דמוקרטיה על מלא

על ייחודה של החוקה הגרמנית

החוקה הגרמנית נכתבה כתגובת נגד לעוולות הטוטליטריזם. אישורה בתאריך הסמלי 8.5.1949, ארבע שנים ליום הניצחון על גרמניה הנאצית, היווה רגע מכריע בתהליך הדה-נאציפיקציה, והתקבלותה היא דוגמה לדמוקרטיזציה מחדש. חוקה זו לא רק מסדירה את הפרדת הרשויות ואת מבנה המשטר הדמוקרטי, אלא גם מגנה על זכויות האדם והאזרח מפני המדינה, ולמעשה מכפיפה את כל כוחה של המדינה לשלטון החוקה. המחשבה המניעה אותה היא הימנעות מדיקטטורה, כלומר מחזרה על מה שקרה לרפובליקת ויימאר. על אף היותה דמוקרטית, חוקת ויימאר, שנחתמה 30 שנה קודם לכן, תישאר זכורה ככזו שנשאה עמה את זרעי 1933, וזאת בשל סעיף 48 שאיפשר לנשיא לנקוט באמצעי חירום ללא הסכמת הרייכסטאג ולהגביל או אף לבטל את זכויות היסוד. היטלר ניצל לרעה סעיף זה ב"צו שריפת הרייכסטאג" ולאחר מכן ב"חוק ההסמכה" שהעביר לידיו סמכויות נשיאותיות נרחבות ללא צורך בחקיקה. החידושים בחוקה היו בין היתר: נשיא ייצוגי בלבד, כדי למנוע הינדנבורג נוסף; אחוז חסימה בגובה של 5% שימנע פיצול מפלגות מוגזם; וחיוב הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית נגד אי יציבות לטווח רחוק.

סעיף 93 קובע שבית המשפט החוקתי הפדרלי רשאי לפסול חוקים הסותרים את החוקה ולהגן על זכויות היסוד ועל יתר הוראות החוקה

השם הרשמי שניתן לחוקה הגרמנית הוא "חוק יסוד עבור הרפובליקה הפדרלית של גרמניה" (Grundgesetz für die Bundesrepublik Deutschland), או בקיצור "חוק יסוד", והוא נקרא כך בשונה מ"חוקה" (Verfassung) רק כדי להדגיש בזמנו, זמן פיצול גרמניה, את הצורך להמתין להתגבשותו של נוסח סופי המוסכם על כלל הגרמנים. אף על פי כן, מאז ועד היום מעמדו של חוק זה הוא חוקתי, והיחס אליו הוא כאל חוקה לכל דבר: ניתן לשנותו רק ברוב מיוחד של שני שלישים מהקולות בפרלמנט, הן בבית התחתון והן בבית העליון, בבונדסטאג ובבונדסראט. סעיף 79, המכונה "פסקת הנצח", קובע שישנם סעיפים שלא ניתן לשנות כלל: סעיף 1 האוסר פגיעה בכבוד האדם ומעגן את ההגנה על זכויות האדם במשפט החוקתי, וסעיף 20 שקובע שגרמניה היא מדינת רווחה דמוקרטית. סעיף 93 קובע שבית המשפט החוקתי הפדרלי רשאי לפסול חוקים הסותרים את החוקה ולהגן על זכויות היסוד ועל יתר הוראות החוקה. שופטיה של ערכאה זו נבחרים על ידי הפרלמנט, ברוב מיוחד של שני שלישים מהקולות. סדר חוקתי זה הפך את גרמניה לדמוקרטיה מבוססת-קונצנזוס ובעלת יציבות שלטונית.

חוקה דמוקרטית שקולה ל'אמנה חברתית' הנחתמת בין כלל אזרחי המדינה לבין עצמם במטרה לבסס את השלטון בדרך לגיטימית, לרוב לאחר התגבשות הלאומיות או העצמאות, או לאחר משבר

