מכשילי הרפואה

תערובת של טענות מופרכות ומוגזמות, אי-הבנה וצביעות מניעה את ההתנגדות לשימוש בבעלי חיים במחקר הרפואי ובפיתוח תרופות. האם יש סיכוי לשיח רציונלי, שגם יקטין את סבלם של בעלי החיים?
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

האג'נדה שמקדמות האגודות המתנגדות לניסויים בבעלי חיים (הפועלות בארץ ובעולם) היא בעלת משמעות הרסנית בכל הקשור להתקדמות המדע הבסיסי והביו-רפואי. ראו למשל את  גילויי הדעת של בכירים במוסדות החינוך בישראל ובעולם. האגודות הללו מצליחות להגיע להישגים כלשהם משום שהן מציגות בצורה פופוליסטית נתונים חלקיים או שגויים, משכנעות את הציבור בטיעונים שאינם מבוססים על עובדות ונתונים ומתארות מצב שאינו משקף את המציאות, בעזרת שלל טיעונים המעוררים הזדהות רגשית תוך התעלמות, חוסר ידע, או העלמה מכוונת של נתונים חשובים. יכולתן של אגודות כאלה לסחוף חלקים מהציבור נובעת מכך שהאמת מורכבת והבנתה דורשת ידע שהוא מעבר לסיסמאות פשוטות. בנוסף, מדענים מגלים חוסר מוטיבציה להגיב לאמירות שהן בבירור מופרכות בבסיסן.

מבחינה מספרית, חיות המעבדה מהוות 0.35% ממספר החיות שמגודלות ומומתות על ידי בני אדם, בעיקר בתעשיית המזון  – האחראית למותם של 99.15% מבעלי החיים המנוצלים על ידי בני אדם

הסברים נרחבים יחסית בנוגע למשמעות המחקר בחיות ניתן למצוא ניתן למצוא ברשת (לדוגמא: כאן) ולכן אספק מידע בסיסי ביותר שנחוץ להבנה ראשונית של הנושא.

שימוש בבעלי חיים במחקר הביולוגי

מחקר בחיות מאפשר השגת ידע רלוונטי בנוגע למנגנונים בסיסיים, כמו אלו ששולטים בחלוקת תאים, מבקרים את התנאים פיזיולוגיים בגוף (למשל: רמת סוכר, לחץ דם), ומאפשרים תגובה להפרעות חיצוניות (למשל: החלמה מפציעה או זיהום). ברמה הביולוגית העקרונית, כל התהליכים הללו מבוקרים ומתבצעים בצורה כמעט זהה בחיות שונות, וככל שהחיות קרובות מבחינה אבולוציונית, ההבדלים קטנים יותר. כך למשל, הבנת המנגנונים המבקרים חלוקת תאים, נדידת תאים או יצירת גרורות סרטניות בעכבר, מאפשרת הבנה עקרונית של התהליכים המקבילים באדם ובבעלי חיים נוספים. מידע זה רלבנטי, למשל, לצורך מציאת חומרים הפוגעים בצורה סלקטיבית בתאים מתחלקים, מגבילים יצירת גרורות או משפיעים על יכולת תאים לחיות בסביבות שונות – חומרים שעשויים לפעול נגד תאים סרטניים. במקרים ספורים שבהם מתגלים הבדלים בין יצורים, להבדל עצמו ולהבנת הבסיס שממנו הוא נובע ישנו ערך מעשי רב. לדוגמא: מדוע חיות אחדות (דג) מסוגלות לתקן נזק שנגרם לרקמת שריר, בעוד שהתקף לב באדם לא ילווה בתהליך של התחדשות השריר הפגוע ובריפוי הנזק? מחקר בסיסי בנושאים כאלו מאפשר הגדרה של הבדלים בין מערכות ומקדם פיתוח פיתרונות שיאפשרו תיקון נזקים.

דגי זברה, Danio rerio

דגי זברה (Danio rerio), נפוצים כחיות מעבדה למחקר גנטי-רפואי. תצלום: תיירי מריסאל

במקרים של חקר יצירה של גרורות, הקשר לרפואה ברור, פשוט להבנה ומעורר פחות התנגדות. במקרים אחרים, הידע הבסיסי שנרכש בעזרת ניסויים משמש להבנת מערכות ביולוגיות. כל פריצות הדרך הרפואיות נשענות על מידע שהתקבל מתחום המדע הבסיסי, גם אם בתחילת המחקר לא ניתן היה לצפות את השימוש שייעשה בידע שנרכש. הדבר דומה, למשל, ליציאה למסעות חקר של אזורים שטרם מופו, או לניתוח גופה – מסעות חקר שלא היה ידוע מראש אם וכיצד הידע שהושג בזכותם יביא תועלת בעתיד. המחקר הבסיסי המודרני עושה, בין היתר, שימוש בבעלי חיים שבהם נחקרים תהליכים בסיסיים מורכבים ביותר בסביבה הרלוונטית ביותר, בתוך הגוף החי.

מבחינה מספרית, חיות המעבדה מהוות 0.35% ממספר החיות שמגודלות ומומתות על ידי בני אדם, בעיקר בתעשיית המזון  – האחראית למותם של 99.15% מבעלי החיים המנוצלים על ידי בני אדם (על פי הנתונים בגרמניה), והחלק היחסי של חיות המעבדה עוד קטן בהרבה אם כוללים בחישוב בעלי חיים שניצודים בים. באירופה נאסרו ניסויים על בעלי חיים לצורך תעשיית הקוסמטיקה. במחקר הבסיסי העכבר הוא חיית המעבדה הנפוצה ביותר, ובנוסף נעשה שימוש במספרים נמוכים יותר של בעלי חיים כמו  דגים, חזירי ים, חולדות וארנבות, בעוד שמספר הקופים (ולא מדובר ב״קופי אדם״) נמוך ממאית האחוז ממספר החיות משמשות בתעשיית המזון.

בעיני רבים, חשיבות המחקר הביולוגי היא בפיתוח תרופות, ולכן אסביר את התהליך שבסופו מרשם ובית מרקחת.

שלב המחקר הבסיסי וחשיבותו

תהליכים ביולוגים שנלמדים במחקר בסיסי שעוסק בתהליכים כלליים מסתברים כמעט תמיד כרלבנטיים למחלות, כיוון שהם כמעט תמיד בעלי משמעות קלינית. כך, הידע שמתקבל במחקר הבסיסי מאפשר ״הגדרת מטרות״ לטיפול – לרוב מדובר במספר קטן של חלבונים מתוך אלפי אפשרויות. למשל: ההבנה המפורטת של תהליך התרבות נגיפים מהמשפחה הרחבה של נגיף האיידס (רטרו-וירוסים) הושגה הודות למחקר בסיסי שהחל לפני יותר מחמישים שנים. כשפרצה מגפת האיידס, הנגיף שאחראי לה התגלה והוגדר הודות לידע שמקורו במחקר בסיסי. בחברות שבהן לא מתקיים מחקר מדעי מודרני, הסברות לגבי מקור המחלה נעו בין כישוף לעונש על יחסים הומוסקסואליים. במחקר בסיסי מודרני, שהוביל ברבות הימים לפיתוח תרופות שמאפשרות לנשאי נגיף האיידס לחיות חיים מלאים, נעשה שימוש בחיות מסוגים שונים, כולל קופים שרגישים לנגיף דומה ביותר. מבחינת מנגנון ההתרבות ודרך גרימת הנזק למערכת החיסון, הנגיף שתוקף בני אדם זהה לזה שפוגע בחיות שונות, כולל בקופים מסוג מקוק רזוס. המחקר הבסיסי בתחומים שונים הוא שאפשר הבנה של מנגנוני ההדבקה וההתרבות של וירוסים, לדוגמא. שלב זה מאפשר הגדרה של מטרות ספציפיות, חלבונים שחשובים להתרבות הנגיף במקרה של וירוס האיידס, או זיהוי חלבונים שחשובים להתרבות תאי סרטן ויצירת גרורות, במקרים של מחקר שמתמקד בהבנת חלוקה או נדידה של תאים.

