מה לא מפנק

פעם היו מובילים רהיטים ומכשירי חשמל כבדים. באותם ימים היו גם מובילים חומרי בניין במשאיות ומכולות על סמי-טריילרים. הימים ההם לא פסו מן העולם, כמובן, וכל הדברים הללו עדיין קורים מדי יום, כשסחורות וחפצים גדולי ממדים ורבי משקל מועברים ממקום למקום באמצעות כלי רכב מתאימים. אלא שלאט-לאט, כמעט בלי שחשנו בכך, הופיעו בחיינו מיני הובלות חדשים.

"מוביל" כצורת בינוני, כלומר כפועל המתאר פעולה בהווה, נפוץ מאוד מזה עידן ועידנים. וכפי שקורה בעברית לעתים קרובות, צורת הבינוני הפועל זהה לצורה של שם עצם. כלומר "הטנדר מוביל את המקרר" מציג בפנינו את צורת הפועל "מוביל" ואילו "תיאמתי עם המוביל למחר בבוקר" מציג בפנינו את שם העצם "מוביל". עד כאן, כל ענייני ההובלה והמוביל קשורים להעברת דברים ממקום למקום, ללקיחת מנקודת מוצא ליעד. בהתאם, "הובלה" היא הפעולה הקשורה באותה העברה של דברים גדולים וכבדים.

אך החידוש שהתגנב לעברית העכשווית נוגע להובלה במובן אחר. הדרך הפשוטה להציג זאת היא להעמיד כאן את המקבילה האנגלית: to lead, מה שבעברית מכונה גם "להנהיג". הן כפועל בהווה והן כשם עצם, הצורה "מוביל" נעשתה נפוצה מאוד לציון ענייני הנהגה, עמידה בראש תנועה, פעולה ציבורית, מגמה וכדומה. כך יש לנו "הוא מוביל שינוי בארגון" שמובנו שהאדם המדובר עומד בראש תהליך המתרחש בארגון, או אולי הוא מי שיזם אותו או שהוא הבולט מבין אלו שתומכים בשינוי ועושים לטובתו. על מידת האחריות והנשיאה בנטל עמדתי ברשימה אחרת שעסקה ב"להוביל מהלך" ושימושים דומים, ואילו כאן אתמקד אכן ב"מובילים" החדשים שהפכו למטבע לשון מקובלת בעברית שלנו.

כאמור, באורח טבעי מבחינת הצורות העבריות העומדות לרשותנו, יש לנו כעת גם "מוביל" לא תחבורתי שקשור להנהגה. "מובילי מחאה" ו"מובילי דעת קהל" ממלאים את הארץ ואת אמצעי התקשורת, וישנן כמובן גם צורות נקבה בדמות "מובילות" של ארגונים, תנועות, תהליכים ומגמות. השימוש הזה ב"מוביל", כלומר בפועל "להוביל" על נטיותיו ונגזרותיו למיניהן נושא גוון משמעות של תנועה, איכות וֶקטורית שעולה בדמיוננו. אין מדובר בעניין סטטי וגם לא בעמידה בראש פירמידה ארגונית. כלומר, יש הבדל בין "מוביל" ו"מנהיג", בין "להוביל" ו"להנהיג".

אכן, באנגלית to lead והצורה הסמוכה השגורה leader, משמשים בשני המובנים, כלומר תופסים את השדות המאוכלסים בעברית המודרנית בצורות "להוביל" ו"להנהיג", "מובילה", "מוביל", "מנהיגה", "מנהיג" ועוד. ולא זאת בלבד, אלא ש-leader במובנים הנפוצים כיום בתרבות האמריקנית נדמה כבעל השפעה ברורה על הנהוג כיום בעברית. הארץ מלאה "מנהיגוּת חינוכית" ומרכזים ל"הכשרת מנהיגים", והסוכנות היהודית מטפחת "מנהיגים צעירים" ועוד. ובכלל, דומה שמה שמפריד בין אדם והיותו מנהיג הוא תהליך פורמלי למחצה של הכשרה, שבוודאי מסתיימת בהענקת תעודה המעידה כי הוכשר להיות מנהיג. האירוניה אינה מקרית: למדנו מן ההיסטוריה שמנהיג הוא אדם שנולד לכך, או שתכונותיו המולדות אפילו מתגלות ברגעים קריטיים, לעתים באורח שמפתיע אפילו את האדם עצמו.

לעומת זאת, איש אינו אומר שאדם מסוים נולד להיות "מוביל" במובן הנפשי-ארגוני-חברתי-תהליכי. אדם יכול אפילו להיות ממונה "להוביל" עניין מסוים במסגרת ארגונית או חברתית. על השאלה אם הוא היה (גם) מנהיג נוכל להשיב כשנתבונן בפעולתו, ולא פעם רק לאחר מעשה.

כך נראה שבעברית העכשווית נוצר או שוּמר פער בין "מוביל" ו"מנהיג", ושהיבוא הסיטוני של leader ו-to lead מאמריקה סויג על ידי הדוברים והדוברות במקומותינו. "מנהיג" מיוחד בכל זאת לעמדה הפוליטית הבכירה, או למובן העתיק, מימי התרבות הקלאסית ומן הזמנים שבהם אלכסנדר מוקדון עמד בעצמו בראש חייליו והסתער בגוף חשוף על חומותיהן של ערים בפרס ובהודו. הנה לכם מנהיג, ובוודאי לא מוביל. המובילים בצבאו הסתפקו בהעברת מזון, ציוד וכלי נשק. כלומר, מנהיג, דמות כריזמטית הסוחפת אחריה המונים וגם עומדת בראשם בהתמודדויות קריטיות, הוא עניין מסתורי, כנראה טבעי, כזה שעולה מעומק הפסיכולוגיה האנושית. לעומת זאת, מוביל הוא עניין נסיבתי ומזדמן יותר, ככל הנראה מוגבל יחסית, אפילו עם קורטוב של צניעות בכל הנוגע לקשירת כתרים וליפוף של זרי דפנה.

ומי יודע, אולי גם יבואו ימים של ענווה מסוימת והשימוש ב"להנהיג" ו"מנהיג" יצטמצם אכן לדרמות הגדולות ולעניינים המכריעים, ואפילו אנשי חינוך ודומיהם יחזרו לממדים מציאותיים ויהיו לנו מובילים בתחום. מנהיגים, הרי זה ידוע באורח חד, הם עניין נדיר, מופעים מיוחדים ברגעים של משבר וצורך קיצוני.