האם קבוצת כדורגל או כדורסל היא יצור ממין זכר או שמא היא נקבה? פעם, בעיתונות העברית, היה מקובל להתייחס לקבוצות ספורט בלשון זכר: "הפועל תל אביב זכה בגביע" ו"מכבי חיפה ניצח במשחק הקובע". לאחר מכן נפוצה התייחסות בלשון נקבה: "הפועל באר שבע הפסידה בשבת" ו"בית"ר הודחה מהמוקדמות". אין פה עניין של זהות מגדרית: הדברים נכונים לקבוצות גברים וגם לקבוצות נשים, למועדונים שיש בשמותיהם רכיב זכרי או נקבי, והדבר גם אינו קשור לכך ששמות של ערים בעברית זוכים על פי רוב להתייחסות נקבית.
ואם לא די בכך, במשך השנים, ובעיקר בלשון הדבוּרה, נעשה מקובל להתייחס לקבוצה בלשון רבים: "בית"ר צריכים להחליף מאמן", "בשבת הפועל משחקים על כל הקופה". כלומר, לא רק שעם הזמן, בעברית, השתנה המין של קבוצות ספורט, אלא שבהמשך גורלן היה גם לשנות את אופיין מיחיד לרבים. והדבר אינו שמור רק לקבוצות ספורט. גם יחידות צבאיות זוכות לא פעם להתייחסות בלשון רבים: "גולני כבשו את החרמון" היא צורה מקובלת לחלוטין. גם חברות מסחריות מסוימות מופיעות בהתייחסות בלשון רבים, מהסוג "בזק עושים עבודות בשכונה", והדבר נכון גם לגורמים רשמיים, כמו במשפט "מס הכנסה עיקלו לו את המכונית". אפשר לשער שכשאנו רואים את הקבוצה, את הגוף המוגדר, אך גם את היחידים המרכיבים אותו, יש לנו, כדוברי עברית, נטייה להתייחס לגוף בלשון רבים.
וכך קורה הפלא הלשוני: מזכר לנקבה, מיחיד לרבים, ואין לעניין שום הקשר פוליטי-מגדרי אופנתי או אחר, אלא הגמישות של השפה והתהליכים הפנימיים בה הם שמתבטאים.
השפה העברית החיה מאפשרת לראות קבוצה או ארגון, יחידה מוגדרת, ובה בעת להתייחס לאנשים הפועלים בשם הגוף הכולל ובמסגרתו, ולשקף את כפל המבט הזה באמצעי לשוני זמין ופשוט: השם נותר על כנו – "בזק", "גולני", "בית"ר" – ואילו הפעלים או התארים יכולים להיות ברבים, לרמוז שגוף או ארגון אמנם יכול להיות חסר פנים ולהחליף את הפועלים או המוציאים לפועל בשמו ומטעמו, אך תמיד מדובר בבני אדם: שחקני כדורגל, טכנאי טלפון, שחקניות כדורסל או חיילים קרביים. כלומר לא המין או המגדר קובע, לא מינו של שם העצם ולא המגדר המיוחס למייצגים אותו, אלא ההקשר ונקודת המבט של מה שמסופר לנו.
אילו גופים, קבוצות או ארגונים משוקפים כך בעברית? כדי לדעת זאת נצטרך לאסוף דוגמאות אמיתיות מכמות משמעותית של טקסטים בעברית. במבט ראשון נראה כי גודל הגוף המדובר וגם אופיו הם פרמטרים רלוונטיים. דומה שהגוף האמור צריך להיות מגובש ומוגדר, וגם לא גדול מאוד או קטן ביותר.
דבר מכל אלו לא נמצא בספרי הדקדוק, ובוודאי אין הדברים נלמדים בבית הספר. השפה מתפתחת בפי דובריה, ומתגבשות בה תופעות שאינן ממתינות לאישור משום אקדמיה או סטנדרט המוקנה ללומדים. ביום שתימצא דוגמה מהסוג "האקדמיה קבעו כלל חדש" נדע שהכוונה היא להאיר על אנשיה, וכשנקרא ש"אנגליה לקחה את הגביע" נדע שהכוונה להצלחה של שחקניה, יותר מאשר להצלחה של המדינה שהם מייצגים.
תגובות פייסבוק
3 תגובות על כמה עשו הפועל?
מרתק. המון דברים שלא חשבתי עליהם. תודה רבה על המדור החדש!
היי. יופי של סיפתח למדור "מילה"!
כמאמר חז"ל: "חיים ומוות ביד הלשון".
אז, נכון, טעויות דקדוקיות, תחביריות, גמישות וחרות לשונית (מסיבות כאלה ואחרות ולמטרות שונות) אינן הרי גורל, אך שפה (המילים שאנו משתמשות/ים בהן) יוצרת חשיבה, חשיבה מייצרת תפיסה שמייצרת התנהלות והתנהגות בכל תחום ובכל אינטראקציה בחיינו.
יש לשער שעוד הרבה הרבה הרבה מילים תכתבנה במדור החדש והמרתק הזה.
תודה רבה.
יתכן שהמעבר מיחיד לרבים בהתייחסות לאובייקט שכולל מספר מרכיבים כמו קבוצות ספורט קשור לחיקוי של השפה האנגלית שקורה בעברית ובהרבה שפות אחרות. ״ביתר ירושלים היא קבוצה טובה אבל היא צריכה להחליף את המאמן שלה״ באנגליתBeitar Jerusalem is a good soccer team but they should replace their coach
מאילוף נמרים ועד מרוצי מריצות
הוא היה יורד ים שחצה את העולם בספינה וספורטאי מצטיין שהתחרה במרוצי מריצות וגם ליצן בקרקס, הוא הופיע על במות מהוללות ואילף נמרים. כן, כמו שאומרים עליו, הוא חי חיים גדושים שהיו מספיקים גם לתריסר בני אדם. זהו בוב קרלייל, הגיבור הוויקטוריאני שששת פרקי הפודקאסט The Tiger Tamer who went to sea מוקדשים לו (כחלק מן הפודקאסט הוותיק History Extra). הסיפור הולך ומסתבך, ואגב כך עוסק בנושאים מרכזיים בחיי התרבות, בתפישות הפוליטיות ובמבנה החברה הוויקטוריאנית.
מחפשים אותו והוא מוצא אותנו
רוברט אלביןגם בעולם המודרני אלוהים קיים מאוד. משמעותה של הדת, מקומו של האל,...
X חצי שעה
מוסר בשפה של זרים
מיכל שליואם יציגו בפניכם דילמה מוסרית דחופה באנגלית במקום בעברית, האם תשובתכם תהיה...
X 2 דקות