איידס, HIV, היום הבינלאומי למאבק באיידס

היום הבינלאומי למאבק באיידס. תצלום: Jacinta Lluch Valero

שלב סריקת החומרים ואופטימיזציה

בשלב הבא, תוך הסתמכות על המחקר הבסיסי, מתמקד המאמץ בעיכוב או בהפעלה של חלבונים שהוגדרו כבעלי חשיבות לתהליך הרלוונטי למחלה.  לצורך זה משתמשים על פי רוב בתרביות תאים (טכניקה שמחייבת שימוש נרחב בתוצרי דם של חיות, בעיקר של פרות), לסריקה של מיליוני חומרים ותרכובות שיתקשרו למטרה שהוגדרה במחקר הבסיסי. מתוך מיליוני החומרים שנבדקים, נבחר מספר קטן של חומרים שעוברים תהליך אופטימיזציה כימית תוך שימוש בדימוי ממוחשב, לצורך יצור חומרים דומים אך יעילים וספציפיים יותר. לאחר ניסויים נוספים, בשיטות שונות שפותחו לאחרונה תוך שימוש בחיות (כמו איברים שגודלו בתרבית, שכאמור תלויים לחלוטין בשימוש מסיבי בתוצרים מהחי), מספר קטן של חומרים (פחות מעשרה לכל למטרה) ייבדק בשלבי הפיתוח הבאים.

שלב הניסויים הפרה-קליניים בחיות

החומרים שפותחו בשלב הקודם יבדקו בחיות כמו עכברים וחולדות ומתוכם יבחן מספר מצומצם יותר של חומרים, תוך שימוש בחיות הקרובות יותר לאדם (במובנים מסוימים) כמו ארנבות וקופים. בדיקת התרופה הפוטנציאלית על בעלי חיים מאפשרת, למשל, לשלול רעילות שנובעת מפגיעה או השפעה על איברים ומערכות שלא כנגדם כוונה התרופה, ולספק מידע ראשוני לגבי יעילות התרופה במערכת המורכבת שהיא הגוף החי. לאחר קבלת בסיס מדעי להמשך פיתוח התרופה, החוק מאפשר מעבר לניסויים באדם.

שלב הניסויים הקליניים באדם ושיקולי היצור

לאחר בדיקת יעילות התרופה על בני אדם, יגיעו כעשרה אחוזים מהחומרים ליצור. העובדה שאחוז גבוה כל כך מהתרופות הפוטנציאליות מגיעות ליצור מהווה עדות לאיכות וליעילות הסינון – הסיכוי שמתוך עשרה חומרים שנבחרו אקראית ללא סינון דומה, אחד יהיה פעיל נגד מחלה מסוימת הוא אפסי. בשלב הסופי נדחים חלק מהחומרים, משיקולים כלכליים של מחיר יצור ותחרות עם מוצרים קיימים, זכויות יוצרים ועוד, וכן בגלל בעיות יעילות או תופעות לוואי, שמתגלות רק בשלב הניסויים באדם (העכבר לא התלונן על בחילה). האישור לשווק חומר כתרופה ניתן אך ורק לאחר שבניסויים קליניים מוכחת בצורה מובהקת  פעילות חיובית בהשוואה לחומר שאינו פעיל.

בנוסף להעשרת הידע האנושי, סדר הפעולות הזה הביא לפיתוחן של עשרות אלפי תרופות, שמשפרות את איכות החיים ואורכם עבור רוב האנושות. כל התרופות בהן נעשה שימוש כיום (למשל תרופות לטיפול בסרטן, איידס, טרשת נפוצה, סיסטיק פיברוזיס ועוד) לא היו קיימות ללא מידע בסיסי וניסויים פרה-קליניים בחיות. הטיפולים המודרניים שמאפשרים ריפוי, דיכוי המחלה או הארכת חיים פותחו הודות למסלול שתואר, מסלול המקובל במדינות המפותחות. אלה תרופות שיעילותן הוכחה, בניגוד לתפילות ולרפואה ״אלטרנטיבית״, שיעילותן מעולם לא הוכחה. כיוון שלא קיים מסלול מעשי אחר לפיתוח תרופות, ולמרות המוטיבציה העסקית להוזיל את התהליך, הוא נשאר ארוך ויקר, ותובע השקעה של מיליארדי דולרים בפיתוח כל תרופה.

עכבר מעבדה

עכבר מעבדה. Image Courtesy: Rama, Licensed under the Creative Commons Attribution-Share Alike 2.0 France | Wikimedia Commons

האגודות למניעת ניסויים בבעלי חיים מעוניינות להביא להפסקה מוחלטת של שימוש בחיות בניסויים, בהתבסס על טיעונים מוסריים שלפיהם דין עכבר כדין אדם. כדי לשכנע את הציבור, שמסיבות ברורות מעוניין בפיתוח תרופות וטיפולים, הן מפיצות מידע שלפיו קיימות אלטרנטיבות ופיתרונות אחרים שיאפשרו את התקדמות המדע והרפואה, ללא פגיעה בבעלי חיים. יותר מכך, האגודות אף מפיצות ״מידע״ שלפיו השימוש בחיות במחקר ביו-רפואי לא רק שאינו מקדם את המחקר, אלא אף מעכב פיתוח תרופות.

ללא עשר התרופות שפיתוחן כלל שימוש בחיות, לא הייתה מתקבלת גם תרופה אחת שניתן היה לבדוק בניסויים קליניים בבני אדם

כדי להחליט על דרך פעולה שמשקללת טיעונים מוסריים עם שיקולים של טובת האדם, על החברה לדון בנושא מתוך מידע (שאת חלקו סיפקתי כאן), ולהבין מה מהות ה״אלטרנטיבות״ וה״פיתרונות האחרים״. מספר האמירות המוטעות והמטעות שהאגודות מספקות לצורך קידום מטרתן גדול ולכן (משיקולי אורך המאמר) אציג מספר טענות מייצגות ואדון בתוקפן.

ראשית, האגודות מנסות לשכנע תוך הצגת נתונים סטטיסטים בצורה מעוותת, תוך ערוב נושאים שאינם קשורים. למשל, אחת הטענות הנפוצות היא שכיוון שרק אחת מכל עשר תרופות שמקורן בניסויים בחיות מאושרת לאחר מבחנים קליניים בבני אדם, השימוש בחיות אינו מנבא את ההצלחה בבני אדם. את הסיבות לכך שרק אחת מעשר תרופות כאלה מגיעות למדף ציינתי קודם. למעשה, ללא עשר התרופות שמציע המסלול שתואר, אותו מסלול שנעשה בו שימוש בחיות, לא הייתה מתקבלת גם תרופה אחת שניתן היה לבדוק בניסויים קליניים בבני אדם, ולכן פיתוח תרופות כלל לא היה אפשרי. התרכובות שמגיעות לניסויים קליניים משקפות בחירה מתוך מיליוני אפשרויות שכוונו נגד מטרות ספורות, שהוגדרו מתוך מאות אלפי מטרות אפשריות (מספר החלבונים השונים בגוף, למשל). כך שרמת הצלחה של 10% בשלב הניסויים הקליניים בבני האדם משקפת שלילה של מיליארדי תרכובות שאינן פעילות.

קבוצה אחרת של טיעונים מוטעים מסתמכת על מקרים נדירים ביותר ויוצאים מן הכלל, בהם מסתבר, לאחר שנים של שימוש, שלתרופה כלשהי (מתוך עשרות אלפי תרופות שונות) ישנן תופעות לוואי על אף שהיא עברה את מסלול הבדיקות. זה קורה, זה נדיר (למשל, בתרופה 'ויוקס'), אך מה ניתן להסיק ממקרים אלו? האגודות מציגות את הכישלונות הנדירים כהוכחה לכך שהניסויים בבעלי חיים אינם מנבאים בטיחות שימוש בתרופה בבני אדם. למעשה, כפי שתיארתי, בסוף מסלול הניסויים שמוביל לאישור תרופה לצריכה כללית מבוצעים שלושה שלבים של ניסויים בבני אדם. אם אכן מאושרות תרופות שגורמות לנזק, הבעיה נעוצה בתכנון הניסויים בשלבים האחרונים הללו, כתוצאה מטעות או הסתרה בזדון של נתונים, ואינה מעידה על איכות המסלול בו מעורבים ניסויים בחיות. השלב האחרון בפיתוח (שלב 4 בניסויים הקליניים) כולל מעקב ארוך טווח אחר תופעות לוואי בקרב אנשים שמשתמשים בתרופה לאחר אישורה. בשלב זה, באחוז קטן מהמקרים, מתגלות תופעות לוואי שלא התגלו בבדיקות המוקדמות שנערכו בבני אדם.

