מרגיש לי

אדם ניצב מול דבר שקורה, עובדה שמוצגת בפניו, מול צורך להגיב, והוא אומר "מרגיש לי ש...".

מה הוא אומר בכך, למעשה? לכאורה, "מרגיש לי" הוא הבעה של רגש, של תחושה. יש בעברית לא מעט ביטויים במבנה הזה: "חם לי", "קר לי", "נעים לי" והיסטורית גם נוצרו בעברית, ממבנה דומה, צורות מהסוג של "סבורני", "תמהני" ורבות אחרות. כלומר, מדובר בהבעה שמדווחת על מצבו של הדובר, על המתרחש אצלו רגשית, תחושתית.

אלא ש"מרגיש לי" בעברית של ימינו ממלא תפקיד מורכב יותר, ואפילו בעייתי. ראשית, "מרגיש לי" אינו זהה ל"אני מרגיש". ה"לי" מסמן התייחסות לתחום האישי, לספירה האינטימית של הדובר. כפי שחטיפים ודברי מתיקה מסוימים זכו לשמות עם סיומת "-לי", כדי להביע את הקרבה שלהם להנאה החושית הבסיסית – "ביסלי", "כיפלי" ואחרים – כך "מרגיש לי" ממקד את האמירה בדובר, בפנימיות שהיא רק שלו, בתחום האינטימי שלו שאין איש מורשה לחדור אליו או לערער על מה שנובע מתוכו. ופה מתחילה להתגלות הבעיה.

"מרגיש לי" משמש לא פעם במקום "אני חושב" או "אני סבור" או "הגעתי למסקנה", והוא חלק מהמגמה התרבותית שבה יש לרגש מעמד עליון על המחשבה, על הידע, על העובדות, על הראיות ועל הנימוקים שאפשר לדון בהם. כך קורה ש"מרגיש לי" הוא מעין אס בחפיסת הקלפים של השיח המקובל כיום. נוכח מידע, מסקנה מוכחת או קביעה מגורם בעל ידע, יש רישיון לדוברים להתבצר מאחורי "מרגיש לי ש...", לערער על הנאמר ולעשות זאת ללא הידרשות לעובדות.

כי עובדות, לאחרונה, אינן זוכות לפופולריות שהייתה להן פעם. המנהג האמריקני לומר "I feel" בהקשרים רבים שבהם נהגו לומר פעם "I think" הוא תופעה מקבילה, ואין לשלול את האפשרות שהיא אחד השורשים שהניבו את "מרגיש לי". באנגלית האמריקנית נמצא שאפילו מי שמדברים בשם ממשלת ארצות הברית, רשויות הבריאות הלאומיות וסמכויות התחום המדעי ירשו לעצמם ברגיל לומר שהממשלה או הקהילה המדעית "feels". אין מדובר רק בדרך עדינה להציג את העובדות או את המסקנות המבוססות, אלא בשותפות בתהליך עקבי של קעקוע הסמכות, מקור הסמכות והאמת.

ב"מרגיש לי" יש גם ממד של התחמקות, הימנעות ובריחה מאחריות. "אני חושב" מציב את הדוברים בעמדה שדורשת נימוקים, אולי אפילו הוכחות, בוודאי הצגת ראיות ומהלכים שהובילו למסקנה. "מרגיש לי" יכול להישלף בכול עת, ואינו גובה כל מחיר אישי. אלא ש"מרגיש לי" עלול גם לגבות מחיר חברתי, שכן הוא מכרסם בחילופי הדעות, בלך ושוב של הנימוקים וההשתכנעות בעקבותיהם, ואף בלגיטימיות החיונית של האפשרות והנכונות לשנות את דעתנו. האינטואיציות שלנו, הרגשות שלנו, התגובה הראשונית שלנו – כולם חשובים, אך "מרגיש לי" מייצג השתלטות שלהם על השכל הישר, על חשבון האחריות של הפרט והחוסן החברתי.