החוקה הגרמנית סיפקה השראה לחוקת דרום קוריאה, לחוקת יוון לאחר הדיקקטורה הצבאית ובמיוחד לחוקת ספרד לאחר דיקטטורת פרנקו. במסגרת איחוד גרמניה ב-1989 קיבלו על עצמן מדינות מזרח גרמניה את החוקה, לאחר שנעשו בה שינויים קלים, ובהמשך העתיקו גם מדינות אחרות במזרח אירופה, כגון פולין, הונגריה וצ'כיה, חלקים נרחבים מהחוקה, ובמיוחד את ערכאת בית המשפט החוקתי. ואולם, הפגיעות החמורות בבית המשפט החוקתי, בשלטון החוק ובזכויות האדם בפולין והונגריה בשנים האחרונות מעידות על כך שעצם קיומה של חוקה אינו תנאי מספיק, אלא יש למלאה בחיים ומשמעות יום יום. חוקה דמוקרטית שקולה ל"אמנה חברתית" הנחתמת בין כלל אזרחי המדינה לבין עצמם במטרה לבסס את השלטון בדרך לגיטימית, לרוב לאחר התגבשות הלאומיות או העצמאות, או לאחר משבר. החוקה אמורה להיות הביטוי ל"רצון הכללי" של העם הקובע לעצמו את חוקיו בדרך אוטונומית, והיא תקפה ומיושמת רק אם זהו רצונם של כלל האזרחים. אחרת ערכה אינו עולה על זה של פיסת נייר.

על התוכן

החוקה חוברה לרגל כינונה הפוליטי של גרמניה המערבית ערב הבחירות הראשונות ב-1949 על ידי "המועצה הפרלמנטרית", שהוקמה בבון בהוראת ארצות הברית, בריטניה וצרפת ב-1.9.1948 ובראשה עמדו 11 הנשיאים של מדינות המחוז הגרמניות שהיו נתונות לכיבושן. החוקה נכתבה תוך התייעצות עם בעלות הברית ובהתערבותן. היא מורכבת מ-146 סעיפים: 19 הסעיפים הראשונים מכילים את "זכויות היסוד", 97 הסעיפים הבאים מכילים הוראות כלליות לגבי השלטון הפדרלי והשלטון המדינתי-מקומי, האמצעים החוקתיים השונים, הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והסמכות השיפוטית, המערכת הכלכלית וההגנה הצבאית, ו-30 הסעיפים האחרונים מתייחסים לסיום הכיבוש על ידי בעלות הברית ולמעבר לשלטון עצמאי.עקרונות החוקה נגזרים מסעיף 20 והם: עקרון הרפובליקה, עקרון הדמוקרטיה, עקרון שלטון החוק, עקרון המדינה הפדרלית ועקרון מדינת הרווחה.

החוקה נפתחת במשפט שהפך למטבע לשון והתגלגל לחוקות רבות: 'אין מחללים את כבוד האדם' (Die Würde des Menschen ist unantastbar), מילולית: לא ניתן לגעת בכבוד האדם, כלומר כבוד האדם בלתי ניתן לערעור ויש בו מידה של קדושה

החוקה נפתחת במשפט שהפך למטבע לשון והתגלגל לחוקות רבות: "אין מחללים את כבוד האדם" (Die Würde des Menschen ist unantastbar), מילולית: לא ניתן לגעת בכבוד האדם, כלומר כבוד האדם הוא בלתי ניתן לערעור ויש בו מידה של קדושה. המושג "כבוד האדם", שמוזכר גם ב"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם" של האומות המאוחדות מ-1945, נטבע מחדש בראשית העת החדשה על ידי ההומניסט האיטלקי ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה והוא בעל תפקיד חשוב בביסוסה של תורת "משפט הטבע", אשר סללה את הדרך לרעיון זכויות האדם ולמחשבת הליברליזם. את זכויות האדם לא ניתן לבטל כי הן עקרונית unveräußerlich, באנגלית ובצרפתית: inalienable, לא ניתן למכור, למסור או להעביר אותן בשום דרך, וגם לא ניתן לוותר עליהן. הואיל והחוקה לא עסקה רק בתיאור המציאות, אלא גם התוותה קו פעולה נורמטיבי מתקדם לזמנה, ניתן למצוא בין חירויות הפרט החדשות למשל את חירות המצפון לא לשרת בצבא ולשאת כלי נשק, שוויון זכויות מלא בין גברים ונשים, ביטול עונש המוות ואפילו זכות להתנגד לכל מי שמנסה לבטל את הסדר החוקתי, אם אין בנמצא עזרה אחרת.

לצורך עיון מעמיק יותר ובלתי-אמצעי יובא להלן התרגום שהתקנתי עבור 19 הסעיפים הראשונים, "זכויות היסוד", וכן סעיף 20.