בשלב זה אין למדע עדיין דרך להתקדם מבלי לבצע חלק מהניסויים על בעלי חיים

לפי קבוצה אחרת של טיעונים קיימת קנוניה של שימוש בחיות אף שקיימות ״אלטרנטיבות״. המדען, בגרסה זו, מוצג כשמרן שמסרב להשתמש בטכנולוגיות ובשיטות חדשות. למי שלא למד ביולוגיה בצורה רצינית, המונחים ״תרביות תאים״, ״תרביות רקמה״, ״ תרביות איברים״, ״מחקר במבחנה״ נשמעים כמו חלופה נהדרת לשימוש בבעלי חיים – אין פגיעה בחיות, זה זול וזה פותר הכול. במקרה זה, מדובר בחצאי שקרים במספר מישורים. ראשית, את הטכנולוגיות הללו לא פיתחו האגודות המתנגדות לניסויים בבעלי חיים. אלה טכנולוגיות שאותן פיתחו המדענים השמרנים, תוך פריצות דרך משמעותיות שמאפשרות לבצע חלק מהניסויים מחוץ לגוף החיה. לצורך פיתוח השיטות החדישות הללו נערכו ניסויים בעשרות אלפי עכברים ולאחר שפותחו, השימוש המעשי בהן דורש, למשל, כמויות גדולות של תוצרי דם של פרות. מדובר בדם שנלקח באופן רציף מפרה, או לחלופין, נלקח מעגלים במהלך השחיטה. כך שגם ב"אלטרנטיבות" ישנו שימוש מסיבי בבעלי חיים. שיטות אלו אכן מספקות מידע מעניין שקשה להשיג בדרכים אחרות, אבל הן בשום אופן לא מייתרות את הצורך לבדוק פעילות של תרופה בשלב כלשהו על גוף חי, על חיה שלמה, על מורכבותה – הקשר בין רקמות ואיברים שונים, פעילות מוטורית, ביצוע משימות שונות וכו׳.

פרה

פרה: חוליה הכרחית במחקר, במדע, ברפואה ובבריאות. תצלום: מרקו אקרפלט.

חשוב לציין כי מדענים דווקא מחפשים דרכים שלא להשתמש בבעלי חיים בניסויים שלהם. לאו דווקא מסיבות של זכויות בעלי החיים, אלא גם מטעמים מדעיים טהורים – תוצרים מבעלי חיים נבדלים אלה מאלה מאוד ומקשים על שחזור תוצאות המחקרים. אלא שבשלב זה אין למדע עדיין דרך להתקדם מבלי לבצע חלק מהניסויים על בעלי חיים.

סוג אחר של טענות נסמך על דעתם של אחרים שאמורים ״להכיר את המערכת מבפנים״ ולגלות את האמת. במקרה זה, מדובר באנשים שלרוב אינם מעורבים בפעילות מדעית רלוונטית שמאפשרת להם להבין את התהליך. למשל, רופאים או אנשים שנפלטו מהתעשייה הביוטכנולוגית ומתבטאים נגד ניסויים בחיות. אם נניח שאכן יש לרופאים הבנה שמאפשרת להם לערער על התהליך הקיים, מדוע נסתמך על קומץ מהם ולא נברר מה רופאים המיודעים בתהליך חושבים באמת? כך או כך, אף כי רופאים ממלאים תפקיד חשוב במערכת הבריאות, תפקידם העיקרי אינו קשור לפיתוח תרופות ולכן הם אינם מהווים סמכות מקצועית בעניין יותר מכל בעל מקצוע אחר.

לו היו אלטרנטיבות לשימוש בחיות במחקר ביו-רפואי, המוטיבציה הכלכלית הייתה מביאה ליישומן

לעתים נעשה שימוש בציטוטים סלקטיביים ובהוצאת דברים מהקשרם. למשל, החוקר פרופסור עידו שגב מהאוניברסיטה העברית, שחקר תאי עצב בעמוד השדרה של החתול וקשרים עצביים במוח החולדה, במסגרת המאמץ להבנת פעילות המוח, מצא הבדלים כמותיים בין תאי עצב אנושיים ועכבריים. הידיעה מהו תא עצב, היכולת לדעת מה למדוד ואיך לפרש ממצאים שמקורם ברקמה אנושית, תלויות לגמרי בהבנה שהושגה ומתפתחת במחקר העושה שימוש בעכברים וחיות אחרות. ההבדלים הכמותיים בין חיות יכולים למשל להסביר חלק מההבדלים בין חשיבה של עכבר ואדם, ואינם מבטלים את התרומה ההכרחית של העכבר בעבר ובעתיד. במקרה זה, אף כי פרופ׳ שגב אמר ש״עם כל הכבוד לחיה המדהימה והחשובה עבורנו (העכבר), היא בכל זאת שונה מאד מאיתנו״ ו״לעיתים יש תרופות שמצליחות על עכברים ולא על בני אדם״, הכותרת המטעה שניתנה  לכתבה והמצוטטת על ידי האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים היא ״למה הניסויים בבעלי חיים לא יעילים? לחוקר ישראלי יש את התשובה״.

חוסר היושר של חברי האגודות נגד ניסויים בבעלי חיים מתבטא בצורה ברורה בכך שרבים מהם, וגם בני משפחותיהם, משתמשים בתרופות שהושגו בצורה שתיארתי, ובכך מממנים ביודעין פעילות עתידית דומה של חברות התרופות. הטענה שלהם ש״אין משהו אחר״ או ש״החיות שבהן נעשה שימוש כבר מתו״ שקולה להטפה לצמחונות תוך אכילת סטייק כי ״הפרה כבר מתה״.

תעשיית המזון, מחאה, עוף, תרנגולות, נאגט

מחאת "I am not a nugget", נגד שימוש בתרנגולות בתעשיית המזון. תצלום:Thomas Cizauskas

אנחנו לא חייבים לנהל אורח חיים שמנצל ומענה בעלי חיים, ולא כולנו חייבים לאכול בשר

לו היו אלטרנטיבות לשימוש בחיות במחקר ביו-רפואי, המוטיבציה הכלכלית הייתה מביאה ליישומן – למשל, אחזקת עכבר אחד בתנאי מעבדה עולה כ-60 דולר בשנה, לאחר בניית הבניין והמתקן היקרים בו הוא וחבריו משוכנים. בניגוד לתאוריות הקונספירציה שמפיצות האגודות, אין לאף גורם במערכת מוטיבציה להתעקש על השימוש היקר בחיות ניסוי, אלא שכרגע אין תחליף לחיות במחקר הבסיסי ובמחקר הפרה-קליני.

על המדענים חלה חובה להסביר לציבור הרחב את מהות המחקר וחשיבותו ולא להתעלם מהביקורת, אפילו אם אין בה הרבה אמת ויושר. יש להתאמץ ו״לפתוח את המעבדה״ ככל האפשר, תוך שמירה על בטיחות המבקרים והחיות. כך, ההחלטות שאמורות להתקבל על ידי הציבור בנושא יהיו מגובות בידע ולא ינבעו מהצגה פופוליסטית של קוף ממקור לא ידוע, שמככב בכרזות של האגודות האלו כבר עשרות שנים.

כמעט כל פעילות אנושית גוררת פגיעה בבעלי חיים. בניית כבישים, מלונות ובתים פוגעת בבעלי חיים על ידי הרס וחלוקה של בתי גידול. הזיהום התעשייתי גורם לתהליכים גלובליים שפוגעים בהמוני חיות וכך גם השימוש בחיות כמקור מזון. מספר החיות המשמשות במחקר המדעי, שכרגע מחייב שימוש בבעלי חיים, אפסי לעומת אלה שנגרם להן סבל ומוות בפעילויות אנושיות אחרות, ואולי כדאי שנתמקד במציאת אלטרנטיבות לאלה: אנחנו לא חייבים לנהל אורח חיים שמנצל ומענה בעלי חיים, ולא כולנו חייבים לאכול בשר. נדמה שההתנגדות הקולנית דווקא לניסויים בבעלי חיים המובילים לפיתוח תרופות חיוניות המטיבות עם האנושות, התנגדות העולה בעצמתה על ההתנגדות לתעשיית המזון, נובעת מכך שלמדענים אין מוטיבציה כספית לענות לטענות המוטחות בהם, ואין להם משאבים כלכליים ויחסי ציבור כמו של תעשיית הבשר. כדאי לנו מאוד לחשוב על שינויים באורח החיים האנושי, כך שנפגע הרבה פחות בחיות. אבל לעת עתה, כשאנחנו מפתחים תרופות, אין לנו ברירה אלא לערוך ניסויים בבעלי חיים.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

פרופ׳ ארז רז הוא ראש המכון לביולוגיה של התא, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מונסטרמונסטר, גרמניה.

