של מי האליטות האלה?

האליטות מעוררות לא מעט תהיות. אין הכוונה כאן לעניינים פוליטיים או חברתיים, אלא בעיקר לשאלות לשוניות הנוגעות לשפות אירופיות ובעקבותיהן גם לעברית.

מהי אליטה? המונח elite, שנמצא בווריאציות קלות בשפות הרומאניות והגרמאניות, מקורו בפועל הלטיני eligere, שמשמעותו "לבחור". הצורה elite על גרסאותיה השונות היא פרטיציפ, מה שנקרא בעברית "בינוני", כלומר צורה שיכולה לשמש כתואר וכשם עצם והמערבת את הפעולה ותוצאתה גם יחד: פעולת הבחירה, שבעקבותיה מישהו או משהו הוא "נבחר" או "מובחר". והנה הבעיה צצה מולנו מיד. מצד אחד, elite מציין אדם או קבוצה שנבחרו מתוך הקשר רחב יותר. יתכן שהם נבחרו מתוקף הישגיהם או תכונותיהם המוכחות למעשה, ויתכן שהם נבחרו על ידי הגורל, למשל אם מדובר באנשים שנולדו למעמד מסוים או לקבוצה שמסומנת חברתית כעדיפה. מצד אחר, elite מציין את הטובים ביותר בהקשר מסוים. מוכרות לנו elite units בצבא. אני מציין את המונח באנגלית כפי שיכולתי לציין אותו בשפות אירופיות אחרות, ולא בעברית ומיד יובהר מדוע: בעברית יחידות כאלה מכונות כבר מזמן "יחידות מובחרות". השפה העברית אכן משקפת את הכפילות שעלתה כאן: בידול איכותי לעומת הגדרה מראש של דבר מסוים או אנשים מסוימים כטובים יותר, "עדיפים" וכדומה. המובחר ביותר הוא הטוב ביותר, בין אם מדובר בענבים מובחרים בסוף הקיץ או בחיילים וחיילות מובחרים ביחידה מיוחדת שזקוקה לאנשים בעלי תכונות נדירות ומרשימות במיוחד.

השאלה החוץ לשונית המכרעת היא כמובן מי בוחר ובעיניו של מי דבר או אדם "מובחרים" וראויים להיחשב "אליטה". ברור שאנשים וקבוצות בחברה מגדירות את עצמן כך במסגרת החיכוכים הפנימיים ומאבקי הכוח והשליטה בחברה. בנוסף לכך, יש מי שמגדיר קבוצה מסוימת כ"אליטה" ואף נשמעים קולות רבים המדברים על "אליטות", כלומר על קבוצות אחדות, שיש ביניהן מידה זאת או אחרת של חפיפה, שכל אחת מהן בנפרד "מובחרת" או "נבחרת" מטעם עצמה או מטעם המוסכמות של החברה.

ואם לא די בכך, הרי שהעברית זימנה לנו תסבוכות נוספות.

המונח "אליטה" בעברית מנותק ממקורותיו הלועזיים ואין בו תחושה של בחירה, היבחרות, מובחרות או נבחרוּת. כך קל היה לתת לו להפוך לתווית כללית, כמעט סתמית, עד למצבו היום כשהוא מוטח כשם גנאי בפי מי שחשים מקופחים או בכל אופן לא שייכים למה שהן לדעתם "אליטות". וכל הסבך הזה מנותק משאלת האיכות, המיון של מי שמצטיינים בתחום מסוים או הבחירה בקבוצה קטנה כדי לבצע משימה מורכבת. כל אלו מטופלים בעברית על ידי השורש "ב.ח.ר.", ללא קשר ל"אליטה". זו מצדה, אותה "אליטה" מיובאת, נותרת כמעט מבודדת בלקסיקון העברית, פרט לקרובי משפחה ספורים כמו "אליטיסט" ו"אליטיזם". בכל אופן, שורש "א.ל.ט." לא נוצר בעברית המודרנית.

אלא שהצלילים של "אליטה" חופפים למעשה לחלוטין ל"עילית", מונח שהוא שם עצם וגם תואר בעברית, מבוסס ומשמש כך מזה שנים רבות. יחידות עילית, אופנת עילית וכדומה מופיעים ללא הרף בדיבור ובכתיבה בעברית בימינו. ואין לבלבל בין "עילית" ובין התואר שצורתו כעין סיומת, "-על" – שראוי לדיון נפרד ומשמש ב"גיבורי-על", "תותח-על" וצורות דומות רבות, בדומה ל-super הלועזי, ובהבדלים מסוימים.

בכך לא מסתיים הסיבוך. בשולי הדברים, בכל זאת, קיימת המילה העברית "עידית". המילה, שמקורה ככל הנראה ערבי, מציינת אדמה משובחת, אדמה שהיא הטובה ביותר וגם סחורה משובחת, המשובחת ביותר. "עידית" מתעודת בתלמוד וגם בספרות העברית החדשה, אך היא נדירה יחסית בימינו, ומן הדיבור היא נעלמה ככל הנראה כמעט כליל. אין לדעת אם הדמיון הצלילי בין "עידית" סייע לקדם את "עילית", שמצדה התקדמה יפה בשל הדמיון הצלילי שלה ל-elite. הדבר אפשרי וכדאי להעמיד השערה ולבדוק אותה, אך יקשה להוכיח אמפירית שכך אכן קרה. בכל זאת, יש טעם להזכיר שלשונות פועלות גם כך, מעכלות לקרביהן מילים זרות בסיוע דמיון צלילי או אחר למילים קיימות, כך שנמצא מקום לכולן, או שאחת המילים הוותיקות נדחקת ומודחת והחדשה תופסת את רוב השטח או את כולו.

זה לא מה שקרה בעברית. elite אמנם תקעה שורשים באדמה העברית והנביטה מילים נוספות, אך נותרה בודדה בשטח, מושלכת ומוטחת בפי כלף כאילו הביאה איתה מטען של גנאי מאירופה, בעוד למטיחים מן הסתם אין מושג מנין באה ומה הסיפור שלה.