מקורותהחוקה הגרמנית באתר הממשלתי: https://www.bundestag.de/ggכריסטיאן שטאס, "די צייט", 11.05.2019:https://www.zeit.de/2019/20/deutsches-grundgesetz-entstehung-paedagogische-akademie-bonnדיטר גוזהווינקל, "די צייט", 25.05.2019:https://www.zeit.de/politik/deutschland/2019-05/grundgesetz-verfassung-demokratie-rechtsstaat-impuls-suedkorea-taiwan-eu/komplettansichtז'אן-ז'אק רוסו, האמנה החברתית, רסלינג 2006ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה, הנאום על כבוד האדם, כרמל, 1990 

***

חוק יסוד עבור הרפובליקה הפדרלית של גרמניה

תקף מה-23 במאי 1949, שוּנה לאחרונה על ידי סעיף 1 של החוק לשינוי חוק היסוד (סעיף 82) מה-19 בדצמבר 2022 (ספר החוקים הפדרליים, חלק I, עמ' 2478).

בישיבה ציבורית ב-23 במאי 1949 בבון שליד הריין קבעה המועצה הפרלמנטרית כי חוק היסוד עבור הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, שעליו החליטה המועצה הפרלמנטרית ב-8 במאי 1949, התקבל בשבוע שבין ה-16 ועד ה-22 במאי 1949 על ידי בתי הנבחרים ברוב של יותר משני שלישים של מדינות המחוז הגרמניות המשתתפות.

המועצה, מיוצגת על ידי נשיאיה, אישרה בעקבות קביעה זו את חוק היסוד ופִרסמה אותו.

חוק היסוד מתפרסם כאן על פי סעיף 145 פס' 3 בספר החוקים הפדרליים:

דברי הקדמה

העם הגרמני העניק לעצמו חוק יסוד זה מכוח סמכותו להעניק חוקה, בהיותו מודע לאחריותו כלפי אלוהים ובני האדם, ובהיותו מונע מהרצון לשרת את השלום העולמי כחבר שווה-זכויות באירופה המאוחדת

העם הגרמני העניק לעצמו חוק יסוד זה מכוח סמכותו להעניק חוקה, בהיותו מודע לאחריותו כלפי אלוהים ובני האדם, ובהיותו מונע מהרצון לשרת את השלום העולמי כחבר שווה-זכויות באירופה המאוחדת. הגרמנים במדינות המחוז באדן-וורטמברג, בוואריה, ברלין, ברנדנבורג, ברמן, המבורג, הסן, מקלנבורג-פורפומרן, סקסוניה התחתית, נורדריין וסטפאליה, ריינלנד-פפאלץ, סארלנד, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט, שלזוויג-הולשטיין ותורינגיה כוננו את אחדות גרמניה וחירותה תוך הגדרה עצמית חופשית. חוק יסוד זה חל בזאת על כלל העם הגרמני.

I.

זכויות היסוד

סעיף 1

(1) אין מחללים את כבוד האדם. מחובתן של כל רשויות המדינה לשמור על כבוד האדם ולהגן עליו.

העם הגרמני מכיר לפיכך בזכויות אדם, שאין פוגעים בהן או מבטלים אותן, כבסיס של כל חברה אנושית, של השלום והצדק בעולם

(2) העם הגרמני מכיר לפיכך בזכויות אדם, שאין פוגעים בהן או מבטלים אותן, כבסיס של כל חברה אנושית, של השלום והצדק בעולם.

(3) זכויות היסוד שלהלן מחייבות את הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת כחוק שתחולתו בלתי אמצעית.

סעיף 2

(1) לכל אדם הזכות לפתח את אישיותו בצורה חופשית, כל עוד הוא אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים ואינו מפר את הסדר החוקתי או את חוקי המוסר.

(2) לכל אדם הזכות לחיים ולשלמות גופנית. אין פוגעים בחירות האדם. התערבות בזכויות אלו מותרת רק על יסוד חוק.

סעיף 3

(1) כל בני האדם שווים בפני החוק.

(2) גברים ונשים הנם שווי-זכויות. המדינה מקדמת את יישומו המעשי של השוויון בין נשים וגברים ופועלת לביטול אפליה קיימת.

אין מפלים אדם לרעה או לטובה בגין מינו, השתייכותו האתנית, גזעו, שפתו, מולדתו ומוצאו, אמונתו, השקפת עולמו הדתית או הפוליטית. אין מפלים לרעה אדם בגין נכותו

(3) אין מפלים אדם לרעה או לטובה בגין מינו, השתייכותו האתנית, גזעו, שפתו, מולדתו ומוצאו, אמונתו, השקפת עולמו הדתית או הפוליטית. אין מפלים לרעה אדם בגין נכותו.

סעיף 4

(1) אין פוגעים בחופש האמונה, המצפון, הדת והשקפת העולם.

(2) פולחן הדת מובטח.