תמונה ראשית: "תרופות", תצלום: מיכל גרוסיצקי, unsplash.com

Michał Grosicki

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי ארז רז.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

26 תגובות על מכשילי הרפואה

02
מאור

במלה אחת: רצח. חיה אחת, האדם, מחליטה שמותר לה להרוג חיות אחרות כי היא מסוגלת, כי היא חזקה. זה כל הסיפור. וברור שהיא עושה את זה כדי להתחזק, לשלוט עוד, עם עוד רצח ועוד רצח. רצח לאוכל, רצח לתרופות, צריך או לא צריך, זה רצח.
לפרה אין פריבילגיה כזאת. רק להיות קורבן של חיה אחרת, שתעשה הכל כדי לשרוד.

03
אלי

גם מי שיקבל את הטענה שיש לניסויים בבעלי-חיים חשיבות לאיכות חיינו, בפרט מול האחוז הנמוך של הרג יחסית לתעשיית המזון - יתקשה להצדיק שימוש בבעלי חיים למטרות הפוכות כגון חמרי נפץ והרג ונכויות.

    04
    ארז רז

    אלי,
    בין אם אתה מסכים לכך שמחקר מדעי בסיסי ומחקר קליני מחייב שימוש בחיות, ובין אם לא השתכנעת, חשוב לא לקשור בין הפעולות האלו לבין מעשים שאינם קשורות למדע.
    בדיקת רעילות/רגישות למוצרי קוסמטיקה [פעילות אסורה לפחות במערב אירופה], או בדיקת חומרי נפץ על בעלי חיים אינן פעילויות מדעיות.

05
Ran Keren

It is a weird that an insider tries to write as an objective observer. This piece only addresses the inaccurate information provided by animal rights activists but what about the inaccurate information provided by scientists? For example: how many experiments are done in the name of "Basic science" are completely unnecessary, make no sense and make contribution and should have never get a permission to use animals? how many experiments could be replaced by other methods or simply done for purposes other than basic science, like cosmetic?s
being close to this I know how so many scientists bend the rules and how many experiments are wrongly approved despite being unjustified in using animals. Once you set the system going, very few remain sensitive to the animals and think twice before using animals. Do you think that scientists do their work for humanity? for finding new medications? to save the world? think again, most do this for career, ego and prestige and the ideological tone of this piece is highly misleading.

    06
    ארז רז

    Ran,
    I will try to provide answers to the specific points you raised within your text-

    “It is a weird that an insider tries to write as an objective observer. “

    The "insider" has information that you may lack and if you believe it is incorrect, or if you believe there are logical flaws in the arguments, you can raise them. Discrediting a view because a person is an "insider" is like saying for example that it is weird that a school principle or a parent believes a school needs an increase in budget / security / staff, since the person is "an insider". One should simply check the facts that the “insider” has and the argumentation and decide.

    “This piece only addresses the inaccurate information provided by animal rights activists but what about the inaccurate information provided by scientists? For example: how many experiments are done in the name of "Basic science" are completely unnecessary, make no sense and make contribution and should have never get a permission to use animals? “

    The results and knowledge basic science provide have a cultural value that I did not discuss (Value that the public should be more exposed to), as well as value at the biomedical level.
    As I mentioned in the article, you cannot develop medications without knowledge derived from basic science and you have no way of knowing a priori if a certain research direction will eventually be successful in contributing to an advance in biomedicine. For example, if you were asked if tens of millions of dollars should be invested over 30 years on studying how a practically non-pathogenic bacteria defends itself against a virus, you would probably say that there are much better things to do with that money. This “strange” research direction, followed by experiments in animals proved to provide an amazing tool for genome engineering that if properly used can improve things at many levels for many many people (e.g. http://www.cell.com/cell/pdf/S0092-8674(14)00604-7.pdf ).
    Obtaining funding for conducting research is very competitive, such that even investigations that “make sense” are not funded due to limited resources.

    “how many experiments could be replaced by other methods or simply done for purposes other than basic science, like cosmetics”

    As I mentioned, alternatives (that also consume animal products) are widely used. For certain research directions and applications, the alternatives scientists developed are superior and cheaper and if equivalent in providing results, according to the law should be used instead of animals (the 3R concept, http://www.understandinganimalresearch.org.uk/how/three-rs/ ). Cosmetics in the sense of “being more beautiful” is not a topic you conduct academic or biomedical research on in the west.

    “being close to this I know how so many scientists bend the rules and how many experiments are wrongly approved despite being unjustified in using animals. Once you set the system going, very few remain sensitive to the animals and think twice before using animals. “

    As I mentioned, the public should be more aware of the reason and the benefit of the research done using animals. This knowledge should be translated into rules that should be enforced. If people (scientists / truck drivers / doctors) “bend the rules”, they break the law and should be handled accordingly.

    “Do you think that scientists do their work for humanity? for finding new medications? to save the world? think again, most do this for career, ego and prestige and the ideological tone of this piece is highly misleading.”

    Most scientists are initially motivated by their wish to discover how things work. Whenever they find a relevant biomedical application, they are very happy if their findings are translated into/contribute to anything useful. Concerning career considerations, those people could have made more money and have a much more secure career path had they followed a different direction. Typically, it is only after about 10 years of studies to get a PhD degree, followed by 10 more years of work at higher levels that they know if they secured a permanent position in a very demanding job. Very few make it to the end.
    One way or the other, let’s say that you are perfectly correct and all of the scientist do what they do for reasons of ego and prestige. Does it mean we should not conduct animal-based research? Saying that, is equivalent to saying that most of the commercial plane pilots or medical doctors are doing what they do for ego and prestige reasons and that planes, airports and the biomedical industry pollute the planet (and thereby killing animals). Should we then stop flying planes or building hospitals, since the people who operate them are not doing what they do for ideological reasons? I do not see how the issue of the primary motivation of the scientist, has relevance for the question of if we should conduct animal experiments or not.'

    07
    Ran Keren

    Erez, I appreciate your detailed response,
    I'm not trying to say that it is categorically wrong and always unjustified using animals for experiments , however I believe that both sides - scientists and animal rights activists - are anchored so strongly in their positions that none see the other side well and unfortunately you are doing the same, therefore an insider and not objective. More importantly, your position prevents dealing with questions of boundaries. Would you think that killing 1 million mice and millions more animals in order to cure a certain disease is justified? Where would you put the line? what if this disease is very minor? what if 100 million animals will be needed, is this alright? and what if your pets will be needed for the experiment, would you give them away?
    If you were trying to make the case that we have a true problem here and we have to ask important moral questions I would agree, but you are doing the opposite and ask us to avoid asking questions and let you scientists work in peace.
    It is exactly because the vague idea that something good might come up in the course of any basic science research that provides an automatic stamp and an automatic approval for animal use. You ask us to give scientist credit and basically suppress a set of moral questions that must be asked. It is somewhat similar to eating meat; if you eat meat and you think it is tasty, healthy and important, please go ahead but don't tell us it is justified, moral and pretty.
    After all, experiments with animals are widely used and what you ask us is to be calm about it and not disturb you too much because all of the benefits it may carry in the future. My final point (to the general public) is do not be calm about it, be critical, and keep pressure on science to be more measured and careful and maybe this will also help to divert research to finding methods that prevent suffering for animals instead of harnessing them for the welfare of our own. (and speaking of our own, if I may add a side note. Such a poor sighted species we are that with all our science and advances, we still destroy the land, seas and atmosphere of the same planet we are living in a way that no one could inhibit this place 100 or 200 years from now
    are the the young people that science will cure and extend their lives will have a decent place to live, would they have enough food? Are we deserving and need this sort of science? I prefer you scientists put your heads together to make sure this planet actually have a future before you relentlessly seek ways to keep us alive for increasingly longer years)
    Ran

