אפליקציה בחלקים

האפליקציות. הן מאכלסות את הטלפונים הניידים שלנו, שכבר אין צורך לכנות אותם "חכמים". והן מאכלסות את המחשבים שלנו, ובמבט חברתי רחב יותר הן גם מאכלסות את חלומותיהם של רבים. אם רק יחשבו על אפליקציה שאיש לא חשב עליה, הם "יעשו מכה" ויוכלו להגיע לאקזיט המיוחל ולכל השפע והפנאי והפרסום והכבוד החברתי המתלווים לכך. הכול טוב ויפה, פחות או יותר, אבל ענייננו כאן הוא בתיאור של תופעות בלשון ודיון קצר בהן, ולכן אניח על השולחן את המילה "אפליקציה".

מדובר בתוכנית מחשב שנועדה לבצע משימה באורח עצמאי על פלטפורמה נתונה, כמו טלפון, טבלט או מחשב (וממילא ההבדלים בין כל אלו, ברמה היומיומית, נעלמים במהירות). האפליקציה פועלת בסביבה נתונה של חומרה ותוכנה, שכן היא פותחה לסביבה מסוימת. מבחינה לשונית, ה"אפליקציה" העברית אינה אלא יבוא פשוט של application, שבאנגלית העכשווית מכונה בקיצור "app". האקדמיה קבעה את המונח "יישומן", כלומר "יישום קטן", בוודאי כדי להבדיל בין אפליקציה ומערכת תוכנה גדולה ומורכבת יותר. אתר האקדמיה מגדיר את "יישומון" ופותח במילים: "יישום מחשב המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם...", ואילו "יישום", בהקשר המחשבי מוגדר כ"תוכנית מחשב לביצוע פעולות שונות", כלומר בלי להבדיל בין "יישום" ובין "תכנית מחשב" או "מערכת תוכנה".

נחזור, ראשית, לאפליקציה, כלומר ל-application. באנגלית, למילה יש מובנים אחדים, בעיקר כאלו שאינם קשורים לענייני מחשב. חלקם הגדול מכוסה על ידי המילה העברית "יישום", למשל כשמדובר בהחלה של מדיניות או ביישום של רעיון או עניין מופשט כלשהו. אך מי שטורח לקרוא הוראות רפואיות באריזות של תרופות, עשוי לגלות ש-applicationהוא גם, למשל, הנחה של משחה על הגוף, והדבר נכון גם לקרם שיזוף או לתכשירים נגד קמטים. דברים ששמים על הגוף. גם דבק או צבע מונחים על משטח ובאנגלית משמש לעניין הזה הפועל to apply, ואיתו שם הפעולה application, "שימה", "הנחה" ואפילו "משיחה" או "מריחה".

הדבר מסתבר כהגיוני בתכלית אם מציצים במקור הלטיני של application. בלטינית משמעות הפועל applicō הייתה אכן "to apply" והמובנים המקוריים היו "להגיע", "לקפל על גבי", "להניח", "להצמיד", "להוסיף" וגם "לצרף". לקפל משהו על גבי הגוף או משטח כלשהו, כמו להניח תחבושת או פיסת בד שמסדרים בצורה מוקפדת על אזור בגוף. גם הבאת מסמך והנחתו במקומו תוארה באמצעות הפועל הלטיני applicō, ומכאן, לאחר מאות שנים, גם באנגלית, כשמדובר בהגשת בקשה או בהגשת מועמדות לתפקיד בארגון. באנגלית application היא גם שקדנות או מסירות לביצוע עניין, והדימוי הוא של היצמדות מלאה לנושא, לתחום האחריות, עשיית הדברים מקרוב ובהקפדה למען התוצאה הרצויה. כל המובנים הללו מכילים גוונים של צירוף, חיבור, הצמדה, והנחה נכונה של דבר על גבי דבר. בעולם של קלף, עץ ואבן, הדבר סביר בהחלט. הרי בתקופה הרומית מיעטו מאוד להשתמש במסמרי עץ בנגרות ועבדו תוך שילוב החלקים וצירופם המדויק, שיטות יעילות, עמידות ומוצלחות מאוד, הדורשות אכן... שקידה והקפדה רבה, application.

בעברית, כל אלו נעלמו עם הפנייה לשימוש בשורשים שו"מ ו-יש"מ. דוברי העברית ככל הנראה אינם חשים קשר בין "יישום", שלא לדבר על "יישומון" ומעשה של לשים דבר על דבר או להצמיד דבר לדבר. גם היישום במובן המופשט, יישום הרעיונות והגישות, אינו קרוב בשום צורה להצמדה של חלקים של מנגנון.

אלא שבאופן אירוני, דווקא עולם האפליקציות של ראשית המאה ה-21 מחזיר אותנו, קונספטואלית, למובנים הקדומים, של applicō הלטיני. מפתחי אפליקציות נסמכים על ספריות שמכילות עשרות אלפי פיסות תוכנה בדוקות ומתפקדות. איש כמעט אינו כותב תוכנה "מאפס", כלומר יש מאין. הכול נוטלים אבני בניין של תוכנה ומרכיבים את עיקר המערכת שלהם באמצעותן. כמו הנגרות הישנה, שבה הורכבו מוצרים מוגמרים מחתיכות פשוטות, והמיומנות הייתה בצירוף הנכון, בהנחה הנכונה של דבר על דבר, כך אפשר לומר שהנדסת התוכנה של האפליקציות "סגרה מעגל", מבלי דעת, לא בעברית ולא באנגלית. אולי יש בכך גם הנחה של תחבושת של נחמה למי שמבכה תמיד את חלוף הימים הטובים ההם, וממהר למתוח ביקורת על מנהגי העידן הנוכחי ושיטותיו. חוכמה הנדסית גדולה יש ביצירה של דבר חדש מחלקים נתונים. וכך מסתבר שאפליקציות טובות זקוקות ל-application במובן המסירות לעבודה הנכונה ולהשגת המטרה הרצויה.