(3) אין כופים על אדם שירות צבאי עם נשק כנגד מצפונו. חוק הצבא מסדיר את יתר הפרטים.

סעיף 5

לכל אדם הזכות להביע ולהפיץ את דעתו בצורה חופשית במילים, בכתב ובתמונות ולהתעדכן ממקורות הנגישים לכל באופן עצמאי ללא הפרע. חופש העיתונות וחופש מסירת מידע בתשדורת ובסרטים מובטחים. לא קיימת צנזורה

(1) לכל אדם הזכות להביע ולהפיץ את דעתו בצורה חופשית במילים, בכתב ובתמונות ולהתעדכן ממקורות הנגישים לכל באופן עצמאי ללא הפרע. חופש העיתונות וחופש מסירת מידע בתשדורת ובסרטים מובטחים. לא קיימת צנזורה.

(2) הסייגים לזכויות אלו נכללים בתקנות החוקים הכלליים, בהוראות החוק להגנת הנוער ובזכות לכבוד אישי.

(3) האמנות והמדע, המחקר וההוראה הנם חופשיים. חופש ההוראה אינו פוטר מנאמנות לחוקה.

סעיף 6

(1) נישואים ומשפחה זוכים להגנה מיוחדת של המדינה.

(2) הטיפול בילדים וחינוכם הנם זכותם הטבעית של ההורים והחובה שמוטלת בראש ובראשונה עליהם. רשויות המדינה משגיחות על פעילותם.

(3) ניתן להפריד ילדים ממשפחותיהם, בניגוד לרצון האפוטרופוסים החוקיים, רק על יסוד חוק, כאשר האפוטרופוסים החוקיים כושלים בתפקידם או כאשר הילדים נמצאים בסכנת הזנחה מסיבות אחרות.

(4) לכל אם יש זכות לדרוש הגנה וסיוע מהרשויות.

(5) יש לדאוג באמצעות חקיקה ליצור לילדים מחוץ לנישואים את אותם התנאים להתפתחותם הגופנית והנפשית ולמעמדם החברתי כמו לילדים מנישואים.

סעיף 7

(1) כל מערכת בתי הספר נמצאת תחת פיקוח המדינה.

(2) לאפוטרופוסים החוקיים הזכות לקבוע בעניין השתתפות הילד בשיעור דת.

בבתי הספר הממלכתיים, מלבד בתי הספר החופשיים מדת, שיעור דת הנו מקצוע לימוד חובה. בלי קשר לזכות המדינה לפיקוח, שיעור דת יילמד בהתאם לעקרונות היסוד של הקהילות הדתיות. אין מחייבים אף מורה ללמד שיעור דת

(3) בבתי הספר הממלכתיים, מלבד בתי הספר החופשיים מדת, שיעור דת הנו מקצוע לימוד חובה. בלי קשר לזכות המדינה לפיקוח, שיעור דת יילמד בהתאם לעקרונות היסוד של הקהילות הדתיות. אין מחייבים אף מורה ללמד שיעור דת.

(4) הזכות להקמת בתי ספר פרטיים מובטחת. בתי ספר פרטיים, כתחליף לבתי ספר ממלכתיים, זקוקים לאישור המדינה וכפופים לחוקי מדינות המחוז הגרמניות. האישור יינתן אם מטרות הלימוד בבתי הספר הפרטיים, האמצעים העומדים לרשותם וההכשרה המדעית של עובדי ההוראה שלהם אינם נופלים מאלו של בתי הספר הממלכתיים, ואם לא מקדמים בחירת תלמידים על פי המצב הכלכלי של הוריהם. אם מעמדם הכלכלי והמשפטי של עובדי ההוראה אינו מובטח דיו לא יינתן אישור.

(5) בית ספר יסודי פרטי יאושר רק אם מינהל החינוך יזהה אינטרס פדגוגי מיוחד, או אם הוא יוקם לבקשת האפוטרופוסים החוקיים כבית ספר רב-דתי, דתי או בעל השקפת עולם מסוימת, ואם אין בנמצא בית ספר יסודי ממלכתי מסוג זה ברשות המקומית.

(6) אין מקימים שוב בתי ספר יסודיים פרטיים המכינים לכניסה לבתי הספר התיכוניים תמורת תשלום.

סעיף 8

(1) לכל הגרמנים הזכות להתכנס, ללא הודעה או רשות, בדרכי שלום וללא נשק.

(2) במקרה של התכנסויות תחת כיפת השמיים ניתן להגביל זכות זו באמצעות חוק או על יסוד חוק.

סעיף 9

(1) לכל הגרמנים הזכות להקים עמותות וחברות.

