מעניין למדי

איזה משפט ניתן לנסח משמונה מילים זהות?

דוברי עברית מכירים את המשפט "אישה נעלה, נעלה נעלהּ, נעלה את הדלת בפני בעלה". לדוברי אנגלית יש, בין השאר, את:
"two witches watched two watches- which witch watched which watch" (שתי מכשפות צפו בשני שעונים- איזו מכשפה צפתה באיזה שעון?). חוץ מאשר היותם משחקים לשוניים חביבים, משפטים אלה גם מדגימים עקרונות בלשניים כגון מילים הומונימיות (מילים הנכתבות באותו האופן, אך בעלות משמעות שונה) והומופוניות (מילים בעלי צליל דומה אך משמעות שונה). בלשנים מקצועיים וחובבים תמיד חיפשו דרך לאתגר את השימוש בשפה באמצעות חוקי הדקדוק והאיות, ובתחילת שנות השבעים נוסח המשפט האנגלי הארוך ביותר בשימוש מילה אחת שמונה פעמים: "באפלו". המשפט (שיש לו גם ערך בוויקיפדיה) - "Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo" מכיל שלוש משמעויות למילה: האחת היא שם המקום בניו-יורק, השניה היא בעל חיים (מעין ביזון) והשלישית היא הטיה של הפועל "לאיים". אם כן, משמעותו הכוללת של המשפט, שאמנם נשמע כנונסנס אך הוא תקין למהדרין, הינה: ביזון מבאפלו, שאוים על ידי ביזון אחר מבאפלו, איים בעצמו על ביזון (שלישי) מבאפלו. המשפט הוצע על ידי פרופסור מאוניברסיטת באפלו בניו-יורק.

עד המאה ה-17 רוב הגזרים היו סגולים

הגזר הכתום המודרני טופח על ידי חקלאים הולנדים בסוף המאה ה-16 והפך במאה ה-17 לגזר הנפוץ ביותר. לפני כן, גזרים היו בעיקר בצבע סגול (אם כי היו גם גזרים צהובים ולבנים, אך אלה היו פחות נפוצים). הסיבה לפופולריות של הגזר הכתום והפיכתו לזן הדומיננטי אינה צבעו, כנראה, אלא עסיסיותו וטעמו המתוק יותר. מקורותיו של הגזר הם ככל הנראה באפגניסטאן לפני 5,000 שנה. למעשה, עד היום הגזרים הסגולים והלבנים גדלים באפגניסטאן ומעובדים על ידי שבטים מסוימים להכנת משקה אלכוהולי חזק.

לביקור באתר של מוזיאון הגזר לחצו כאן.

כשהעיר שיקגו הוגבהה באוויר

בשנות החמישים של המאה ה- 19, אזרחי שיקגו היו מתבדחים כי אם היית מסב את תשומת ליבך לרגע, סוסך עלול היה להיעלם ברפש שברחובות. זו היתה כמובן הגזמה פראית, אך המצב הסניטרי של העיר היה בכי רע. יסודותיהם של רוב הבניינים נבנו בגובה פני אגם מישיגן ולא הותירו מקום לבניית תשתית ניקוז וביוב, ודרכי העפר הפכו לעיסה בוצית ומסריחה למדי. כשמצב התחלואה הגיע לדרגה בלתי נסבלת, מהנדסי העיר פתחו בפרויקט שאפתני: הגבהת העיר עד שלושה מטרים, כדי לייצר קומת קרקע חדשה שתכיל מערכת ביוב ראויה. מדרכות ורחובות נסללו בהדרגה מחדש תוך הוספת שכבות, וגם הבניינים הוגבהו באוויר על ידי אלפי מגבהים בורגיים ולאחר מכן הושלמו וחוזקו יסודותיהם.

