעולם הקדום, ולא במפתיע – זה הכיוון שבו זורחת השמש, וקל יחסית לזהותו. מפות מצריות קדומות בחרו להציג את הדרום למעלה. כך עשו גם הסינים, וחלק מהקרטוגרפים הערבים. במאה הקודמת עשה זאת גם סטוארט מקארתור האוסטרלי, שהתרעם על השרירותיות שבשלה הוצבה אוסטרליה אי שם למטה; בהיותו בן שתים עשרה בלבד, צייר את המפה שלו, "מפת העולם המתוקנת האוניברסאלית של מקארתור". המפה הזו מכוונת דרומה, ואוסטרליה מקבלת בה את מקומה הראוי.

אז מה גרם לנו להתקבע על הצפון, ומתי? הדעה המקובלת תולה באימפריה הבריטית את האשם להעדפת נקודת המבט הצפונית – במפת העולם כפי שאנו מכירים אותה בריטניה נמצאת במרכז, ויתר חלקי העולם ממוקמים ביחס אליה. כידוע, המושגים "המערב", "המזרח התיכון" ו"המזרח הרחוק" מקורם בפרספקטיבה הזו. אולם הפעם הבריטים ככל הנראה אינם אשמים, כי מפות עם אוריינטציה צפונית היו קיימות עוד הרבה לפניהם. ייתכן כי האדם שהן חבות לו את הפופולאריות שלהן הוא האסטרונום תלמי, שחי במאה השנייה לספירה באלכסנדריה שבמצרים. התורה האסטרונומית שיצר מיקמה את כדור הארץ במרכז היקום וציירה מערכת מורכבת של מעגלים שהסבירה את תנועתם. הדגם שלו אמנם היה שגוי, אך הוא עבד לא רע בתור מודל חיזוי והוחלף על-ידי המודל ההליוצנטרי רק במאה ה-16. תלמי פיתח גם שיטה למיפוי העולם שכללה קווי אורך ורוחב במבנה שתי וערב על צורה מעוגלת ששיקפה את צורתו של כדור הארץ. הקרטוגרפים הראשונים שיצרו מפות גדולות של העולם כולו התבססו על תמונת העולם שלו. והוא, אם נניח שכתבי היד של הגיאוגרפיה שלו שבידנו (מן המאה ה-14 בלבד) נאמנים למקור, שם את הצפון למעלה.

בנוסף, בתקופה שקדמה לעידן התגליות האירופאי, במאות ה-14 וה-15, חלה השתכללות בתחום המיפוי. המפות הללו שימשו את יורדי הים שהפליגו בנתיבי המסחר בעזרת טכנולוגיה שאימצו לא מזמן, המצפן. הצפון לא דווקא היה בחלק העליון של המפות הללו, אך בכולן הוא סומן בבירור באמצעות שושנת הרוחות. למרות שמו העברי הרומז להעדפה לכיוון אחד, מצפנים יכולים להצביע דרומה בדיוק כשם שהם יכולים להצביע צפונה – המחט המגנטית שלהם מסתנכרנת לשדה המגנטי של כדור הארץ, ויכולה להתייחס לכל אחד מן הקטבים. נראה שהיכרותם של האירופאים עם כוכב הצפון וההרגל לנווט לפיו הביאו אותם לכוון גם את המצפן לצפון, כמעין כוכב צפון מלאכותי, ומאז ועד היום כולנו מביטים צפונה.

מקורות:

בלוג הקרטוגרפיה שסקר את הנושא: The Afternoon Map