(2) אסורות התאחדויות אשר תכליותיהן או פעילותן מנוגדות לחוק העונשין או אשר מכוונות נגד הסדר החוקתי או נגד רעיון ההבנה בין העמים.

לכל אדם ולכל המקצועות מובטחת הזכות להקים התאחדויות למען שמירה על תנאי העבודה והכלכלה ושיפורם. להסכמים אשר מגבילים זכות זו אין תוקף, ופעולות שמכוונות להגבלת זכות זו הנן בניגוד לחוק

(3) לכל אדם ולכל המקצועות מובטחת הזכות להקים התאחדויות למען שמירה על תנאי העבודה והכלכלה ושיפורם. להסכמים אשר מגבילים זכות זו אין תוקף, ופעולות שמכוונות להגבלת זכות זו הנן בניגוד לחוק. אין מכוונים פעולות שנעשות על פי סעיפים 12א, 35 פס' 2 ו-3, סעיף 87א פס' 4 וסעיף 91 כנגד מאבקי עבודה למען שמירה על תנאי העבודה והכלכלה ושיפורם במובן של משפט 1.

סעיף 10

(1) אין פוגעים בסודיות המכתבים או בסודיות הדואר והטלפון.

(2) ניתן להטיל הגבלות רק על יסוד חוק. אם ההגבלה נועדה להגן על סדר-היסוד הדמוקרטי החופשי או על קיומה או ביטחונה של הרפובליקה הפדרלית או של מדינה כלשהי בה, החוק יכול לקבוע שעניין ההגבלה לא ייוודע לנוגע בדבר ובמקום הדרך המשפטית תיערך בדיקה על ידי גופים וגופי סיוע שיוקמו על ידי נציגות העם.

סעיף 11

(1) לכל הגרמנים זכות תנועה חופשית בכל שטחי הרפובליקה.

(2) ניתן להגביל זכות זו רק באמצעות חוק או על יסוד חוק ורק במקרים שבהם אין מספיק תנאי מחיה וייווצר נטל מיוחד על הכלל, או שבהם ההגבלה נדרשת כדי לסכל סכנה המאיימת על סדר-היסוד הדמוקרטי החופשי של הרפובליקה או של מדינה כלשהי בה או המאיימת על קיומן, כדי להיאבק במגפות, באסונות טבע או בתאונות קשות במיוחד, לצורך הגנה על קטינים מפני הזנחה או כדי למנוע מעשים פליליים.

סעיף 12

(1) לכל הגרמנים הזכות לבחור מקצוע, מקום עבודה ומוסדות הכשרה בצורה חופשית. ניתן להסדיר את הפעילות המקצועית באמצעות חוק או על יסוד חוק.

(2) אין כופים עבודה מסוימת על אף אדם, מלבד במסגרת חובת השירות הציבורית המסורתית הכללית השווה לכולם.

(3) עבודת כפייה מותרת רק במסגרת עונש מאסר שגזר בית משפט.

ניתן לחייב גברים שהשלימו את השנה השמונה עשרה לחייהם לשרת בצבא, במשמר הגבול או במשמר האזרחי. מי שמסרב לשרת בצבא עם נשק מטעמי מצפון ניתן לחייבו בשירות חילופי

סעיף 12א

(1) ניתן לחייב גברים שהשלימו את השנה השמונה עשרה לחייהם לשרת בצבא, במשמר הגבול או במשמר האזרחי.

(2) מי שמסרב לשרת בצבא עם נשק מטעמי מצפון ניתן לחייבו בשירות חילופי. משך השירות החלופי אינו עולה על משך השירות הסדיר. פרטים מדויקים יותר מסדיר חוק אשר אינו פוגע בחופש ההחלטה המצפונית ומכיר באפשרות לשירות חלופי שאין לו שום קשר לצבא.

(3) במקרה של צורך בהגנה ניתן לחייב באמצעות חוק או על יסוד חוק את מי שמחויב בשירות צבאי ואינו משרת על פי פסקה 1 או 2 לשירות אזרחי לשם הגנה, כולל הגנה על האוכלוסייה האזרחית, בתנאי עבודה; ניתן לחייב לשרת במגזר הציבורי רק לצורך ביצוע משימות משטרתיות או משימות מיוחדות של המינהל הציבורי שניתן לבצען רק במסגרת השירותים הציבוריים. ניתן ליצור תנאי עבודה על פי משפט 1 בתחום אספקת צרכי הצבא ובמנהל הציבורי. ניתן לחייב לשירות בתנאי עבודה בתחום אספקת צרכי האוכלוסייה האזרחית רק לשם סיפוק צרכיה ההכרחיים לחיים או לשם הבטחת הגנתה.

