וידאו

כמעט הגיע לירח

אד דווייט ג׳וניור אמור היה להגיע לירח. הוא אמור היה להיות האסטרונאוט השחור הראשון שנאס״א משגרת לחלל, אבל ברגע האחרון הוא הוחלף. בשלהי שנות השישים, שנים ספורות בלבד לאחר שתוכנית החלל שלה יצאה לדרך, ארצות הברית - מתברר - עדיין לא הייתה מוכנה להתגבר על דעות קדומות ואפליה גזעית.

דווייט אינו אדם מריר. הנער המוכשר יליד קנזס, שהצטיין בתחומי לימוד שונים כל כך זה מזה, סיים את לימודיו האקדמיים עם תארים באמנות ובהנדסה. הוא היא קצין בחיל האוויר האמריקני והפך לטייס ניסוי, ואז גויס לתוכנית הכשרת האסטרונאוטים של נאס״א. בסרט ״האסטרונאוט האבוד״, שהוא חלק מסדרה מרתקת של ניו יורק טיימס וברייקווטר סטודיוז שכותרתה ״כמעט מפורסמים״, הוא אומר שעד היום לא ברור לו למה הוחלט ברגע האחרון לתת את מקומו בחללית לאדם אחר, לָבָן. דווייט חזר לאהבה הגדולה שלו, האמנות, וגם היום, בגיל 86, הוא ממשיך לפסל וליצור. הוא אמנם לא הגיע לירח, אבל עשרות פסלים שלו מוצבים במקומות מרכזיים בערים הגדולות בארה״ב.

את הסדרה כולה ניתן למצוא באתר של ״כמעט מפורסמים״. 

Almost Famous: The Lost Astronaut from The New York Times on Vimeo.

רוקדים ביחד, 40 שנה אחרי

ארבעים שנה אחרי שפול נאלץ לברוח מן המשטר הקומוניסטי בוויאטנאם, הוא ומילי, שהייתה בת זוגו אך נותרה מאחור, נפגשים מחדש על רחבת הריקודים, בחוג לריקודים סלוניים בקליפורניה. על רחבת הצ׳ה צ׳ה האהבה פורחת מחדש, ועימה הזיכרונות: זיכרונות של מלחמה, רדיפה, הימלטות, הגירה ובנייתם של חיים חדשים, במקום רחוק כל כך מן הבית.

סרטה הקצר של הבמאית לורה ניקס עוקב אחר פול ומילי, המבלים חמישה לילות בשבוע בשיעורי ריקוד במועדון הריקודים ליי-ליי (Lai Lai Ballroom and Dance Studio) שאליו מתקבצים מהגרים רבים מארצות אסיה ומזרח אירופה. הסרט מועמד השנה לאוסקר.

את הרשימה שכתבה הבמאית על נסיבות הולדתו של הסרט ניתן לקרוא בניו יורק טיימס.

Walk, Run, Cha-Cha from The New York Times on Vimeo.

למחוק את השנאה

המקעקע בילי ג׳ו וייט גדל בעיירה קטנה באוהיו, שם הבערוּת, העוני וההסתה הצמיחו לא מעט שנאה. וייט רצה לתקן, והחליט לעשות זאת באמצעות תיקון ומחיקה של קעקועים על גופם של מי שאינם רוצים יותר לשנוא ומעדיפים למחוק את טעויות העבר שלהם.

וייט קרא לאנשי אוהיו ״הביאו לי את הטעויות שלכם״. הוא מחליף את הקעקועים מן העבר בציורים מלאי השראה, בחינם. והוא אינו שואל שאלות ואינו דורש מהם לספר לו למה החליטו לקעקע על גופם צלבי קרס או סמלים של הקו-קלוס-קלאן - אבל הם מספרים, והסיפורים שלהם הם עדות לכך שהשינוי אפשרי.

סרטו של סיי דודסון ״מתחת לדיו״ היה מועמד לאוסקר (בקטגוריית הסרט הקצר) ולאמי.

קעקוע של מעריץ קו-קלוקס-קלאן (לשעבר) - לפני מחיקה

Beneath the Ink from Triumph Pictures, LLC on Vimeo.

נולדנו להיות טובי לב

אומרים לנו שכדי לשרוד אנחנו חייבים להילחם, שאנו חיים במלחמת קיום שגוזרת עלינו האבולוציה - אבל זה לא נכון, ולא לכך התכוון דרווין.

שלא במפתיע, רבים מאיתנו נוהגים באחרים בחמלה. אנחנו מסוגלים להזדהות עם רגשות של אחרים, ולהגיב אליהם בהתאם. אנחנו נדיבים, טובי לב, מתחשבים, נכונים לעזור - וכל זה, מסתבר, משרת גם אותנו. האבולוציה האנושית בנתה אותנו להיות כאלה. הישרדותם של המתאימים ביותר, היא גם הישרדותם של מי שמוכנים להושיט יד לאחרים.

הפסיכולוג דשר קלטנר (Dacher Keltner) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מציג בסרטון הזה של כתב העת Aeon מחקרים עדכניים בתחום חקר המוח, המסבירים כיצד האמפתיה והנדיבות לאחרים הן חלק חיוני בשגשוגנו כבני אדם.

צעד גדול לאנושות

מעצב תעשייתי שאוהב אתגרים, ומטפס צוקים שאינו מוכן לוותר - חברו יחד ליצירת רגל תותבת מסוג חדש, שנולדה בהשראת מטפסת ההרים הווירטואוזית מכולם: עז ההרים.

קרייג דמרטינו (DeMartino) איבד את רגלו כשנפל מצוק והתרסק. קאי לין החליט לנסות לבנות עבורו פרוטזה שתאפשר לו להמשיך לטפס, ביעילות, בזריזות ובעיקר בביטחון, ממש כאילו היה עז הרים. פיתוח הרגל התותבת המיוחדת הצריך משניהם שיתוף פעולה, הרבה סבלנות, חמלה, הקשבה ומסירות. הבמאי ג׳ורדן מנלי (Manley) ליווה אותם, ומציג את העליות והמורדות שהובילו להישג המרשים.

Arc'teryx Presents: Out On A Limb from Jordan Manley on Vimeo.

חלום, במקום החלום שאבד

מואסיר סלדון אהב סיפורי אגדות, וחלם לככב יום אחד בסיפור כזה, סיפור שיהיה לו סוף טוב במיוחד. כילד שגדל בתנאי עוני קשים בניקרגואה, מואסיר חלם להגיע לאמריקה ביחד עם אימא שלו, ולהתחיל שם חיים חדשים של שפע ונוחות.

אלא שהחלום שלו לא התגשם. משהו השתבש בדרך, והוא מצא את עצמו בבית אומנה, בטפצ׳ולה, מקסיקו, ששימש במהלך השנים בית ל-250 ילדים אבודים.

מואסיר מספר בכנות על הפחד, התסכול, הכעס והאכזבה העמוקה שחש כשחלום הילדות שלו לא התגשם, וגם על האופן שבו למד, אט אט, בזכות האהבה שקיבל מהורי האומנה שלו - בני הזוג האוסטרלים פאם ואלאן סקוזה - להסתגל לחייו החדשים ולגלות את האפשרויות הממתינות לו שם. כשהרפה מן החלום האחד, התגשם במקומו חלום חדש, מספק הרבה יותר.

את הסרט עתיר הפרסים, בבימויו של סטפן האנט (Stefan Hunt), הפיקה עמותה התומכת בילדים המוצאים את עצמם, כמו מואסיר, חסרי בית ורחוקים ממשפחתם.

I Lost My Dream from Stefan Hunt on Vimeo.