זיקוקים

מה ששכחנו בים

המדריך לשיירים שנמצאו בים, או בשמו הקליט יותר  The Guidebook of Marine Debris הוא אוסף שלוקט על ידי העמותה הטייוואנית להגנה על הסביבה Re-Think.  הוא מציג את 101 החפצים השכיחים ביותר שנפלטו אל החופים בטייוואן, ונאספו על ידי מנקים מתנדבים. באוסף מככבים גם חפצים מפתיעים: קלטות וידאו, ידיים של בובות, אריזות של משחת נעליים, קונדומים מתוצרת סין, מנות קרב מימי המלחמה ומכשיר לשאיבת חלב. המטרה: לחנך את הדורות הבאים שהים אינו פח אשפה. ובינתיים: הציצו בקטלוג המלא, כי הוא מרתק וגם מכיל פרטים על כל מציאה. 

אמרו את זה בסינדי-שרמנית

מאחר שאימוטיקונים מאפשרים לומר את מה שאנחנו רוצים לומר בקיצור ולעניין, למה לא לומר את הדברים בקולה  (או ליתר דיוק, בדמותה) של סינדי שרמן?

האמנית היו הונג (Hyo Hong) יצרה סדרה של אימוטיקונים המבוססים על דמותה של הצלמת האמריקנית המופלאה. וכן, יש כאן אמירה - שהרי שרמן עצמה השתמשה בדמותה שלה כדי ליצור דיוקנאות קונספטואליים, ואת אלה בדיוק הפכה הונג לאימוטיקונים.

עבודות נוספות של הונג באותה רוח אפשר למצוא באתר שלה.  להורדת האימוטיקונים ולהוראות שימוש בהם, הקליקו כאן.

ספריית הספרים שמעולם לא ראו אור

ריצ'ארד בראוטיגן קרא להם "הספרים שאיש לא רצה" - כתבי יד שנדחו על ידי הוצאות ספרים ומעולם לא ראו אור.

בספרו "The Abortion" שראה אור ב-1971 מתאר הסופר (מהכותבים הבולטים של 'דור הביט') ספרייה שכל כולה כתבי יד כאלה, "the unwanted, the lyrical and haunted volumes of American writing."  בספרייה הבדיונית של בראוטיגן כל סופר הניח את ספריו במקום שנראה לו מתאים על המדף, ללא סדר או כללים כפויים מראש. ובשנת 1990 הוקמה ספרייה כזו בעולם האמיתי,  The Brautigan Library, על ידי קורא מוורמונט שחזונו של בראוטיגן עורר בו השראה.

ועכשיו,  The Brautigan Library נמצאת כמובן גם ברשת.

ספריית הספרים שמעולים לא ראו אור מכילה כרגע שלושת אלפים ושבע מאות כותרים. הם מקוטלגים בשיטה ייחודית המכונה "שיטת המיונז". וניתן, כמובן, לשלוח לשם כתבי יד, בתנאי שהם מתאימים: ראו כאן.

הכניסה לספריית בראוטיגן: מכאן. 

(בצילום הראשי: ריצ'ארד בראוטיגן, צילום ויקיפדיה)

רואים לו את העור בעיניים

הדוגמן הדרום אפריקני מוסטפה סעידי  והצלם ג'סטין דינגוול  חברו לאחרונה ליצירת סדרה של תמונות תחת הכותרת A Seat at the Table.

סעידי, שסובל מוויטיליגו (מחלת עור הקרויה בעברית גם "בהקת") ולכן נתקל לעתים קרובות באנשים שלוטשים אליו עיניים או להפך, מסיטים את המבט במבוכה. הצילומים נועדו להדגיש במיוחד את הבדלי הגוונים הבולטים בעורו של סעידי. דינגוול לא רק הציב אותו על רקע צבעוני במיוחד, הוא גם עיטר אותו בזהב, אבנים צבעוניות נוצצות ומדבקות על עיניים, שנועדו להגחיך את הביקורתיות של המתבוננים כלפי העור הלכאורה פגום שלו.

את הסדרה כולה תוכלו לראות באתר של דינגוול, וכאן תוכלו לראות עבודות נוספות יפהפיות לא פחות שלו.

מאה שנים, מאה סרטים

סדרת הסרטונים "מאה שנות קולנוע" תגרום לאוהבי קולנוע להתפלל לימים של גשם שבהם פשוט אי אפשר יהיה להוציא את האף מהבית.

הסדרה, שכל פרקיה קצרים וקולעים (כחמש דקות בלבד)  מספרת את תולדות מאה שנותיו הראשונות של הקולנוע, באמצעות בחינה מדוקדקת, מרובת דוגמאות וקטעים מענגים, של סרט אחד מייצג עבור כל שנה.

האזרח קיין שם, כמובן, ומיקי מאוס, בסרטון ספינת הקיטור הידוע שבו נולד.  וגם קיצור תולדות סרטי האימה האיטלקיים, מטרופוליס והשפעתו על האופן שבו אנחנו מדמיינים את העתיד. סרט שלם מוקדש להיורשי שימוזו, הגאון הנשכח של הקולנוע היפני, ויש, איך לא? סרט על כוחם של סרטי תעמולה.

והכל כאן. 

הנה דוגמית זעירה:

המדיטציה היומית שלכם - אונליין

משחק מחשב קצר (ושונה) מדי יום, שאמור לאפשר לכם לנקות את הראש ולפנות מקום למחשבות חדשות - זה מה שמציע Meditations.

אחרי שתורידו ותתקינו את האפליקציה (יש גרסאות לפי סי ולמק) יחכה לכם בכל יום משחקון קצר אחר, שיעלם בסוף היום, ובמקומו יופיע משחקון חדש. רוצים לשחק שוב את המשחק של אתמול? הוא יחזור ויופיע בדיוק באותו תאריך בשנה הבאה.

את Meditations יצרה ליסה בראון כחלק ממלחמה שלה עצמה בתסמיני דיכאון. המשחקונים השונים (שכל אחד מהם נבנה על ידי יוצר אחר)  משלבים חידות ומטלות, שמסייעות לצאת - על המסך, ואולי גם בחיים - ממקומות אפלים למקומות מוארים יותר.  עוד פרטים כאן.