(4) אם במקרה של הגנה לא ניתן לספק את הצורך בשירותים אזרחיים בתחומי הרפואה האזרחית ושירותי העזרה הראשונה האזרחיים, וכן, בארגון בתי החולים הצבאיים הנייחים, על בסיס התנדבות, ניתן לחייב נשים מגיל 18 עד 55 באמצעות חוק או על יסוד חוק לשירותים מעין אלו. אין מחייבים אותן בשום אופן לשירות עם נשק.

(5) עבור הזמן שקדם למקרה של ההגנה, ניתן לחייב לשרת על פי פסקה 3 רק בהתאם לנאמר בסעיף 80א פסקה 1. על מנת להכין לשירות על פי פסקה 3 שדרושות לו ידיעות או מיומנויות מיוחדות, ניתן לחייב באמצעות חוק או על יסוד חוק להשתתף בקורסי הכשרה. במצב זה אין מיישמים את משפט 1.

(6) אם במקרה של הגנה לא ניתן לספק את הצורך בכוחות עבודה עבור התחומים שצוינו בפסקה 3 משפט 2 על בסיס התנדבות, ניתן להגביל למען סיפוק צורך זה את חירותם של הגרמנים להפסיק את העבודה במקצועם או במקום עבודתם באמצעות חוק או על יסוד חוק. לפני תחילת המקרה של הצורך בהגנה חל, בשינויים המחויבים, משפט 1 בפסקה 5.

סעיף 13

(1) אין פוגעים בדירה.

(2) רק שופט, ובמקרה של סכנה בגין התעכבות גם גופים אחרים המצוינים בחוקים, רשאי להוציא צווי חיפוש והחיפושים נערכים רק בדרך שנקבעה שם.

במקרה שעובדות מסוימות מבססות את החשד שפלוני ביצע עבירה פלילית קשה במיוחד שפרטיה מוגדרים בחוק, שופט רשאי להתיר שימוש באמצעים טכניים לצורך האזנה בדירות שבהן שוהה הנאשם... יש להגביל את משך הפעולה. ההיתר ניתן על ידי וועדה המורכבת משלושה שופטים

(3) במקרה שעובדות מסוימות מבססות את החשד שפלוני ביצע עבירה פלילית קשה במיוחד שפרטיה מוגדרים בחוק, שופט רשאי להתיר שימוש באמצעים טכניים לצורך האזנה בדירות שבהן שוהה הנאשם על פי הערכה, אם נערמים קשיים רבים מדי על חקירת העניין בדרך אחרת או אם היא חסרת תוחלת. יש להגביל את משך הפעולה. ההיתר ניתן על ידי וועדה המורכבת משלושה שופטים. במקרה של סכנה בגין התעכבות גם שופט אחד בלבד רשאי להתירה.

(4) רק שופט רשאי להתיר שימוש באמצעים טכניים למעקב על דירות לשם הגנה מפני סכנות חמורות לביטחון הציבור, במיוחד מפני סכנה לכלל הציבור או סכנת חיים. במקרה של סכנה בגין התעכבות, גם גוף אחר המוגדר בחוק רשאי להתיר את הפעולה; לאחר מכן יש לבקש ללא דיחוי החלטת שופט.

(5) אם אמצעים טכניים מתוכננים רק לשם הגנה על האנשים המשתתפים בפעילות בדירות, גוף המוגדר בחוק רשאי להתיר את הפעולה. אין לעשות שימוש אחר בידיעות שהושגו בפעולה זו מלבד למטרת ביצוע החוק או למניעת סכנות, והוא מותר רק אם קודם לכן שופט אישר את חוקיות הפעולה; במקרה של סכנה בגין התעכבות יש לבקש לאחר מכן את החלטת השופט ללא דיחוי.

(6) הממשלה הפדרלית מודיעה כל שנה לבית הנבחרים הפדרלי (רייכסטאג) על השימוש שנעשה באמצעים טכניים על פי פסקה 3, בתחום האחריות הפדרלית על פי פסקה 4, ובמקרה שיש צורך בבדיקת שופט על פי פסקה 5. ועדה הנבחרת על ידי בית הנבחרים הפדרלי מפעילה בקרה פרלמנטרית על בסיס הדיווח הזה.

