מאבדת את הראש

הפרי הכתום, הקטן, הפחוס בשני קטביו, הקל לקילוף, המתוק המכונה מנדרינה הוא פרי הדר נפוץ, מוכר ואהוב. שמו ראוי לתשומת לב במסגרת מיפוי שמותיהם של פירות ההדר בכלל וכן של הדרכים שבהן הם זכו לשמות. אלא שבהזדמנות זאת נתמקד במילה האחת, בשם האחד, "מנדרינה".

בטרם ניגש לפרי עצמו, מתגלה שיש בעולם גם סוג של ברווז בשם מנדרין, שהזואולוגים מזהים תחתיו שני מינים: ברווז עצים ומנדרין סיני. ברווז העצים מקורו באמריקה הצפונית, ואילו המנדרין הסיני, כפי שמעיד עליו שמו, מקורו בסין. היות שפירות ההדר בכלל באים ממזרח אסיה, וכיוון שאין קשר טבעי בין ברווזים ופירות הדר, גם העין התמימה ביותר תסיק ש"מנדרין" הוא מונח הקשור לסין. ואכן כך, כי מנדרינית תקנית היא שמה המקובל במערב של השפה הרשמית של סין. בלשנים וחוקרי תרבות מכנית "מנדרינית" את קבוצת הדיאלקטים הסיניים הנפוצים בצפון סין וגם בדרום-מערב הארץ הענקית. פירות הדר, ברווזים ושפות, נקשרים כך כולם לסין.

אבל מנין הופיע המונח "מנדרין"?

מקורו במגלי העולם הפורטוגזים, בספנים ובאנשי המנהל והכנסייה שהגיעו לארבע קצוות תבל החל במאה ה-15. בסין, זיהו הפורטוגזים את עוצמתה הגדולה של הבירוקרטיה הקיסרית, הכלי העיקרי לשלטון על עם עצום ומגוון שהיה פזור, כמו היום, על פני שטח אדיר. בכל מגעיהם עם הסינים, גילו הפורטוגזים שיש מולם פקידים, חוליות וחווקים בבירוקרטיה עצומה. וכמקובל בבירוקרטיה שלטונית, לכל פקיד הייתה סמכות לתת הוראות בתחום מסוים ולחלוש על מי שהיו כפופים לו. נותני ההוראות הללו, בעיקר כשהם היו בדרג בכיר ורב כוח וסמכות, כונו בפיהם mandarim, וברבים mandarins.

מקור המונח הפורטוגזי ברור ושקוף: הפועל mandar, שפירושו "לשלוט", "לפקוד", "להורות" וכדומה. מקורו של זה עתיק מאוד והוא מתגלה במילים בסנסקריט שמציינות שר או יועץ, ואפילו במילה המוכרת לכולנו, מנטרה (mantra) כעצה או דבר הוראה. הסיומת הפורטוגזית -im, בדומה לסיומת הסנסקריטית -in, מציינת את מי שעושה את הפעולה או שיש בכוחו לעשות את הפעולה. כלומר: mandarim בפורטוגזית הוא מי שבכוחו ובסמכותו להורות על ביצוע דבר, על קבלת החלטה.

בעברית יש לא מעט מילים ממקור לועזי שבנויות על הגזע mandar, הקיים בלטינית, ושמצדו משקף את הרעיון של מתן יד, של הפעלת סמכות, של מתן כוח וכדומה. בעברית מדוברת היינו אפילו אומרים שהוא מציין, בין השאר, "להוריד פקודה", ובדמיון נוכל לראות יד סמכותית מוּרדת, להוראה או לחתימה על צו. דוגמאות לכך הן "קומנדו", כלומר פיקוד או ביצוע ביחד, "מנדט" שהוא סמכות פורמלית הניתן ומתקבלת.

בדמיון של אנשי המערב, בעיקר האירופים, נקשרה סין הקיסרית, הארץ המופלאה שהתגלתה לבני אירופה בעיקר בסוף ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, עם הסדר הקונפוציאני, עם הבירוקרטיה בעלת המשרעת המרשימה ועם הפקידים המשכילים, המלומדים, שהיו אמונים על קיומה וניהולה של המערכת כולה. כך נוצרה זיקה בין "mandarim" בפורטוגזית, או "mandarin" באנגלית, צרפתית או ספרדית (שבה הצורה היא "mandarín") ובין סין ההיא, הקיסרית, המפוארת, הפותחת עצמה אך בקושי למערב, בזהירות ובחשדנות. שפת הארץ, בוודאי השפה הרשמית, שפת המנהל והדיפלומטיה שלה, כונתה בפי הזרים מלאי הפליאה באמצעות המונח הפורטוגזי השגור, ובאורח טבעי גם דברים שבאו מסין זכו ל"מנדרין" כתואר נלווה, ובהם הברווז התמים, שלא ידע שיש לו בן דוד צפון אמריקני, ושאין סיבה להניח שיש לו נטייה פקידותית או רצון להפעיל סמכות בירוקרטית.

בסופו של דבר, החיפוש אחר שם למותג של פרי הדר שהונדס לכדי הפרי המוכר לנו, על בסיס התפוז, הביא את מי שהביא להביט שוב במקורות הגיאוגרפיים של התפוז, כלומר בסין, ולבחור תואר קליט ומוּכר במערב, כזה הקשור לסין אך אינו מסבך את המבקשים לומר אותו. כך באו לעולם המנדרינות, קטנות, מתוקות, כתומות ורחוקות מכל עניין סיני, פרט לשמן הפורטוגזי. לשלוח את היד ולקחת.