08
שירלי

חבל שאתה מציג רק את מה שנח לך להציג.
מה עם הניסויים בפסיכולוגיה? מחשמלים חיות כדי לראות תגובה לחוסר אונים, מרעיבים חיות כדי לראות מה קורה למושבת עכברים בתנאי דחק, מפרידים גורי קופים מאימותיהם כדי לבדוק האם כיצד הם יגיבו לחוסר במגע.
ומה עם הניסויים המיותרים של סטודנטים לפסיכולוגיה לתואר שני והניסויים בשיעורי ביולוגיה בתיכון שהיו מקובלים בעבר? הרי ברור שהם לא יהפכו לתרופות אחר כך.
ומה עם המדענים שמנסים לקדם השתלת ראש שלם ועורפים ראשים של קופים וכלבים בשביל זה בשעה שברור לכל עולם המדע שמדובר כרגע בפרקטיקה אקסטרימית שהרפואה עוד לא בשלה בשבילה.
המציאות ברורה - תמיד ימצאו מדענים שיבצעו פרקטיקות מיותרות וחסרות רחמים "בשם המדע". המדע עבר להשתמש בחלופות רק בגלל לחצים שהופעלו על המדענים. חייבים להמשיך עם הלחץ הזה.

    09
    ארז רז

    שירלי, קשה להשיב בלי לדעת לאילו ניסויים בדיוק את מתכוונת. אם תספקי מקורות, אפשר לנסות ולהסביר מה מטרתם.
    אם אכן תמצאי משהו כזה, יתכן שמדובר בניסויים שעוסקים במנגנוני חרדה / תקשורת. מניח שאין בסביבתך אנשים שסובלים ממחלות נפש, טראומה, אוטיזם וכו׳ ולכן את מתנגדת למחקר בנושא. זכותך. נסי לשכנע ואולי העכבר/ הקוף שיתכן שגורמים לו לחרדה לא ישמש בניסויים כאלו, והבנה עמוקה שתוביל לפתרון לא תושג.
    מה שמאוד חשוב הוא שכל האמירות שלך תהינה מגובות בעובדות, כך שלא יהיה ספק גורף במידע שאת מספקת. לדוגמא, מאיפה המידע על השתלות ראש? מאוד אשמח לשמוע.
    בקשר ל״חלופות״- כמי שמכיר את אלו שפיתחו טכנולוגיות כאלו תוך שימוש בעשרות אלפי עכברים, צר לי לאכזב אותך. המוטיבציה היתה ועודה יתרונות מסוימים של הטכנולוגיות האלו לצורך פתרון שאלות מסוימות. לו היה איזה לחץ אפקטיבי של אנשים כמוך, המשמעות שלו היתה האטה במציאת פתרונות ולא האצה. חברי האגודות נגד הניסויים מעולם לא הציעו שום הצעה קונקרטית וטכנולוגיות שמפותחות, מפותחות על ידי מדענים מסיבות של יתרונות בשליטה טובה יותר בתהליכים של התמיינות תאים למשל וצפיה בתהליכים האלו בתנאים משופרים (מחוץ לגוף).
    כפי שאמרתי, גם ב״חלופות״ האלו נעשה שימוש במוצרים שמקורם בחיות.

    10
    שירלי

    ** היות ולא ניתן לענות על תגובתו של ארז, הוספתי תגובה לתגובה המקורית שלי.

    ארז, תודה רבה על תגובתך. גם אם לא נשכנע שלב זה אחד את השני, לפחות יש כאן ניסיון כן להידברות, מה שכל כך חסר אצל מחייבי הניסויים שמסתגרים מאחורי חומות חשאיות.

    להלן המקורות לניסויים שפירטתי קודם:
    השתלות ראש:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Robert_J._White
    https://en.wikipedia.org/wiki/Head_transplant

    חשמול של חיות במחקר פסיכולוגי שטבע את המונח "חוסר אונים נרכש":
    https://en.wikipedia.org/wiki/Martin_Seligman
    https://en.wikipedia.org/wiki/Learned_helplessness

    ניסויים בקופי רזוס לבדיקת התגובה בחסך רגשי
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9C
    (יש גם המשכים קשים יותר לניסוי הזה, אבל לא מצאתי להם רפרנס בשעה מאוחרת זו - ניסויים שבהם אחרי שהקופיפים נאלצו להתקשר לאימהות הבד בלית ברירה, החוקרים פוצצו את אימהות הבד והגורים המבועתים פתחו תסמיני דיכאון ופוסט טראומה.)

    אל תבטל את המקורות בגלל ההסתמכות על ויקיפדיה.
    על כל הניסויים למדתי באוניברסיטה אצל מרצים בעלי תואר דוקטור ופרופסור וחיפוש בסיסי בגוגל סקולאר או בכל מאגר חיפוש רציני יניב בוודאי מקורות נוספים.

12
שחק

המאמר מטעה ומזלזל בתבונתם של הקוראים.

לדעתו של הכותב לא קיימות כלל אפשרויות חלופיות ("לו היו אלטרנטיבות לשימוש בחיות במחקר ביו-רפואי..", "אין לנו ברירה אלא לערוך ניסויים בבעלי חיים"), וכל הטיעונים נגד ניסויים בבעלי חיים נגועים בבורות ובהטייה מכוונת.

מזעזע לקרוא מאמר על "שימוש" בבעלי חיים תחת אצטלה מדעית בלי רמז של מודעות לכך שיש פה שאלה מוסרית.

שאלה אחת: מדוע בכותרת נקשר הדיון להקטנת סבלם של בעלי החיים כאשר במאמר אין לזה כל התייחסות?

    13
    אדם סביר

    אני דווקא הבנתי שהמאמר מדבר לא על סבל של חיה אחת אלא של כל החיות. ואם יהרגו פחות, יהיה פחות סבל. אם נחליט לפי סבל של חיה אחת, גם יתושים לא נמעך בתל אביב הלחה של אוגוסט - כי הסבל של היתוש יגבר על הסבל של החיה האנושית הנעקצת. קצת הגיון!

    14
    ארז רז

    שחק,
    כפי שאמר המגיב ״אדם סביר״, הכוונה ב״הקטנת הסבל״ היתה הקטנת הקף הניסויים. את החשיבות והכרח בביצוע הניסויים במסגרת המורכבת של הגוף כולו הזכרתי, וגם את התועלת והיתרונות של מה שנקרא ״חלופות״ (לרוב נכנסות לתמונה בנוסף לניסויים בחיות ותוך שימוש בהן).
    בקשר לשימוש במילה ״שימוש״- אף אחד לא שואל את העכבר אם הוא מוכן לתרום את גופו למדע ולכן האמת היא שפשוט עושים בו שימוש. חד וחלק. בחלק מהמקרים העכבר סובל ובניסויים אחרים לא, אבל סביר שלו היה נשאל, בהרבה מקרים היה מעדיף לשנות כמה דברים בחיים.
    במאמר לא התייחסתי לשאלה המוסרית, אלא סיפקתי מידע לגבי המשמעות / הסיבה לניסויים. השיקולים המוסריים של כל אדם או של החברה אמורים לקחת את המידע הזה בחשבון ולדעת שבטיעונים של האגודות שמטרתן הפסקה מוחלטת של ניסויים בחיות הרבה ״חורים״ בלשון המעטה.
    אם מעלים את הנושא המוסרי, בין כל הפעילויות שאנשים מבצעים, ניסויים בחיות נמצאים במקום לא רע. ההבדל הוא שבניגוד למאות יונקים ימיים שנחנקים כל יום תוך הסתבכות ברשתות דייגים, אלפי ציפורים ימיות שמתות כל יום עקב פסולת פלסטיק שחוסמת להם את דרכי העיכול וכו׳ ללא סיבה, לניסויים בחיות יש סיבה ואין תחליף (אם מעוניינים לקדם את הידע האנושי ואת הרפואה).
    כשאתה מגדל כלב (שאוכל בשר בצורה כל שהיא), בונה מוזיאון על קהילת נברנים, שותה קפה (בהרבה מקרים, קפה שגודל על שטח שהיה פעם יער), או מאריך את החיים של סבתא חנה, אתה פוגע בחיות וצריך להחליט אם זה מתאים לך. כשאתה מעדיף לעבור את הניתוח בהרדמה מלאה, דע שהרבה מאוד חיות תרמו את גופן לצורך פיתוח קוקטייל הכימיקלים בו נעשה שימוש, ועדיין תורמות לצורך הבנת התהליך והקטנת תופעות הלואי (אובדן זיכרון וכו׳).
    ציבור מיודע יכול להחליט שמוותרים על ניסויים מסוימים ולומר שללא קשר ל״יופי/חשיבות תרבותית״ של התוצאות, לחשיבות העכשווית ולסכנה שבהעדר הידע (לדוגמא, מחקר פרה קליני של איידס בעבר, או ידע שיאפשר פתרון של מגפה עתידית), לא גורמים סבל לחיות. המטרה של המאמר היא לספק מידע לגבי משמעות הנסיון הגורף להפסקת הניסויים בחיות, מידע שיש לקחת בחשבון כשמקבלים החלטות בעניין.