(7) התערבויות והגבלות אחרות מותרות רק על יסוד חוק לשם הגנה מפני סכנה כללית או סכנת חיים עבור יחידים, וגם למניעת סכנות דחופות לביטחון הציבור ולסדר הציבורי, במיוחד לפתרון מצוקת הדיור, למאבק בסכנת מגיפות או להגנה על קטינים בסכנה.

סעיף 14

(1)  הקניין וזכות הירושה מובטחים. החוקים מגדירים תוכן וסייגים.

(2) קניין מחייב. השימוש בו אמור לשרת בו-זמנית את טובת הכלל.

(3) הלאמת קניין מותרת רק לטובת הכלל. היא מותרת רק באמצעות חוק או על יסוד חוק המסדיר את סוג הפיצוי והיקפו. הפיצוי נקבע בהתאם לשקילה צודקת של האינטרסים של הכלל ושל הנוגעים לדבר. במקרה של מחלוקת ניתן לקיים דיון בבית משפט על גובה הפיצוי.

סעיף 15

ניתן להעביר קרקע ואדמה, אוצרות טבע ואמצעי ייצור, לקניין הכלל או לצורות אחרות של כלכלת הכלל לשם הלאמתן באמצעות חוק המסדיר את סוג הפיצוי והיקפו. על הפיצוי חל, בשינוים המחויבים, סעיף 14 פס' 3 משפט 3 ו-4.

סעיף 16

אין מבטלים את האזרחות הגרמנית. ניתן לבטל אזרחות רק על יסוד חוק ובניגוד לרצונו של הנוגע לדבר רק אם הנוגע לדבר לא ייוותר מפאת כך חסר אזרחות

(1) אין מבטלים את האזרחות הגרמנית. ניתן לבטל אזרחות רק על יסוד חוק ובניגוד לרצונו של הנוגע לדבר רק אם הנוגע לדבר לא ייוותר מפאת כך חסר אזרחות.

(2) אין להסגיר אף גרמני לחוץ לארץ. באמצעות חוק ניתן להגיע להסדר שונה עבור הסגרות למדינה החברה באיחוד האירופי או לבית משפט בינלאומי, כל עוד שומרים על עקרונות היסוד של מדינת החוק.

סעיף 16א

(1) לנרדפים פוליטיים זכות מקלט.

(2) מי שמגיע ממדינה שחברה בקהילות האירופיות או ממדינה אחרת שבה מובטח יישום האמנה בדבר מעמדם של הפליטים והאמנה להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד אינו יכול להסתמך על פסקה 1. המדינות שמחוץ לקהילות האירופיות ושמקיימות את התנאים במשפט 1 מוגדרות באמצעות חוק שזקוק לאישור המועצה הפדרלית (בונדסראט). במקרים של משפט 1 ניתן לבצע פעולות מסיימות-שהייה ללא תלות בערעור שיוגש נגדן.

(3) חוק הזקוק לאישור המועצה הפדרלית יגדיר מדינות אשר בעקבות מצבן המשפטי, יישום חוקיהן ומצבן הפוליטי הכללי, נראה מובטח שאין בהן רדיפה פוליטית או ענישה או טיפול לא אנושיים או משפילים. ההערכה היא שאדם ממדינה כזו אינו נרדף, כל עוד הוא אינו מציג ראיות שיבססו את ההנחה שהוא אכן נרדף פוליטית בניגוד להערכה זו.

(4) בית משפט יכול להפסיק את ביצוען של פעולות מסיימות-שהייה במקרה של פסקה 3 ובמקרים אחרים שאינם מוצדקים בעליל או נחשבים כבלתי מוצדקים בעליל רק אם קיימים ספקות רציניים לגבי חוקיות הפעולה; ניתן להגביל את היקף הבדיקה וניתן להתעלם מתוצאותיה אם יוגשו באיחור. פרטים נוספים מוגדרים בחוק.

(5) פסקאות 1 עד 4 אינן מנוגדות להסכמים ברוח המשפט הבינלאומי שבין מדינות החברות בקהילות האירופיות או להסכמים עם מדינות אחרות שמסדירות את האחריות לבדיקת בקשות מקלט, כולל את ההכרה ההדדית בהחלטות בענייני מקלט, תוך קיום החובות העולות מהאמנה בדבר מעמדם של הפליטים והאמנה להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד אשר יישומן מובטח במדינות החתומות בהסכם.

סעיף 17

(1) לכל אדם הזכות לפנות בכתב עם בקשה או תלונה לרשויות המתאימות ולנציגות העם ביחידות או בשיתוף עם אחרים.