מילה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

9 תגובות על מרגיש לי

02
אורלי ניצן

ל-יורם מלצר - תודה רבה.
1. לגבי ה-"מרגיש לי.." - לחלוטין. כל מילה!
2. ולגבי רשומת הפתיחה ל"אלכסון" של השבוע : "ה-זמן" - כנ"ל. קרי - כל מילה!
אז - סוף-שבוע טוב ונעים ומהנה.

03
חן

מקבל את דברי הכותב, אבל קיימת בחיינו התבטאות מכעיסה יותר: "זה מרגיש". (כתוב בבקשה מאמר גם על "זה", מר מלצר). זה מרגיש - מי זה ה"זה" שמרגיש? זה אפילו לא אני, זה ה"זה" שמרגיש, אני סתם מהאו"ם.

04
רון

ואולי: מרגיש לי אומר משהו כמו מכאיב לי או מגביל אותי או משניא לי (דבר מסויים). זה בניין הפעיל (אותי, את הדובר). הדבר גורם לי להרגיש. לא כמו מרגש אותי אלא עושה אותי מרגיש. זה כמו מלמיד אותי = גורם לי לדעת.

05
עינת

מצויו! מאמר פשוט מדויק מאוד.
לקח לי כמה שנים להתרגל לניסוח המוזר הזה. It feels like זה מרגיש כמו….
למה הכוונה בדיוק? אסוציאציה? אינטואיציה?
יש עוד כמה תופעות מן השנים האחרונות שמעצבנות אותי:)

06
סמדר זאבי

בס"ד
לא מזמן נכנסה שיטה בשם NLP
המזמנת תרפיה באמצעות
מודל אפרת(אירוע, פירוש, רגש, תגובה).
במהלך הטיפול ניתן להשתמש גם ברגש כאקט חיוני להסיר יזמים ואמונות קדומות.
מרגיש לי, כי המאמר שלך מטוייב לעניין.

תודה - מאמר מעניין. בעיני השפה היא שיקוף מסויים של תהליכים מעניינים שקורים בחברה המודרנית: שמירה על ריחוק, הפחד להיפגע - בין היתר על ידי אי הבעת הרגשות האמיתיים, הימנעות מלקחת אחריות או מחוייבות כבדה מדי, קידוש הפוליטיקלי קורקט, הפחד מאינטימיות.

08
גילה

מוגזם בעיני
מרגיש לי יכול לשמש כהתחמקות כמובן
אבל זהו מנגנון הגנה שזכות כל איש ואישה להשתמש בו כששואלים לדעתם וכשהם אינם מעוניינים להעמיד את עצמם לדין בגלל המחשבות שלהן, שהן פרטיות ואישיות ושאנו לא מחוייבים ומחוייבות לתת עליהן דין וחשבון.
מעבר לכך מרגיש לי מסמל גם דעה או דבר שבאמת נובע מתוך.תחושה ואינטואיציה ושאין לו הלך מחשבה רציונאלי מאחוריו. ולמרות זו עדיין יש לו לגיטימיות להתקיים.
בנוסף מה שכתבת על כל שזה הופך את הדבר לאישי מונע ממנו לפגוע בדברים מוחלטים כי הוא מוכרז כדבר אישי ולא כעובדה אובייקטיבית.

יתכן והתפתחות השפה גן מעידה על התפתחות השקפת עולמינו והבנתינו כבני אדם שכל אחד ואחת חווים עולם שונה עם ערכים שונים ואמיתות שונות ושאנו לא זקוקים למסגרת מוגדרת של עובדות על מנת לדבר ולהתנהל יחד.

09
כרמוש רינה

אני תמיד שואלת את עצמי מיהו האדם העומד מאחורי המשפטים שנדלקים מהר והופכים שגורים בקרב ציבור גדול? מיהו הממציא?

"חבל"ז" "חבל על הזמן"
עפתי על זה
כאילו
סטורי - למה באנגלית?
ועוד הרבה שלא צצים כרגע במוחי.

יורם, מרגיש לי שיש לך תשובה.
חוץ מזה שהניתוח שלך מרתק.