זיקוקים

האמנית הסלובקית תרזה קרנצ'ובה (Terézia Krnáčov) יוצרת עבודות רקמה שנועדו לבטא את הצרכים האנושיים הבסיסיים ביותר. הסדרה האחרונה שלה מוקדשת ללחם תחת הכותרת Everyday Bread. היא כוללת פרוסת לחם לכל יום בשבוע, וכל פרוסה רקומה בדוגמה משלה. הפרוסה השביעית אינה רקומה, משום שהיא פרוסת השבת, והאמנית, כמובן, שבתה מכל מלאכתה.

שיחה עם האמנית על עבודות נוספות שלה אפשר למצוא כאן. ודוגמאות ליצירותיה האחרות, הנה:

21.04.2019

עד שנת 2050 שני שלישים מאוכלוסיית העולם צפויים לגור בערים. איך הערים הללו מתכוננות לקראת העתיד? את השאלה, ומגוון תשובות מעניינות, מעלה כתב העת Quartz בפרויקט עיתונאי מרהיב שכותרתו 2050.

מה בתפריט? ביקור בספרייה עתידנית המתופעלת על ידי רובוטים, בתים זעירים במיוחד ביפן, שמתייחסים אחרת לגמרי לסביבתם, הדרכים היצירתיות שבהן העיתונות משתמשת במציאות רבודה, בתי קברות חדשניים בטאיפה, אתר סקי שנבנה על גג תחנת כוח בקופנהגן, ועוד. כל הכתבות מלוות בנתונים, גרפים אינטראקטיביים וניתוחים של התפתחויות הצפויות בשלושים השנים הבאות. אמרנו כבר שהצילומים נפלאים? 

18.04.2019

11% בלבד מן הגיבורים שסיפוריהם נלמדים בספרי ההיסטוריה לבתי הספר בארה"ב הם נשים. מותר לנחש שהמצב דומה במדינות נוספות ואולי אפילו קרובות מאוד. ארגון הפעילות Daughters of the Evolution  החליט לשנות את המצב, ופיתח את האפליקציה Lessons in Herstory.

זוהי אפליקציה של מציאות רבודה (כרגע בגרסת אייפונים בלבד), שמאפשרת לתלמידים להביט מבעדה על ספרי ההיסטוריה, ולקבל על צג הטלפון את הסיפורים האלטרנטיביים ואת כל מה שעורכי הספר שכחו להוסיף: את סיפורי הנשים והתרומה שלהן להתרחשויות ולתקופה. כרגע היא ניתנת לשימוש במספר ספרי לימוד מוגבל יחסית, אבל מפתחותיה עומלות על גרסאות שיציגו עוד ועוד סיפורי נשים לאורך ההיסטוריה, בין השורות של הגרסה הפטריארכלית השלטת.

 

17.04.2019

ניק קייב, תום וייטס, פרנק בלום וזמרים גדולים נוספים חברו לפרויקט המשלב מוזיקה ואנימציה - ותרמו סיפורים לפרויקט  Stories for Ways & Means.

הסיפורים שבחרו לספר הם פרועים עד פרועים מאוד, כמובן. חברו אליהם מיטב המאיירים והאנימטורים, והתוצאה מוצגת בכריכה קשה, על תקליט ויניל וכמובן, בסדרת סרטונים ברשת. 

למשל:

16.04.2019

Longplayer הוא נגן מוזיקה המנגן יצירה שאורכה 1000 שנה. הוא החל לנגן בחצות ה-31 בדצמבר 1999, והיצירה עתידה להגיע לסיומה בדיוק בסופה של שנת 2999, ללא חזרות - ואז, כמובן, היא תתחיל מחדש, לאלף שנים נוספות.

את היצירה חיבר המלחין הבריטי ג'ם פיינר ( Jem Finer), שהשתמש לשם יצירתה, כמובן, באלגוריתם המבטיח שאכן היצירה תימשך אלף שנה. וכדי שלא תהיה קשורה לטכנולוגיה קיימת ותוכל להתנגן גם על כלים שטרם הומצאו, היצירה אינה קשורה לפורמט מסוים. בימים אלה היא מתנגנת לה על מערך מורכב של  234 קערות טיבטיות, המוצבות בלונדון ומוצגות לקהל המתעניין.

את ההסברים המלאים על הרעיון שמאחורי היצירה תמצאו כאן. ואת הצעדים שננקטו כדי להבטיח שתשרוד עד לשנת היעד, תמצאו כאן.

והסרטון הזה אפילו משמיע צלילים מתוכה (ואם תתמכרו להם, תוכלו להאזין באפליקציה ייעודית בזמן אמת)

 

15.04.2019

קל לפספס, אבל בלא מעט מקומות בעולם המכסים הכבדים המכסים את בורות הביוב, את פתחי הכניסה לתעלות תת קרקעיות שבהן עוברים מגוון כבלי תשתיות, מקושטים ביצירות אמנות של ממש. חשבון הפליקר הזה מציג את המיטב של יצירות האמנות האורבניות האלה (אמנות על Manhole covers), והכתבה הזו באתר אטלס אובסקורה מביאה את סיפוריהם של האמנים היפנים, שהיצירות שלהם מונחות ברחובות, ממש מתחת לאפם של העוברים ושבים.

דוגמאות? בבקשה:

14.04.2019