סעיף 17א

(1) החוקים הנוגעים לשירות הצבאי והחלופי יכולים להגביל בזמן השירות הצבאי או החלופי עבור אלה שעושים את השירות הצבאי או החלופי את זכות היסוד להביע ולהפיץ את דעתם במילים, בכתב ובתמונות באופן חופשי (סעיף 5 פס' 1 משפט 1 החצי הראשון של המשפט), את זכות היסוד של חופש ההתארגנות (סעיף 8) ואת זכות העצומה (סעיף 17) מבחינה זו שהיא מבטיחה את הזכות להביע בקשה או תלונה יחד עם אחרים.

(2) חוקים הנוגעים להגנה, כולל הגנה על האוכלוסייה האזרחית, יכולים להגביל את זכויות היסוד של חופש התנועה (פסקה 11) ושל אי-הפגיעה בדירה (פסקה 13).

סעיף 18

מי שמנצל לרעה את חופש הבעת הדעה... לצרכי מאבק נגד סדר-היסוד הדמוקרטי החופשי, מאבד באשמתו את זכויות היסוד הללו. על אובדן זה והיקפו מחליט בית המשפט החוקתי הפדרלי

(1) מי שמנצל לרעה את חופש הבעת הדעה, במיוחד את חופש העיתונות (סעיף 5 פס' 1), חופש ההוראה (סעיף 5 פס' 3), חופש ההתארגנות (סעיף 8), חופש ההתאחדות (סעיף 9), סודיות המכתב, הדואר והטלפון (סעיף 10), הקניין (סעיף 14) או הזכות למקלט (סעיף 16א) לצרכי מאבק נגד סדר-היסוד הדמוקרטי החופשי, מאבד באשמתו את זכויות היסוד הללו. על אובדן זה והיקפו מחליט בית המשפט החוקתי הפדרלי.

סעיף 19

(1) אם על פי חוק יסוד זה ניתן להגביל זכות יסוד באמצעות חוק או על יסוד חוק, החוק חייב לחול על הכלל ולא על המקרה הפרטי. מלבד זאת, החוק חייב לציין את זכות היסוד ואת הסעיף.

(2) אין פוגעים בשום מקרה בתוכנה המהותי של זכות יסוד.

(3) זכויות היסוד חלות גם על אישיות משפטית פנים-ארצית, אם ניתן ליישמן עליה לפי מהותן.

(4) אם זכויותיו של אדם נפגעות על ידי הרשות הציבורית, זכותו לערער על כך. אם אין בנמצא גוף אחר שאחראי על ערעורים, זכותו לערער על כך בבית משפט. סעיף 10 פס' 2 משפט 2 נותר ללא שינוי.

כל כוחה של המדינה מגיע מהעם. העם מפעיל את כוחו בבחירות ובהצבעות ובאמצעות כלים מיוחדים של הרשות המחוקקת, של הרשות המבצעת והרשות השופטת. הרשות המחוקקת כפופה לסדר החוקתי, הרשות המבצעת והרשות השופטת כפופות לחוק ומשפט. לכל הגרמנים יש זכות להתנגד לכל מי שמנסה לבטל את הסדר החוקתי, אם סיוע אחר אינו מן האפשר

II

השלטון הפדרלי והשלטון המקומי

סעיף 20

(1) הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה פדרלית סוציאלית ודמוקרטית.

(2) כל כוחה של המדינה מגיע מהעם. העם מפעיל את כוחו בבחירות ובהצבעות ובאמצעות כלים מיוחדים של הרשות המחוקקת, של הרשות המבצעת והרשות השופטת.

(3) הרשות המחוקקת כפופה לסדר החוקתי, הרשות המבצעת והרשות השופטת כפופות לחוק ומשפט.

(4) לכל הגרמנים יש זכות להתנגד לכל מי שמנסה לבטל את הסדר החוקתי, אם סיוע אחר אינו מן האפשר.

סעיף 20א

המדינה מגֵנה על הטבע והחי, גם מתוך אחריות לדורות הבאים, באמצעות הרשות המחוקקת במסגרת הסדר החוקתי ובאמצעות הרשות המבצעת והשופטת בהתאם לחוק ומשפט.

הערה: ב-2024 ימלאו לחוקת גרמניה 75 שנה.

תמונה ראשית: דגל גרמניה על רקע שמיים אפורים. תצלום: טורסטן אסמוס, אימג'בנק, גטי ישראל

רועי בר הוא דוקטור לפילוסופיה, מורה לפילוסופיה, אתיקה וחינוך פוליטי בברלין, תירגם מגרמנית יצירות של מרקס, הגל, היידגר ובקרוב אדורנו