מסעותיי עם Mister Toilet

ג'ק סים, יו"ר הארגון העולמי של בתי השימוש, נמצא בביקור בארץ והיה לי העונג והכבוד ללוות אותו בפגישותיו עם ישראלים רבים, אשר מתקשים ברגע הראשון להבין במה סים בדיוק עוסק. קשה להאשים אותם: בתי שימוש אינם הנושא הנפוץ ביותר בעת שיחה עם זרים. "כשהיינו ילדים, ההורים שלנו לימדו אותנו לא לדבר על קקי ופיפי," אומר סים בהשלמה, "ולכן קשה לנו כמבוגרים לדבר על זה, גם אם זה נוגע לחייהם של 2.6 מיליארד בני אדם".

לפי הערכות האו"ם, מעל מיליון ילדים מתים מדי שנה כתוצאה ישירה מהיעדר בית שימוש ביתי. הבעיה חמורה במיוחד בהודו, שבה עשיית צרכים בחוץ מביאה להתפרצות תכופה של מגיפות שלשול קשות. מדי שנה, יותר בני אדם מתים משלשול מאשר ממלריה, אבעבועות רוח ואיידס גם יחד.

"אני מיסטר טויילט ואני רוצה לדבר איתכם על חרא," פתח ג'ק סים את ההרצאה שלו ב"כנרנט", מחנה האינטרנט הגדול של יוסי ורדי שהתקיים בסוף השבוע בנצרת. סים בא לחפש כאן מעצבים, יצרנים ואנשי טכנולוגיה שיכולים לעזור לו לשכנע אנשים להשתמש בבתי שימוש למרות היעדר מודעות, מסורת בת אלפי שנים ועוני מרוד. ישראל היא אחת המדינות שבהן אין מחסור בבתי שימוש, ושייכת לפיכך למיעוט: 40% מתושבי כדור הארץ נהנים מ"גישה סבירה" לבית שימוש. מאירופה עד אפריקה, יש היום יותר בתים עם גישה לרשת סלולארית מאשר בתים עם גישה לבית שימוש.

אחת הבעיות היא הפער המנטלי האדיר בין אנשי המערב המבקשים לפתור את הבעיה לבין הכפריים הסובלים מהבעיה. סים מקווה שעיצוב, טכנולוגיה ורצון טוב יכולים לגשר על הפער הזה. אחת הדוגמאות הבולטות היא קמפיין רחב היקף ויקר מאוד של ארגון הבריאות העולמי לפני כעשור, שבמסגרתו חולקו עשרות מיליוני בתי שימוש לא מתאימים ברחבי הודו; 80% מהם משמשים היום לאיחסון.

ג'ק סים הוא אדם כריזמטי וחייכן, מלא סבלנות ואמפתיה. הוא נולד בסינגפור למשפחה ענייה, בן לאב נער-שליח ואם תופרת. ביום הולדתו ה-40, כאשר  עמד בראש אימפריה של נדל"ן ובנייה וישב בהנהלה של 16 חברות ציבוריות, שאל את עצמו כמה ימים נותרו לו לחיות. הוא ערך חישוב על בסיס נתוני תוחלת חיים וגנטיקה, ולא אהב את התוצאה. הוא מכר את רוב החברות שלו, התפטר מכל הדירקטוריונים והחליט להקדיש את חייו לתרומה לקהילה במובן גלובאלי, שלא לומר קולוסאלי. כעבור שנתיים קיבל את התואר "היזם החברתי של השנה" של קרן שווב השוויצרית, ובשנת 2008 נבחר על ידי טיים-מגזין לאחד מ"25 הגיבורים העולמיים של איכות הסביבה".

מאז הוא עוסק בהעברת מסר לא פשוט טעון אסוציאציות של ריחות לא נעימים, בדיחות גרועות, זבובים ומחלות. הוא מרצה אורח באוניברסיטת ייל והתארח כבר בכנסים בעשרות מדינות, מתעקש בהומור רב לדבר על תברואה. יחד עם זאת, גרם אחד של צואה יכול להכיל מיליון בקטריות, 10 מיליון וירוסים ומאה ביצי תולעת. קשה להפוך הרכב כזה לנושא סקסי.

מה הפלא אם כן שאנשים מעדיפים לדבר על היוזמות של הארגון הנוגעות לבעיות העולם הראשון? סים הוא האיש שיזם את החוק הסינגפורי הקובע שבכל בניין ציבורי ייבנו בבתי השימוש פי שניים תאים לנשים מאשר לגברים, עיקרון שכבש את אמריקה ואירופה בסערה. פחות מדברים איתו על יוזמה הרבה יותר מורכבת, למתג בית שימוש כתנאי הכרחי לשידוך בהודו: בקמפיין נראית כלה יפיפיה מסרבת ברגע האחרון להתחתן עם צעיר שבבית הוריו לא מותקן בית שימוש.

כן, זה בעייתי. ג'ק סים אומר שלפחות בעיניו, זה פחות בעייתי מאשר מיליוני אנשים הנמצאים בסכנת מוות בגלל חרה. "לא אכפת לי שידברו. אנחנו לא יכולים לפתור בעיה בלי לדבר עליה".

מקורות:

אתר World Toilet Organization

אתר הסרט התיעודי בבימויה של ג'סיקה יו על ג'ק סים

דיווח סיינטיפיק אמריקן על בעיית התברואה בהודו ותוצאותיה

ארגון יוניצף על "יום בתי השימוש העולמי"

דיוקן ג'ק סים באתר Ashoka, הרשת העולמית של יזמים חברתיים

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

2 תגובות על מסעותיי עם Mister Toilet

01
יובל אלוני

קשה להפריז בתרומתו האדירה לחלקים עמומים מהחברקה האנושית ולבריאות הציבור.
אני מתקשה להאמין שעדיין לא קם אדם כדי להמציא שיטה יעילה זולה ישימה וידידה למשתמש לסלק את החרא או להמציא לו שימוש מועיל , במקום המערכת היקרה העצומה מבזבזת המים קרקע אנרגיה בכמיות ובעלויות פנטסטיות. שיקום כימאי או פיזיקאי או רשות תברואה או מתקן עולם שייעשה משהו יעיל שימושי וידידותי למשתמש.

    02
    אליסה זיידמן

    אכן, קם. בקר/י באתר הזה, המפרסם שירותים ביולוגיים:
    http://www.sun-mar.com/prod.html
    זו רק חברה אחת מיני (לא כ"כ) רבות שמפיצות מתקנים דומים.
    בכמה מילים, שירותים ביולוגיים מטפלים בשפכים ביתיים, בעזרת בקטריות והופכים אותם לקומפוסט, בטוח לשימוש בגינה הביתית. כל הדגמים חסכוניים -מאוד- במים, ובחלק מהם אין צורך במים או בחיבור לביוב, כלל.
    משתמשים בהם כבר 20-30 שנה בבתים פרטיים, באירופה ובארה"ב. קראתי איפשהו שישנם מאות אלפי משתמשים בעולם. מס' יחידות מוערך בארץ: 2-3. אז, כן, כמו בהרבה תחומים אחרים, גם כאן הטכנולוגיה קיימת, אבל יקח לה עוד עשרות שנים להגיע אלינו.