מזמזמים בשמיים

פריטים חדשים במציאוּת דורשים על פי רוב גם מילים חדשות, או התאמה של מילים וצירופי מילים כדי לקרוא להם בשמות מובחנים. זו אינה חובה, כמובן, אך כשהפריטים חשובים בעיני החברה ודוברי השפה, המילים תיווצרנה, תוצענה, תופענה.

לא צריך מומחיות טכנית מיוחדת כדי לדעת שהשמיים נעשים צפופים במיני יצורים טכנולוגיים חדשים. כלי טיס קטנים, קטנים מאוד או קצת פחות קטנים מנקדים את הרקיע ומשמשים לשורה ארוכה של צרכים ומטרות. שמותיהם בעברית רבים, וקשה לעשות סדר במילון החדש, המתהווה לנגד עינינו והעובר תמורות עם התפתחות המצאי המעופף.

קוראים ותיקים, שנעוריהם כללו שקיעה בין דפי בטאון חיל האוויר, זוכרים את הופעתם של המל״טים. מל״ט היה הכינוי שניתן לכלי טיס שמאפיינו העיקרי היה מה שאין בו: טייס. כלומר ״מטוס ללא טייס״. במבט לאחור יש להניח שהוא נקרא ״מטוס״ כיוון שהאפשרויות היו מוגבלות. מטוס, מסוק (ההליקופטר של פעם) – אלו היו שתי האפשרויות אי-אז לפני כחמישים שנה. מטוס, כלי מוארך, בעל שידרה צינורית וכנפיים, שחוצה את התווך האווירי בקו ישר, ומונהג-מנווט גם לשוב לבסיסו ולנחות בדרך כלשהי. כזה היה המל״ט, גם אם הוא נעזר במשגר קרקעי כדי להתחיל בטיסה ולנסוק. מעמדו נשמר במשך שנים, עד שכוח ההמצאה והיצירתיות הצבאית הביאו לנו ועלינו את המזל״ט, נגזרת תעופתית ולשונית של המל״ט: ״מטוס זעיר ללא טיס״. כלומר, עדיין מטוס, אבל קטן משמעותית מאביו המל״ט.

אך גם בכך לא חדלה ההתפתחות, לא בכלים ולא בנומנקלטורה העברית.

עם הזמן, הופיע בחיינו הכַּטְבָּ״מ, ״כלי טיס בלתי מאויש״. מה בינו ובין המל״ט? לבלשני חיל האוויר פתרונים. כלי טיס בלתי מאויש הוא תיאור הוגן גם למל״ט וגם למזל״ט. אמנם לא כאן המקום להרחיב על תרבות השפע של ראשי התיבות בתחומי הצבא והביטחון העבריים, אבל יש בהחלט מקום לומר ששם כזה, שהוא ראשי תיבות, מצביע על צבאיות, על שייכות לספירה הביטחונית.

בינתיים, ואפילו במקביל, היות שבעולם וגם אצלנו כלי טיס בלתי מאוישים זכו לעדנה ולשימושים אזרחיים רבים מאוד, הופיע בשמיים העבריים גם ה״רחפן״. הפעם היה במונח החדש גם איתות ברור למהות טכנית מסוג אחר. אם מל״ט ומזל״ט עדיין טענו למהות ״מטוסית״ של הכלי, ואם הכטב״מ לא התחייב לאווירונאוטיקה מסוימת, הרחפן כבר אמר בפה מלא שהוא לא רק טס, אלא שהוא גם עומד במקום, במארב, בתצפית, בבקרה חזותית סבילה.

לא צריך להיות בעל תואר בפסיכולוגיה כדי לראות את הסמליות שיש במטוס, בטיסתו המהירה קדימה, בזינוק שלו לאורך קו. הרחפן שבר את התדמית הזאת, ואולי לכן היה טבעי שתינטל ממנו כל רמיזה לקרבה למטוס. כך אולי גם נוצרה היררכיה: מטוסים (מאוישים בטובים לטיס) משרים מעט ממעמדם על המל״ט והמזל״ט, אבל חלילה להם מלהיות מקושרים ליצור המרחף, הפסיבי, הגוצי למראה, המסורבל לעתים, כזה שיש לו להבים מסתובבים, כמו מסוק, שבולטים בחלקו העליון, וגם בליטות אחרות של אנטנות, מצלמות ועוד. יתרה מכך: רחפנים מונעים בסוללות, ללא אלמנט האש רב הסמליות שמטוסים מספקים למי שהאגו שלו רגיש לכגון אלו.

