כמיהה גדולה

אינני גבירה גדולה, אמם של בני גרקכוס, קורנליה,
אני אשה בת העם, אמם של בנים, אדליה.
אני מכינה אוכל ואוכלת.
בימי ראשון אני מכה בעצם על הצלחת כדי לקרוא לכלבלב
ואני משליכה את השאריות.
כשכואב, אני צועקת "אי",
כשטוב, אני בהמית,
רגישויות ללא שליטה.
אך יש לי מדאובים משלי,
בהירויות מאחורי קיבתי הצנועה
וקול חזק מאוד למזמורי חגיגה.
כשאכתוב את הספר ובו שמי
והשם שאכתוב בו, אלך איתו לאיזו כנסייה,
לאבן מצבה, לשטח פתוח,
כדי לבכות, לבכות ולבכות
מעודנת ונעלה כמו גברת.

הערה: בני גרקכוס היו משפחה שבניה מילאו תפקידי ציבור בכירים בימי הרפובליקה. טיבריוס קורנליוס גרקכוס האב (154-220 לפנה"ס) היה קונסול עטור כיבודים. בנו, ששמו היה אף הוא טיבריוס קורנליוס גרקכוס (133-163 לפנה"ס) נודע בשל רפורמה שנויה במחלוקת בתחום הקרקעות, ונבחר לשמש טריבון. קורנליה, שהייתה אשתו של טיבריוס קורנליוס גרקכוס האב, הייתה בתו של גיבור המלחמה הפונית השניה, סקיפיו אפריקנוס.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

אדליה פראדו (Adélia Prado) היא משוררת וסופרת ברזילאית ילידת 1935. בת לפועלי רכבת, אדליה פראדו הייתה הראשונה במשפחתה שלמדה באוניברסיטה.

שיר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי אדליה פראדו.

תגובות פייסבוק