ברוב המקרים, העיר כלל לא הושבתה. ב- 1861, למשל, מלון טרמונט הורם 1.8 מטר במשך מספר ימים על ידי 5,000 מגבהים בורגיים, וכל זאת מבלי להטריד כלל את אורחי המלון.
האחריות על הגבהת הבתים הפרטיים היתה על בעליהם, ורבים פשוט הפכו את הקומה השניה לקומת הכניסה והשאירו את הראשונה כמרתף. מבנים מעץ נגררו על גבי קורות לקרקע גבוהה יותר. ההשקעה השתלמה ועד שנות השישים, העיר נהנתה ממערכת ניקוז נורמלית (וגם נוף גבוה יותר). אך ב-1871 הרוב נהרס בשריפת שיקגו הגדולה.

10-7 ק"ג דגנים דרושים כדי להפיק קילוגרם בקר אחד

35 אחוזים מיבול הדגנים בעולם משמש להאכלת חיות משק, כיוון שדרושים בין שבעה לעשרה קילוגרמים של דגנים כדי להפיק קילוגרם בקר אחד. עד שנת 2050, אז צפויים להיות בעולם כ-10 מיליארד בני אדם (3 מיליארד יותר מהיום), יהיה צורך להגדיל את ייצור הדגנים ב-40 אחוזים לעומת היום. כיצד יעלה בידינו לספק את כל הדברים הללו לכל בני האדם החדשים? זהו רק חלק מן השאלה, טוען כתב האוריון צ'ארלס מאן. השאלה המלאה היא כדלהלן: כיצד נוכל לספק אותם מבלי להחריב את המערכות הטבעיות שכולנו נשענים עליהן? על כך, כמובן, אין עדיין תשובה.

10-7 ק"ג דגנים דרושים כדי להפיק קילוגרם בקר אחד

35 אחוזים מיבול הדגנים בעולם משמש להאכלת חיות משק, כיוון שדרושים בין שבעה לעשרה קילוגרמים של דגנים כדי להפיק קילוגרם בקר אחד. עד שנת 2050, אז צפויים להיות בעולם כ-10 מיליארד בני אדם (3 מיליארד יותר מהיום), יהיה צורך להגדיל את ייצור הדגנים ב-40 אחוזים לעומת היום. כיצד יעלה בידינו לספק את כל הדברים הללו לכל בני האדם החדשים? זהו רק חלק מן השאלה, טוען כתב האוריון צ'ארלס מאן. השאלה המלאה היא כדלהלן: כיצד נוכל לספק אותם מבלי להחריב את המערכות הטבעיות שכולנו נשענים עליהן? על כך, כמובן, אין עדיין תשובה.

כשהספרות המדעית כללה חדי קרן ועזים ערפדיות

כשפייר פוֹמֶה (Pierre Pomet), הרוקח של לואי ה- 14 פרסם ספר רפואי סמכותי ורחב יריעה, שאיפתו היתה לכסות את המידע הנרחב ביותר אודות תרופות ושיקויים המופקים מירקות, מינרלים ומבעלי חיים. אך הספר, שפורסם ב- 1694 ונחשב משפיע בזמנו, הסתמך על מידע ששאב לא רק מתצפיות וניסויים, אלא גם ממסורות אקזוטיות שהגיעו לאירופה או צמחו בה באותה תקופה. סגולות קרנו של החד-קרן המופלא (כולל המינים התת ימיים) נחשבה לטיפול יעיל כנגד רעלים, מגיפות, הכשת צפע ועוד. דמה של עז ערפדית יאושש את הלב והמוח, אם רק ייאסף ויטופל כראוי, ולא יבוא במגע ידיהם של יהודים. איורי הספר ממחישים כיצד אמורים להיראות יצורים פלאיים אלה ואחרים.

קריאה נוספת:

הסבר נוסף על הספר יחד עם איורים הממחישים כיצד אמורים להיראות יצורים פלאיים אלה ואחרים.
אתר המציע למכירה מהדורה מתורגמת לאנגלית ב- 3,200 דולר.