    15
    ארז אז

    שחק,
    לשתי האמירות הראשונות בתגובה שלך לא התייחסתי, כי לא ברור לי על מה הראשונה מתבססת (הזלזול) ומה הטענה הספציפית לגבי הדיוק בתאור ה״חלופות״.
    אשמח לענות אם יהיו יותר פרטים.

16
שחק

ארז,
תודה על התייחסותך, וכל הכבוד ותודה על העשייה והכתיבה שלך.
כל הטיעונים שהבאת במאמרך בשמם של המתנגדים לניסויים בבעלי חיים נשענים על טעויות עובדתיות או הטעיות מכוונות. אני חושב שיש טיעונים נוספים וטובים יותר מאלו שבחרת להציג.
נשמע שאתה בטוח שאין דרכים אחרות או טובות מאשר פיתוח של תרופות באמצעות ניסויים בבעלי חיים. לדעתי יש עוד כמה דברים שטרם גילינו בעולם, למשל, מה ההשפעה של הרפואה המערבית המודרנית על תוחלת ואיכות החיים האנושית בראי של חמש מאות שנה קדימה? מה ההשפעה על המערכת האקולוגית כולה (לדוגמה, הקרב האבוד מראש המתנהל בחזית האנטיביוטיקה) ועל הישרדות המין האנושי? מה הקשר בין מצב החברה האנושית כיום לגישה הריבונית והכוחנית שלנו כלפי החלש ובר השעבוד.
נראה לי שאכפת לך באמת ושאתה מדבר מתוך כנות ופתיחות לדיון. אך גם מעיניך נדמה כי נעלם הקשר בין אחריותנו המוסרית כלפי עצמנו, אחינו בני האדם, העולם בו נולדנו וכל החי והצומח אשר בו, לבין יכולתנו לכוון ולעשות למען טובתה ושגשוגה של האנושות.
העולם בו אנו חיים מתנהל על פי חוק הטבע Win-Win. אין אפשרות אחרת. לא ניתן באמת להתקדם או להרוויח אם זה על חשבונו של מישהו אחר. מה שאני מנסה להגיד זה שיש תקווה, לפחות, לאפשרות של התפתחות אנושית מתוך הבנה עמוקה שכולנו כלים שלובים.

    17
    ארז רז

    שחק,
    אז ככה- חברי האגודות האלו מתנגדים לניסויים בבעלי חיים באשר הם מסיבות מוסריות. לדעתם, העובדה שאתה או ההורה שלך תחלו בסרטן (נקווה שלא) אינה מצדיקה סבל של חיות. אין אפשרות להתווכח עם אמירה כזו. כל אחד עם המוסר שלו ואפשר לנסות להשפיע על ידי פניה אל הרגש וכו׳.
    הבעיה היא שעם כל הכבוד לעכברים, מישהו שמכיר אדם קרוב עם ציסטיק פיברוזיס, סכרת או סרטן, סביר שיעדיף את החבר / הורה על העכבר. מתוך הידיעה הזו, חברי האגודה מפיצים מידע שיקרי שישכנע אנשים שאינם מבינים שהניסויים אינם נחוצים, בכך להשליט את עמדה שלהם ולסכן אנשים לא מיודעים.
    בקשר לאמירה שסילפתי אמירות של המתנגדים לניסויים- הטיעונים שהם מעלים שאת חלקם ציטטתי במאמר נמצאים למשל ב-
    http://www.isav.org.il/faq
    את מה שכתבתי, קראתי או שמעתי מהפעילים הללו, כך שאין סילוף.
    אם אתה חושב שניסויים בחיות
    אינם מועילים לקידום הרפואה ויש לך טיעונים או עובדות ספציפיות, העלה אותן ונדון בהם. כל מה שמצאתי עד היום באתרים של האגודות הללו הוא שקרי, או אם נלך לקראתם נובע מחוסר ידע.
    שוב- ניתן לומר שלא נוגעים בשום חיה, בין אם זה יעזור לרפואה/לידע ובין אם לא. אפשר לומר שלמרות שיתכנו מגפות שישמידו 60% מהאוכלוסיה (מגפת הדבר לדוגמא) העכבר / הקוף חשובים יותר וכו׳.
    האמירה של המאמר פשוטה, והיא שללא ניסויים בחיות, המדע והרפואה לא היו איפה שהם היום וללא המשך הניסויים קידום הרפואה יואט עד עצירה מוחלטת.
    לא ברור לי איך קידום הרפואה תוך שימוש בעכברים יהפוך את החיים בעוד 500 שנים לגרועים יותר. דווקא במדינות בהן הרפואה מודרנית והמדע מתקדם רואים פחות זיהום, בגדול שמירה טובה יותר על זכויות החיות, פחות מלחמות וכו׳. לא רואה שיש סימנים שהרפואה או המדע פוגעים בסיכוי לחיים טובים בעוד 500 שנים. ספציפית לגבי האנטיביוטיקה, הקרב לא אבוד והמדע מפתח פתרונות חכמים יותר ויותר, ואתה יכול לקבל רעיונות מהמאמר (באנגלית) http://www.cell.com/cell/pdf/S0092-8674(14)00604-7.pdf
    . בעתיד תוכל ליצור אנשים עמידים להרבה מהמחלות (אם יערכו ניסויים בחיות קודם).
    לסיכום - אם יש לך טיעונים שנוגדים את התיזה של המאמר שניסויים בחיות מקדמים את הרפואה, בוא נדון בהם. אם אתה מכיר / מוכן להציע מסלולים לפיתוח תרופות שלא מערבים חיות, ספר עליהם ונדון בזה.
    ההחלטה המוסרית של אם עושים את זה או לא, צריכה לקחת בחשבון את העובדה המוצקה שהרפואה העכשווית והפיתוח שלה קשורים לניסויים בחיות.

    18
    שחק

    ארז,
    בעקבות ההתכתבות שלנו ברור לי יותר מה אני מנסה לומר לך בעצם, תודה!

    אני לחלוטין לא טוען שאתה מסלף או מטעה, אני כן טוען שכל הטיעונים שאתה מביא בשם מתנגדי החיסונים הם טיעונים חלשים - כאלה שאתה טוען שהם מטעים ומסלפים.

    מה שאני אומר זה שיש כאן טעם לפגם שצריך להדליק לך אור אדום: למעשה, לפי מיטב הבנתך, אין פה מקום לדיון אמיתי, או לפחות אתה מודה שלא קיים דיון כזה ולא יכול להתקיים, כי הצד השני נוקט אך ורק בטקטיקות שאינן רציונאליות.
    אם אין ולו קצהו של רעיון שאתה יכול להזדהות איתו בהבנתך את טיעוני הנגד לטענה שלך, הרי שאתה חוטא בדוגמטיות.

    בכבוד ובאהבה, ארז, זה באמת לא מטריד אותך שאתה לא מכיר שום טיעון באמת משכנע או רלוונטי כנגד ניסויים בבעלי חיים?

19
דבורה

כתבה חשובה ונקווה שרבים יחשפו לה. בעיקר חשוב ההסבר על חשיבות המחקר הבסיסי והתועלת שבו לפיתוח עתידי של תרופות. כדאי לציין גם שכל הניסויים בבעלי חיים (חולייתנים) חייבים לעבור דרך וועדה הבודקת את המחקר, בדגש על חלופות אפשריות, צמצום מספר בעלי החיים והפחתת הסבל.

