זיקוקים

האמן ההולנדי מרטן באס (Maarten Baas) מנסה לשלב ביצירות שלו ממדים משעשים, מתריסים ותיאטרלים. בסדרת העבודות Real TIme הוא מציב במקומות ציבוריים, כמו למשל בנמל התעופה הבינלאומי סכיפול באמסטרדם, שעונים שאין בתוכם מנגנון מכאני אלא אדם, המניע את המחוגים, מצייר אותם מחדש, או גורף ערימות של חפצים המסמלים את תזוזת המחוגים בקצב השעון האמיתי.

באס, שיצירות שלו כלולות באוספי המוזיאונים הגדולים בעולם לאמנות מודרנית, משתמש בגופו שלו כמנגנון השעון, יוצר סרטים המחליפים את תזוזת המחוגים, עומד מצדו האחר של לוח השעון מוחק ומצייר את הקווים המורים על הזמן וכן הלאה.

כאן הוא נמצא בתוך אורלוגין:

כאן הוא בתוך שעון שדה התעופה התלוי מעל הנוסעים הממתינים לטיסותיהם:

וזהו שעון המופעל על ידי גריפת חפצים על החול:

עבודות נוספות של באס וגם רשימות וצילומים שלו תמצאו באתר.

 

19.03.2019

91 שנה חלפו מאז ראה אור לראשונה ספרה של וירג'יניה וולף "אורלנדו", ואחרי גרסאות שונות ומשונות הגיע תור המחווה שעורכות לספר קבוצה של משוררות בריטיות.

בסדרת הפואמות הזו של הבי בי סי ארבע משוררות (אמנדה דלטון, קרוליין בירד, זינה אדוארדס וקארן מקארת'י) מדמיינות מחדש את תולדות אורלנדו הגיבור-גיבורה של וולף, שחייה נמשכים למעלה מארבע מאות שנה, ובמהלכן היא לומדת רבות מאוד על החברה האנושית.

כאן תוכלו להאזין סדרה כולה, המורכבת מטקסטים מרהיבים על מגדר, מעמדות, יצירה וחלומות.

וכאן תוכלו לראות ראיון עם אמה פרנקלנד, המגלמת את דמות אורלנדו בסדרה.

18.03.2019

התגליות הגדולות, האישים פורצי הדרך, הרגעים המסעירים בתולדות המדע - מוצגים כולם בדיורמות, בתחרות ראשונה מסוגה, שבה כל הדמויות והמוצגים עשויים מגושי מרשמלו.

בין המתחרים: תצוגות זעירות של המעבדה של מרי קירי, המצאת נורת הלהט על ידי תומס אדיסון, אילון מסק שולח את המכונית שלו לחלל (בתמונה הראשית שלנו), שחזור של "השיעור באנטומיה" על פי הציור של רמברנדט, אפולו 11, מושבת ניאדרטלים, הטבלה המחזורית ועוד ועוד. כולם עשויים מ-Peeps, ממתקי מרשמלו בצורת ארנבונים, פינגווינים, ברווזונים וכו' בצבעים עזים במיוחד.

התחרות היא יוזמה של כתב העת The Open Notebook, ואתם מוזמנים להצביע עבור הדגמים האהובים עליכם עד ה-24 במרס. הגלריה כולה כאן. והרי חלק מן המועמדים:

The Nuclear Peeps

Marie Curie

Computer Peeps and the Time Traveling AstroPeepicist

Rice CRISPR/Peep9

17.03.2019

אל תגידו את זה בפרחים, כתבו את זה בעצים. כך מציעה האמנית קייטי הולטון (Holten) שיצרה אפלבית המורכב מציורי עצים ניו יורקיים - New York City Tree Alphabet.

כתב העצים של הולטון לא נועד להישאר על הצג או הנייר, הוא נועד להכות שורשים באדמה, ולאפשר לנוטעים בעיר הגדולה לכתוב את המסרים החשובים להם, באמצעות עצים חיים.

את הפונט החדש הזה, שבו כל אות מיוצגת באמצעות עץ שכבר חי בניו יורק או כזה שמחלקת הגינון העירונית עומדת לנטוע, בגלל שינויי אקלים, אפשר להוריד בחינם כאן. ואם יש לכם רעיונות חדשים לכתיבה, שישנו את הנוף בניו יורק, אתם מוזמנים לחלוק אותם עם האמנית כאן: studio@katieholten.com. רעיונות מוצלחים במיוחד יינטעו על ידי הולטון בעירהּ.

והנה דוגמה לשימוש בעצים ולמשפט שהאמנית עצמה כתבה באלפבית החדש שלה:

14.03.2019

היצירה המוזיקלית הניסיונית החדשה מבית Soundwalk Collective כוללת הפעם שני שמות ענקיים: פטי סמית' ואנטונן ארטו. 

הקולקטיב, שמפיק כבר למעלה מעשור יצירות המשלבות צלילים ש"נאספו" במקומות שונים (מתוך אמונה שנדודים מרחיבים את התודעה), עם יצירות שיריות, מוזיקליות ותיאטרליות, הוקם על ידי סטפן קרססנסקי (Stephan Crasneanscki) ובכל פעם משתף ביצירה אמנים משובחים אחרים מן העולם. הם השתמשו בעבר בקטעים מארכיון הסרטים של ז'אן לוק גודאר, שלחו את פול אוסטר לסייר בין חורבות גראונד זירו, הקליטו את "מדיאה", בשילוב קולות מעומק האוקיינוס והציגו מיצגים קוליים במוזיאונים ובכיכרות הגדולים בתבל.

פטי סמית' כבר שיתפה איתם פעולה בעבר, באלבום הוקרה לזמרת ניקו והפעם היא יצאה בשליחות הקולקטיב למקסיקו, והאלבום החדש, שהוא מחווה למחזאי, המשורר והתיאורטיקן האוונגרדיסט ארטו , שיצא לשם בשלהי 1936 במסע שופע סמים משני תודעה. סמית' תקליט בעתיד שני אלבומים נוספים, בהשראת המשוררים ארתור רמבו ורנה דומל. 

האלבום - The Peyote Dance- עתיד לצאת במאי. וזה מתוכו:

 

(בתמונה הראשית: פטי סמית' בהופעה בפינלנד בשנת 2007. מקור: Wikimedia Commons)

 

13.03.2019

הצלם ג'ים לומנסון (Lommasson) נתקל בתמונה משפחתית שנשאו איתם פליטים שהגיעו לארה"ב, ולא יכול היה שלא לבקש לשמוע את הסיפור שמאחוריה. כך נולד פרויקט הצילום-כתיבה המשותף לו ולפליטים שהגיעו מסוריה ומעיראק. כך גם נולדה התערוכה  What We Carried: Fragments from the Cradle of Civilization, המוצגת בימים אלה בקלמאזו, מישיגן ובהמשך תנדוד גם למוזיאון ההגירה שבאליס איילנד, ניו יורק.

לומנסון צילם את הפריטים המעטים שפליטים מעיראק ומסוריה נשאו אתם כשברחו מבתיהם: תמונות, מסמכים, ספרים. המעט שבמעט. ומי שהציגו את אלה בפניו כתבו (ואיירו) בעצמם את סיפוריהם האישיים. את כל אלה תוכלו לראות באתר המוקדש לפרויקט ואשר לדברי לומנסון, נועד להציג קמצוץ מן החוויה של פרידה סופית ממקום שהיה בית.

 

12.03.2019