הפריחה הטכנולוגית והכוח הרב שבידי מערכת הביטחון הישראלית התבטא בשנים האחרונות גם בגידול טרמינולוגי מרשים. האהבה של בירוקרטים למונחים ולהתוויה של הבדלים בין קטגוריות, אפילו זעירות ומעוטות משמעות, גילתה כר פורה בדמות השמיים עמוסי הכלים למיניהם. וכך בא לעולם ה״כטמ״מ״ – כלי טיס מופעל מרחוק; ה״מסל״ט״, הוא המסוק ללא טייס; לפחות תריסר סוגי משנה של כטב״מים, כמו כטב״מ תקיפה, כטב״מ קרב, כטב״מ צילום ועוד ועוד. ולא נפקד מקומם של תתי-הסוגים על פי שיטות ההנעה: כטב״מ סילוני לעומת כטב״מ טורבו-פרופ. ובעת כתיבת הדברים חוגגת המערכת את הגעתו לעולם הטכנולוגיה הצבאית הישראלית של יצור מעופף המכונה ״מיקרו מל״ט מתאבד״ – והפעם מובלטת בשם תכונה סופנית - להזכיר לנו שלא פסו מל״טים מהשמיים, ביחוד כשמדובר בשימושים תוקפניים-מלחמתיים.

פה היה אפשר לגשת למילון האנגלי, כלומר האמריקני, המקביל, ולערוך השוואה שהייתה חושפת דומה ושונה לא רק בטכנולוגיות ובסיווגי-משנה המעידים על מבנים ארגוניים ותפעוליים שונים, אלא גם דומה ושונה בתחום העונג לקבוע שמות ולבטא היבטים שונים של אגו אישי או ארגוני, משל היינו בספר בראשית של כלי הטיס, ואל הטיסה העניק לאדם המטיס את התפקיד להעניק שמות לכל היצורים.

אך אם אנו ניגשים לאנגלית, לבי נמשך לא להשוואה הפורייה הזאת, אלא למונח קטן, יפה ורב משמעות: drone. ובכן, באנגלית מדובר במילה ותיקה מאוד, עם שורשים הודו-אירופיים עמוקים ותפוצה מרשימה בשפות הגרמאניות. פירושה הוא חרק ממין זכר, בעיקר זכר של דבורה, של נמלה או דבּוּר. בעולם הדבורים, ה-drone אינו עובד אך יכול להפרות את המלכה. כלומר, יש בו חיוניות וגם חסר מובנה ביכולות. קיומו משמעותי רק בהקשר ליצור אחר, שנחשב לעיקרי בסיפור. והוא מעופף וגם מרחף, מתקדם וגם עומד במקום, תלוי באוויר, מחכה לרגע המתאים. בעבר שימשה המילה לתיאור אדם עצלן, שאינו עובד ונסמך על אחרים. אך ל-drone יש גם משמעות אחרת, אולי גם היא קשורה במקור לדבורים ולחרקים אחרים, ואולי יש לה מקור היסטורי אחר: קול הזמזום העמוק, החזרתי, של החרק. להמהם, לזמזם, לנהום בטון עמוק, כולם נכללים ב-drone. וכיום זהו מונח העל האנגלי לכל הכטב״מים למיניהם. ראשיתו של עניין היה בכלי טיס נגררים, ששימשו לאימונים, כמטרות-דמה או לשימושים אחרים, ובהמשך המונח החל לשמש כל כלי טיס שאינו מאויש.

כמה יפה: לקרוא לכל משפחת כלי הטיס שאינם מאוישים על שמו של חרק ממין זכר שמשמיע קול זמזום. הרחק מענייני צבא או תועלת מוחשית, ובלי טיפוח תהילת הטיסה קדימה במבערים לוהבים, מובלטת תכונה שאכן גם מוכרת מתחום כלי הטיס, תכונה אקוסטית, ומייצגת ללא קושי את הכלים כולם, ואפילו אפשר לשער שאת הכלים שעוד יופיעו. כי גם אם הללו יהיו עוד יותר שקטים, הם יזמזמו בשמיים, בנהמה כבושה ועמוקה של מי שקיומם המוגבל תלוי באחרים.