20
ארז רז

שחק,
יש הרבה טיעונים נגד ניסויים בחיות שבפרוש אי אפשר לדחות על הסף. ניתן לשלול אותם לגמרי מסיבות מוסריות בלתי מתפשרות. ניתן לשלול את חלקם עקב רמת סבל גבוהה במיוחד לחיות. אולי ניתן לשלול ניסויים קליניים מאוד ספציפיים אם למשל מדובר בשימוש במאות אלפי עכברים על מנת לטפל בשלושה חולים שחולים במחלה נדירה ביותר (סתם דוגמא עקרונית) וכו׳.
לביצוע הניסויים מחיר מוסרי ומחיר כספי גבוה יחסית. החברה צריכה להחליט כמה מוסרית היא וכמה משאבים להשקיע בהתחשב בתועלת התרבותית והרפואית ובאלטרנטיבות לשימוש בכסף.
הטענה שלי היא שלניסויים האלו ערך רפואי רב, ושאם נדבר על המוסר, אפשר להעמיד את העכבר מול ילד חולה בסרטן למשל. אפשר לקבל כל החלטה, אבל לפי כל המידע האמיתי שקיים, המחיר של הפסקת הניסויים הוא הפסקת שיפור תרופות קיימות, הפסקת פיתוח תרופות בעתיד ואבדן הדרגתי של היכולת לעשות את זה עקב העלמות הדרגתית של הידע המעשי.
כפי שאמרתי, אם יש מידע אחר, אשמח לבחון אותו, אבל המידע שמפרסמות האגודות הללו כרגע מוטעה ומטעה. כפי שאני רואה את הדברים, האנשים הללו מאמינים במשהו די יפה ואז מחפשים בזכוכית מגדלת עובדות שתומכות בעמדה שלהם תוך התעלמות מהתמונה הכללית. כמו בכל מקצוע, יהיו עבריינים שיעבדו בניגוד לחוק, יתכן שראוי לשנות חוקים מסויימים ויתכן שאנשים מסויימים יטעו ויגרמו סבל מיותר לחיות. זה נכון בכל תחום בחיים. בכל זאת, כפי שלא תבטל את קיום האמבולנסים עקב מקרה שאמבולנס דרס חתול, לא תבטל את הניסויים הבסיסיים והקלינים עקב מקרים יוצאי דופן. יתכן שאפשר לחיות עם פחות אמבולנסים או מדע ולהציל כמה חתולים או עכברים, אבל לומר שאין לאמבולנסים ולמדע ערך רלוונטי לרפואה זה ״קצת״ תלוש מהמציאות.

21
ארז רז

שירלי,
אז התשובה למידע שנתת ולתגובה המקורית יכולה להיות ארוכה מאוד, אז אנסה לקצר. אם הקיצור פוגע ברמת השכנוע / נשמע מתחמק, אשמח להרחיב.
כדי לחסוך זמן ולדבר על דברים אמיתיים, אני חושב שכדאי להתמקד בארועים מהעבר הקרוב ומהווה מתוך כוונה לשפר דברים בעתיד. הרבה מהדוגמאות שחברי האגודות האלו מספקים הן בנות 40-80 שנים. כל מיני סיפורים ישנים ויוצאי דופן שאמורים להחריד. הסיפור עם הראש ״התפרסם״ במה שנקרא במדע עיתון זבל (אפשר לראות לפי ה- impact factor). מין משהו שלא באמת עובר ביקורת, אימות וחזרה. לא נדע אם באמת היה ארוע כזה או לא, כי המעורבים מתים (אם קרה, התרחש ב 1970 כזה). הסיבה לשכוח מהדברים האלו היא שהתנאים כיום שונים בהרבה מאוד מישורים. למשל, שכפי שאמרתי בתגובות אחרות, בניגוד לעבר כיום קשה הרבה יותר לממן ניסויים. יש הרבה בקשות למענקי מחקר ואחוזי ההצלחה נעים בין 3-20% (תלוי במדינה, בסוג המענק ובתחום). כך, מבלי לקחת בחשבון את המישור האתי (שם המענק להחלפת ראש היה נפסל), ניסויים כאלו לא יקבלו מימון כי הם מפגרים בכל מיני מישורים. בין היתר, כפי שאמרת אין שמץ של סיכוי שנסוי כזה ״יצליח״, בפרט כי לא ברור מהי הצלחה (ויכול לפרט מה הבעיה עם זה). כפי שהניסוי מתואר לא לומדים ממנו כלום, בלי קשר לתוצאה. לכן, אם תנסי למצוא מישהו שערך כאלו ניסויים מאז שנת 1997 למשל, לא תמצאי.
עקרונית, יכול להיות גם כיום שמישהו יתפוס קוף ויעשה לו כל מיני דברים בלי אישור, כמו שנהג אוטובוס יכול לנהוג כשהוא שיכור ולהרוג כמה נוסעים. מקרים כאלו לא מורידים מחשיבות המדע ולא מעידים על חשיבות האוטובוסים.
לגבי ניסויים בהם לומדים על חרדה, שוב עדיף לבחון מה קורה בשנים האחרונות. מכל מיני סיבות ולאו דווקא אתיות הדברים שונים ואולי יראו אפילו חמורים יותר. ההבדל הוא שכיום יש בניסויים הגיון ואפשר ללמוד מהם משהו.
אז הכי טוב ללכת על חומר חדש ומהימן שראוי לעסוק בו, כי הוא רלוונטי לעכשיו ולעתיד.
בואי נקח לדוגמא ניסויים שנערכים בימים האלו כדי לנסות ולקדם ריפוי ויצירה מחדש של רקמת ריאות. בניסויים כאלו פוצעים ראות של עכברים. לאחר מכן, מתארים את תהליך ההתחדשות ומנסים להפוך אותו ליעיל יותר. בעבודה כזו מזהים תאי גזע אותם ניתן להרבות ולטפל בנזקים מסוגים שונים. המוטבציה למימון מחקר כזה היא הרצון לדעת איך זה עובד ולבסוף לפתח טיפולים לבעיות באדם שנובעות מסרטן ראות, סיסטיק פיברוזיס וכו.
כמו שכיום יש תשובה למלנומות מסוימות הודות לטיפול חיסוני שפיתוחו עלה בחייהם של עשרות אלפי עכברים, המחשבה היא שהמחקרים האלו (על הראות) יפתרו בעיות מסוימות בתחום הזה.
הגישה שלא פוגעים בחיות מעבדה היא יפה, ועקרונית אין אפשרות לשלול אותה. כל אחד עם המוסר שלו. אם עכבר שווה לילד עם לימפומה, אפשר להסיק שצריך להפסיק עם הניסויים שמכוונים לטיפול בבעיה. אני לא יכול להתווכח עם עמדה כזו ואין במידע שנתתי שום דבר רלוונטי להחלטה אם מקבלים את הגישה או לא. הדבר היחידי שניתן לדרוש הוא שמי שמטיף להפסקת הניסויים לא ישתמש בתרופות שהושגו בעזרת חיות ובכך לא יממן מחקר עתידי.
הבעיה היא כפי שציינתי במאמר, אחרת. מתוך הגישה המוסרית הלא מתפשרת יש נסיון לשכנע אחרים בצורה לא אחראית ושקרית שמסכנת אנשים שלא מחזיקים בעמדה המוסרית הזו. מתוך ידיעה שאם ישאלו אם עכבר שווה לאדם, רוב האנשים יבחרו בעצמם, בחבר, בהורה או באח, מספרים להם שהמחקר בכל מקרה לא יכול לעזור למי שחשוב להם.
המאמר מספר איך מקבלים תרופה. מי שלא מאמין בתהליך, שיעבוד אחרת ויהיה מאוד מאוד מאוד עשיר או ישתמש בתפילות/אבנים/הומיאופתיה. התהליך כיום הוא כל כך יקר שכל תחליף אמיתי יתקבל על ידי העולם העיסקי ויצליח.
אז לסיכום- אפשר לומר שמפסיקים עם זה, אבל צריך לדעת מה המחיר. תרופות אמיתיות שפותרות בעיות, דוחות בעיות או מקלות ברמת הסימפטומים, ב 99.9% מהמקרים התקבלו, בין היתר תוך גרימת סבל לחיות. אפשר להפסיק ואם זו ההחלטה המיודעת של הציבור, זה בסדר. כמי שמכיר את מה שהולך להיות (למשל, הפתרון למלנומה הוא התחלה לטיפול מוצלח בסרטן מסוגים אחרים), החלטה כזו תמנע כמה מהפכות רפואיות.

22
גל

״עם כל הכבוד לעכברים, מישהו שמכיר אדם קרוב עם ציסטיק פיברוזיס, סכרת או סרטן, סביר שיעדיף את החבר״-
ארז לשחק
עם כל הכבוד לבני אדם , מישהו שמכיר אדם קרוב עם מחלה , יעדיף את האדם הקרוב לו ,על אדם הלא קרוב לו. ויהיה מוכן שאיזשהו הודי רחוק, יתרום לו כליה (או לב אם אפשר). זו דמגוגיה , והמאמר הכמו מדעי , לוקה בה , ואינו מכבד לא רק חיות , אלא בני אדם חושבים גם.
אגב, מדוע לכתוב מישהו שמכיר וגו׳, ולא מישהו שחולה בסרטן/סכרת/ בעצמו? האם זה נשמע יותר טוב/מוסרי ,לדאוג לאחר? זו עוד סחטנות רגשית, שגם במאמר.
לקויות נוספות- #מהו_מוסר #הגיון_רגשי #לוגיקה #הקצנה

    23
    ארז רז

    מי שמכיר אדם קרוב, או את עצמו, סביר שיעדיף אותם על פני עכבר או אולי על פני אדם שהוא לא מכיר. רוב האנשים גם יעדיפו אדם שהם לא מכירים על פני עכבר.
    אפשר לטעון שזה לא מוסרי ולפעול בהתאם- להעביר 90% מהמשכורת לאנשים שלא מכירים בסומליה ולא לקנות סניקרס שיוצרו על ידי ילדים באינדונזיה, או לוותר על המדע הביורפואי ולא לפתח תרופות (ובלי לדבר על ערך במישורים אחרים).
    הנושא הוא שברגע שעושים את זה ההשלכות הן שלא נשאר כסף לטיול בדרום אמריקה (אם מוותרים על הכסף ונשארים רק עם מה שנחוץ לקיום פיזי), או מסתכנים במחלות / לא נהנים מפיתוח תרופות חדשות (אם מוותרים על ניסויים בחיות). הנושא של המאמר הוא המשמעות של הפסקת הניסויים בחיות.
    אפשר להיות מוסרי אבל כדי להיות ישר, אם העמדה היא שעכבר שווה לאדם יש להפסיק להשתמש בתרופות שהושגו בעזרת שימוש בחיות, ובכך לא לתמוך בתעשיה הזו. המידע שהמאמר מנסה לספק הוא שאין שום דרך לפתח תרופות אמיתיות מבלי לגרום סבל מסויים לחיות. הנקודה שניה / משנית היא שכמות הסבל שתופחת גדולה בסדרי גודל אם המאמץ ימוקד בתעשיית המזון, מניעת זיהום סביבתי וכו׳, פעילויות להן יש תחליפים / דרכי פעולה עדיפות.

24
גל

אנשים מעדיפים את עצמם... וזה אנושי.
לכן גם מדענים, שזה עיסוקם (ולא רק לשם קידום הרפואה), אינם יכולים לשפוט את עצמם. שיפוט עצמי זה אוקסימורון. מדענים אינם אמורים להיות מוסריים. הם יכולים להשתדל, בהתאם לרציונליזציות שלהם. אבל צריך שיהיה מי שמעליהם (ומעל החולים, שכמובן סוביקטיביים).
בעולם אידאלי , היה גוף שמורכב מפילוסופים, אנשי ה׳אגודות ההן׳, אנשי דת/מדע, וכו׳ שמנסח אופרטיבית מה מותר/אסור כמה ואיך.
אתה לא שמח לראות מאמר ׳ מכשילי האנושיות/מוסר׳ , על מדענים, נכון? לא היית רוצה, בין השאר, כי הוא יעלה כנראה, אך ורק את הנימוקים המשכנעים לצד שלו, נכון? והוא מביא אותם בחצאי אמיתות...אתה נכשל היכן שאנשי האגודות ההן נכשלים.

    25
    ארז רז

    אין בעובדה ששיפוט הוא עצמי ערך חיובי או שלילי יחסית לשיפוט חיצוני. אני ואולי גם אתה (את?) שופטים את עצמנו טוב ובצורה חמורה ומיודעת יותר משופט חיצוני מטומטם. יש כמובן גם מקרים הפוכים, כך שלחיצוני ולעצמי אין נגיעה אוטומאטית לגבי ערך השיפוט.
    מהות העשיה המדעית היא ביקורת ובכך הכוח של המדע- הביקורת מוחקת רעיונות שאין להם אחיזה במציאות חדשה שנוצרה הודות לממצאים חדשים, ובכך מביאה להבנה עמוקה יותר של הנושא. ה״תיקונים״ הם לעיתים חיצוניים כשהם נעשים על ידי מדענים אחרים ולעיתים עצמיים, כשחוקר מסוים מתקן ומעדכן את המסקנות שהוא עצמו הסיק בעבר.
    מאמר שיאמר על מדענים כמדענים שהם מכשילי המוסר וכו׳ יתקבל בחיוך ובברכה, ויהיה קל מאוד להפרכה. בקשר לכך, המדען נדרש להיות מוסרי כמו כל בעל מקצוע אחר או אדם מובטל. אם מישהו בונה תחנת רוח ליצור חשמל שתהרוג אלפי ציפורים, או חוקר לצורך קידום הרפואה והתרבות תוך הרג של אלפי עכברים, הוא צריך לשקול אם זה עולה בקנה אחד עם המוסר שלו ולפעול בהתאם.
    היכן שאתה נכשל הוא במקום שהאגודות האלו ״נכשלות״ (במרכאות, כי נראה לי שהם יודעים שהאמירות שלהן הן לא בדיוק האמת), הוא בהעברת הנושא למישורים לא רלוונטיים.
    הנושא של המאמר הוא משמעות המחקר הבסיסי והפרה קליני שנערך תוך גרימת סבל לחיות לגבי קידום הרפואה (אחד המישורים בהם מחקר ביולוגי תורם לאנושות). כמו שאמרתי, השאלה המוסרית של אם להרוג חיות או לא היא לא שאלה מדעית ושיחליט הציבור המיודע מה שיחליט. הנקודה היא שבדיון בנושא יש לקחת בחשבון שהדרך היחידה לפיתוח תרופות עוברת דרך חיות מעבדה. זו עובדה עליה אני מוכן להתווכח, אם תעלה אפשרות אחרת להשגת אותה מטרה וויכוח כזה יכול להיות מדעי. ה״אלטרנטיבות״ שמציעות האגודות פותחו אך ורק על ידי מדענים שמודעים למגבלות שלהן ולכן משתמשים גם בחיות בדרך לפיתוח תרופות.
    לסיכום- אין במאמר שום חצאי אמיתות ושום אמירה מוסרית, אלא תאור מדוייק של הדרך לפיתוח תרופות. המאמר טוען שחברי האגודות האלו במקרה הטוב לא מיודעים, ומפיצים מידע שקרי ומסוכן לגבי קידום הרפואה. מי שמכיר דרך אמיתית אחרת לפיתוח תרופות שיקדם אותה ויזכה לכבוד רב ביותר. מי שלא מכיר, צריך להחליט אם הוא מתנגד להרג חיות בכל מקרה. אם כן, שינסה לשכנע אחרים תוך הצגת התמונה הנכונה (שהדרך היחידה לפיתוח תרופות דורשת שימוש בחיות) וכדי להיות ישר עם עצמו לא ירכוש תרופות ובכך לא יתמוך בתעשיה שדורשת גרימת סבל לחיות (וישכנע חברים ובני משפחה כדי להגדיל את האפקט).

26
אלכסון הפוך

מה אתה מנסה להצדיק את הניסויים בבעלי החיים ?ולא אכפת לי שלא ימצאו תרופה לסרטן ומחלות אחרות , אפרופו מעניין באמת מאיפה כול המחלות האלה מגיעות מאכילת בשר מלכתחילה.
עדיף שבני אדם ימותו מאשר שהחיות המסכנות האלה יסבלו.